"אין סיכוי שגיא לוזון יגיע לנבחרת ישראל"
ויקטור לוזון, אביו של מאמן סטנדר ליאז', סוגר חשבון עם אויבי המשפחה: "בישראל לא מפרגנים למצליחנים, גיא סתם את הפה גם לבלגים". נבחרת ישראל? הדוד איציק מתנגד: "ישמיצו אותו כמו את אלי גוטמן. בשביל מה?". קבלו את המאמן המצליח ביבשת

אפשר להבין אותו. כל תזוזה לא נכונה של הקוסמוס עלולה לפגוע בהישג הבלתי נתפש של לוזון ג'וניור וסטנדר ליאז' שלו: שבעה ניצחונות משבעה משחקים בליגה (חסר תחרות, אך הליגה הבלגית התחילה כמעט לפני כולן), עוד שישה ניצחונות משישה משחקים באירופה (רק לקובאן וקרסנודאר הרוסיות מאזן דומה). עם השילוב, 13 מ-13 במשחקים רשמיים מפתיחת העונה, אין אף אחד שיכול להתחרות.
על קבלת הפנים הצוננת, קפואה, שקיבל לוזון כשנחת כמינוי מוזר באדיבות סוכן זר, כבר נכתב ארוכות, כולל בעמודים אלה. גם הנסיבות המקלות להישג, כמו העובדה שמדובר בסך הכל בליגה הבלגית, ובסך הכל בהתחלה, ובסך הכל בלוח משחקים נוח להפליא, לא מצליחות לטשטש את האופוריה המוצדקת שלוזון חי בה. לא גיא, עמוס. ואיציק. ובעיקר ויקטור, האח הבכור והאב הגאה.
"גיא הוכיח לכולם מה הוא שווה, ועם עובדות אי אפשר להתווכח", הוא אמר אתמול, בהתבטאות נדירה מהאגף הזה של אילן היוחסין, לכבוד ההישג. "אני כבר מזמן לא סופר את מה שכותבים עליו ועל המשפחה ולא משתף פעולה עם התקשורת. צרם לי מאוד מה שכתבו עליו כשקיבל את המינוי. אבל אנחנו רגילים לזה. בישראל לא מפרגנים למצליחנים, ומשפחת לוזון היא מצליחה וחזקה. מה שלא מבינים זה שמשפחת לוזון נהייתה אימפריה בזכות עבודה קשה, עמל וזיעה. בגלל זה אנחנו סומכים רק על עצמנו".
דמיינתם כזאת הצלחה?
"האמת שלא ציפיתי לשיאים כאלה. אבל מהשיחות היומיומיות עם גיא אני יודע כמה טוב לו וכמה הוא מרוצה שם. רואים בטלוויזיה איך הוא מנער שחקנים שמרוויחים מיליון יורו. גם לבלגים הוא סתם את הפה, קשה להם להתעלם מההצלחה. אם בהתחלה היו ביציעים דגלי אש"ף, עכשיו יש דגלי ישראל".
אמרו שהוא קיבל את המינוי בקומבינה.
"נראה לך שגיא צריך קומבינות? הוא הגיע לאן שהגיע בזכות עצמו, בזכות מי שהוא. אין אצלו קיצורי דרך, הכל מקצועי במאה אחוז. אין אצלו פרוטקציה ואין סנטימנטים לאף אחד, אפילו לא למשפחה שלו. כשאחיו שיחק במכבי פ"ת הוא דרש ממנו יותר מכולם".
מה התחנה הבאה? נבחרת?
"אפתיע אותך, אבל אין סיכוי שיגיע לנבחרת ישראל. אם יציעו לו הוא יסרב. גיא רוצה לאמן קבוצה. באולימפית הוא סבל כי בשבילו אימון פעם בחודשיים זה עונש. הוא רק חיכה לגמור את החוזה ולצאת. הוא חייב את האקשן ואת הרצף. הוא לא יחזור לישראל בשנים הקרובות אלא ימשיך באירופה. השמים הם הגבול מבחינתו".
הדוד איציק לוזון, מנכ"ל מכבי פ"ת, מחזיק בדעה דומה לגבי הנבחרת, זו שכפופה לאחד, אבי לוזון. "המקום האחרון שהייתי ממליץ לגיא להגיע אליו הוא נבחרת ישראל. חיים כאן 2,000 שנה על שנאת חינם, וככה זה ימשיך להיות. בגלל זה לא אוהבים את הלוזונים ומזלזלים בהצלחה של גיא ושלנו. כל מי שהשמיץ את גיא כשקיבל את המינוי ואמר שהוא לא ראוי עשה זאת משנאת חינם.
"אם גיא יאמן את הנבחרת, יתנהגו אליו באותה צורה וישמיצו אותו כמו שמשמיצים את גוטמן, אז בשביל מה הוא צריך את זה? יש לו קריירה מצליחה בבלגיה, והוא יכול לאמן בכל קבוצה שהוא רוצה כי הוא איש מקצוע מצוין. לאף אחד במשפחה לא היה ספק שגיא יביא הצלחה מיידית".
הגברת הראשונה של המשפחה, הסבתא עליזה, ממעטת לדבר בפומבי. גם הפעם היא מסרבת להרחיב, ומסתפקת בהצהרה לקונית, שגם היא חריגה מהנורמה: "אני לא חושבת שמשפחת לוזון צריכה לדבר על עצמה, שאחרים ישפטו. הכי חשוב לתת לגיא שקט ולשמור על המצב כמו שהוא. חשוב תמיד להישאר צנועים. רק שיהיה בריא וימשיך להצליח, זה הכי חשוב".
יתר החוליות במשפחה בחרו, כמו עמוס, לתת לגלגלי המזל להמשיך לעשות את שלהם. אפשר להאשים אותם?