בחורות ברמה: נבחרת הנערות תצליח להעפיל לדרג א'?
החבורה של שירה העליון רוצה לקחת את כדורסל הנשים בישראל עוד צעד קדימה, אבל בשביל זה הן תצטרכנה לעבור בדרך משוכות קשות מאוד. את זואי רייכמן זה לא מפחיד, להיפך
הנערות, אותן מאמנת שירה העליון, תהיינה הנבחרת הצעירה השישית ששלח השנה איגוד הכדורסל, לרחבי היבשת כדי שיחזירו עטרה ליושנה. נבחרת העתודה גברים היתה הראשונה שנשלחה למערכה והיחידה שסיפקה את הסחורה. העתודה עלתה לפני שנה לדרג הבכיר ביבשת והצליחה לשמור על מקומה. כל היתר כשלו.
יאמר מיד. סיכוייה של נבחרת הנערות לסיים באחד משלושת המקומות באליפות שתיפתח היום בעיר מישקולץ שבהונגריה, לא גבוהים, אבל כל עוד לא החלו המשחקים, אפשר לפנטז. הנבחרת שובצה לבית אחד עם אסטוניה, ליטא, פולין ונורבגיה. המטרה הראשונה לסיים בין שתי הראשונות בבית כדי להעפיל לרבע הגמר.
כמו כל מאמן לפני היציאה לאליפות, גם שירה העליון אופטימית. "עשינו הכנה טובה מתחילת הקמפיין עם דגש על ההתפתחות האינדיבידואלית של השחקניות בפן המקצועי, המנטלי, הגופני, הטכני, ושיפור האלמנטים הקבוצתיים כנבחרת. קיימנו משחקי אימון נגד שחקניות ליגת על, משחק הכנה בינלאומי בארץ ומשחקי הכנה באוקראינה ובפינלנד, שנתנו לנו ביטחון להמשך הדרך".
בתכלס, באליפות תפגשו נבחרות גבוהות מכן וחזקות יותר. מה יש לישראל למכור?
"עשינו סקאוט נגד הקבוצות היריבות ואני בטוחה שנכין את הבנות שלנו בצורה טובה לקראת הטורניר. המשחק הראשון מול אסטוניה יהיה משחק חשוב מאוד מול נבחרת חזקה, עם זאת אני מאמינה בבנות ובצוות המקצועי שניתן את הכל על המגרש ומכאן כל האפשרויות פתוחות. אנחנו טסים עם הרבה מאוד מוטיבציה להצליח ונבוא לכל משחק לעשות את המקסימום ולנצח".
כשחזרו הנבחרות הישראליות מאליפות אירופה, סיפרו כולם על שחקניות ושחקנים ענקים. לנבחרת הנערות יש תשובה לגובה שממול. זואי רייכמן (18, 1.92) היתה שותפה הקיץ למסע של נבחרת העתודה ובשל גילה הצעיר, היא תשתתף גם באליפות הנערות.
שחקנית נוספת, אופיר לביא, היתה שותפה למסע נבחרת הקדטיות שסיימה רק השבוע את הקמפיין שלה ובמקום לחזור לארץ, טסה הישר להונגריה כדי לחבור לנבחרת הנערות.
אם בעבר הכדורסל הישראלי התגאה בגארדיות שלו, הפעם כולם מקווים כי אולי קמה יורשת לענת דרייגור הגדולה. רייכמן, שגדלה במכבי רמת חן מנסה עם 192 הס"מ שלה לסחוף את הנבחרת להצלחה שלא רבים מאמינים כי תמומש. בלילה שלפני הטיסה להונגריה, בחרה זואי רייכמן לצפות בסרט מגודלים 2. למה? "סתם, כדי להרוג את הזמן עד לטיסה" היא מספרת.
את הניסיון שלה צברה בתחילת הקיץ במדי נבחרת העתודה אותה מאמן רפי בוגטין. ב-9 משחקים שיחקה 5.5 דקות. "אני בטוחה שעם הנערות אהיה יותר משמעותית. נסעתי לאליפות עם העתודה כדי לצבור ניסיון, למדתי מה זאת אליפות אירופה, הלחץ ורצף המשחקים הצפוי לנו. איישם את מה שלמדתי באליפות הנוכחית".
רייכמן מודעת לבית הקשה אליו שובצו היא וחברותיה. הבית קשה, אבל סיכוי תמיד יש. אנחנו חייבות לנצח את המשחק הראשון נגד אסטוניה כי המשחק נגד פולין אבוד. זו נראת כמשימה בלתי אפשרית. ליטא היא יריבה קשה אבל אפשרית. המטרה שלנו היא להעפיל לבית 8-1. מעבר לזה לא מדברים".
זואי רייכמן, היא ביתו של כדורסלן העבר רמי רייכמן, ששיחק בעירוני רמת-גן, מחזור אחד מתחתיו של דורון ג'מצי. את הגנים ירשה מהוריה. אביה רמי מתנשא לגובה 1.93 וזה מסביר את הכל. כשהייתה בכיתה י', התנשאה זואי לגובה 1.88. "תמיד הייתי גבוהה, אבל לכדורסל הגעתי בגיל מאוחר יחסית. רק כשהייתי בכיתה ח' התחלתי לשחק".
הגיל המאוחר בו התאהבה זואי בכדור הכתום, עשה לה רק טוב. "התחלתי ללמוד כדורסל בדיוק בזמן. יש בנות שהתחילו לשחק מוקדם יותר והיום הן לא רוצות לראות כדור. לי לעומת זאת יש תשוקה לכדורסל וזה בכלל לא נמאס לי. אני שומעת חברות שמשחקות כדורסל 12 שנה והן שחוקות".
רייכמן מאמינה בנבחרת. :מדובר בנבחרת מגובשת. אנחנו כמו משפחה. נבחרת זה לא קבוצה, זה משהו תחרותי. בספורט קבוצתי אתה נתקל לא פעם בבנות רוצות שהחברות שלה יכשלו כדי שהן יפרצו קדימה. אצלנו זה לא קורה. המאמנת שלנו שירה העליון מחדירה לנו כל הזמן לראש שאנחנו משפחה ולכן צריך לפרגן אחת לשנייה וזה מה שקורה".
רייכמן מודעת לקרבות הקשים הצפויים לה מתחת לסלים. "אולי הן כישרוניות ממני ולכן אצטרף להרביץ להן להתיש אותן, נשחק חכם. נמנע מהן לקבל את הכדור ואולי כך נבטל את היתרון שיש להן עלינו".
חובבי הכדורסל בישראל לא יזכו בשנים הקרובות לצפות בזואי רייכמן מתפתחת מול עיניהם בליגת הנשים בארץ. רייכמן התקבלה לאוניברסיטת באטלר באינדיאנה, הנחשבת לאחת הטובות בארה"ב.
"ההחלטה לעבור לארה"ב התבשלה אצלי זמן רב. בנות שעברו מכללה המליצו לי ללכת לשם. המאמנים בארץ רצו שאשאר. אמרו לי שלהתפתח יהיה טוב אם אשאר בארץ. אני חושבת שעשיתי צעד טוב וחכם. אני מודעת לקשיים, אבל כמי שחיה כמה שנים בארה"ב, אני יודעת לאן אני הולכת. לפחות בתחילת הדרך אמא שלי תלווה אותי, כדי לרכך את המעבר".
הסגל: עדן פורת (קפטנית), אופיר לביא, שהד עבוד, שי אלון, אופיר בנט, אלינה גלוברמן, שון לוי, דניאל רבר, זואי רייכמן, נועה רודה, מורן ספיר, טל יעקב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם