מויס מתכונן לקרב מול מוריניו
לדייויד מויס יש כמה דברים להוכיח: שהוא יכול לעמוד בלחץ של מנצ'סטר יונייטד, שהבחירה בו היתה מוצדקת ושהקבוצה שלו מועמדת לאליפות. ניצחון על צ'לסי של ז'וזה מוריניו יסמן וי על שלושת הסעיפים

ההתרחשות בגזרת רוני, שהגיעה לכדי הבטחה של ז' וזה מוריניו להגיש עליו הצעה משופרת אחרי המפגש בין הקבוצות, תשמש תפאורה בולטת למשחק הערב; אבל כשמויס יתפנה להתעסק בהתמודדות עצמה, הוא יוכל לשאת את עיניו אל ה-11 שהשיגו עבורו את הניצחון המשכנע בוויילס במחזור הראשון. הוא לא צריך להחליף הרכב מנצח רק כדי להוכיח נקודה, במיוחד אחרי שהוכח שהדיווחים על מותה של יונייטד היו מוגזמים.
"סוונסי בחוץ זה משחק קשה לכל אחד, ונתנו שם תצוגה נהדרת", אומר מויס. "אני שומע ש'דייויד מויס בלחץ', אבל כל עוד נמשיך לשחק כך, לא אכפת לי. אני רגיל להיות בלחץ. זה הולם את הטבע שלי, וכשיש לך איכות כמו שלנו זה לא אותו לחץ. אולי אנחנו לא פייבוריטים, אבל הראינו שאנחנו יכולים לתת פייט לכולם. בשלב הזה של העונה, אתה לא יכול לבקש הרבה יותר".
אם יונייטד באמת הפסיקה להיות פייבוריטית, ומרבית תחזיות קדם העונה הציבו את צ' לסי ומנצ'סטר סיטי לפני האלופה בטבלת הסיכויים לתואר, זה רק מפני שמויס נראה כחוליה החלשה. גם שתי המתחרות על הכתר החליפו בקיץ את האיש על הקווים, אבל מוריניו ומנואל פלגריני נתפשים כמי שחיזקו את קבוצותיהם, בעוד שמויס הוא עדיין בגדר חידה.
מוריניו, כמובן, היה בעצמו מועמד בולט למלא את החלל באולד טראפורד, לפני שסיר אלכס פרגוסון הטיל את כובד משקלו לטובת חברו הסקוטי. הידיעה שמינוי מאמן ריאל מדריד בעונה שעברה היה הופך את יונייטד למועמדת הברורה לאליפות יכולה לגרום למויס לחוש הערב אי נוחות מול יריבו, אבל הוא לא מתכוון להתווכח עם הרקורד שהוביל את מוריניו להתחרות איתו על המשרה.
"הוא יכול היה לשבת כאן עכשיו, אני יודע את זה", הוא אומר, מפוכח, "יונייטד שקלה את האפשרות שלו, ובצדק. הוא הטוב ביותר בקרב דור המנג'רים המודרניים. הוא אחד המאמנים שיכולים לבצע שינויים טקטיים חשובים במהלך משחקים, וככל שהכדורגל מתקדם, זה מה שאתה צריך".
מוריניו מכחיש שהיה קרוב לנחות במנצ'סטר, ואומר - לא שמישהו מאמין לו - שהאפשרות לאמן את יונייטד לא חלפה בראשו. "זה אף פעם לא היה החלום שלי. כשהייתי באולד טראפורד, תמיד התמקדתי במועדון שלי, חשבתי רק איך לנצח. סיר אלכס אמר לי שהוא הולך לפרוש, וביקש שאשמור זאת בסוד. סיפרתי לו סוד משלי, שאני חושב שאחזור לצ'לסי. לא יכולתי להגיד זאת בוודאות באותו זמן, אבל זה היה הכיוון. שמרנו הרבה סודות משותפים, היינו מתייעצים על שחקנים. הוא חש שהוא יכול לחלוק איתי החלטות גדולות".
את התחושה שמויס הוא האיש הנכון לתפוס פיקוד, פרגוסון לא חלק עם מוריניו. "הוא לא אמר לי את זה, אבל כלל לא הופתעתי כשזה קרה. אני לא חושב שיש הרבה מאמנים שיכולים לקבל את המשרות הגדולות באמת. היה לדייויד ניסיון רב באנגליה, וכולם ראו מה הוא עשה באברטון".
מוריניו מצפה לחזרה לאולד טראפורד, כמו תמיד, מכיוון שתיאטרון החלומות שיחק תפקיד גדול בקריירה שלו. "ניצחתי שם, הפסדתי שם, סיימתי שם בתיקו, אבל לשחק מול מנצ'סטר יונייטד תמיד היה תענוג. אני אוהב את האיצטדיון, את היריבה ואת הקושי של המשחקים. הפעם האחרונה, עם ריאל מדריד, היתה בשמינית גמר האלופות. היה מתוח, המשחק היה צמוד. אבל אני חייב להגיד שהזיכרון הטוב ביותר שלי משם הוא מהפעם הראשונה, עם פורטו. לא היינו מנוסים באלופות, וניצחנו משער בדקה האחרונה. זה בלתי נשכח".
אף אחד לא שכח את החגיגות של מוריניו על הקווים ביום ההוא ב-2004, אבל מה שזכור יותר הוא הביקור שלו במנצ'סטר בעונה שעברה, ובעיקר הספסול של וויין רוני באותו משחק. המהלך של פרגוסון פגע ברוני ונחשב סנסציוני, אך האם מוריניו הופתע מכך?
"לא ממש", אומר מי שמחזר כעת בלהט אחר החלוץ המתוסכל, "יש ליונייטד הרבה שחקנים בהתקפה. יש להם את רוני, צ'יצ'ריטו, ואן פרסי, גיגס, נאני, וולבק, ולנסיה, יאנג והעונה גם את ווילפריד זאהה. האפשרויות שלהם כה מגוונות, שאתה אף פעם לא יודע מי הולך לשחק. יש להם סגל נהדר, אבל כך גם למנצ'סטר סיטי ולטוטנהאם ולעוד כמה קבוצות. אני נוהג לומר שיש שש קבוצות שמועמדות השנה לאליפות".
לשלוש מתוך השש יש מאמנים חדשים, והנעליים שמויס צריך למלא הן הגדולות ביותר. פלגריני יכול להיות עוד מאמן שעובר בסיטי, מוריניו צריך לעמוד ברף של השנתיים הראשונות שלו בסטמפורד ברידג', אבל מי שהביא את מויס הוא הגיבור שלו. זו לא עוד משרה, זה לא עוד לחץ.
"יש הבדל כשאתה האיש שמקבל את ההחלטות במנצ'סטר יונייטד", הוא אומר, "מצפים ממך פשוט לנצח. זה קצת שונה מ'לחץ', אבל רמת הציפיות תואמת את רמת השחקנים שיש במועדון. יש לנו את האיכות להתמודד עם המצב. שאלתי לא מזמן את רובין ואן פרסי בכמה תארים הוא זכה. הוא ענה שאחד, אבל היה לו הניצוץ הזה בעיניים שאמר 'אני צריך יותר מאחד'". המאמן אולי התחלף, אבל ואן פרסי עדיין נמצא במקום הנכון.