פרסה להרצליה: גרונפלד חוזר לשרון
דן גרונפלד הפך ללהיט של הליגה כששיחק בבני השרון. שנתיים מאכזבות בירושלים שכנעו אותו לבצע פניית פרסה ולחזור הביתה. ראיון מיוחד
מה זה דן, איך אתה לא משחק במכביה?
(צוחק) "שיחקתי בפעם הקודמת וזו הייתה חוויה, אבל בנבחרת משתתפים בדרך כלל צעירים יותר והעובדה שאני חי בישראל בשנים האחרונות הופכת את חופשת הקיץ לעוד יותר קריטית עבורי".
העונה המוצלחת של גרונפלד בשרון, זיכתה אותו בחוזה מפנק בסך 150 אלף דולר נטו לשנתיים בהפועל ירושלים. אבל שם, במיוחד העונה, לא הצליח לשחזר את ההצלחה ובחודשים האחרונים מיעט לשחק. השבוע חתם שום בבני השרון, שחזרה בינתיים לשמה המקורי בני הרצליה.
"אני חושב שזו הייתה שנה קשה לכל מרכיבי הקבוצה, מההנהלה, לצוות המקצועי והשחקנים. אני יכול להגיד שהייתי מפוקס כולי בלעבוד קשה, הייתי מחויב לקבוצה וכשקיבלתי הזדמנויות הייתי טוב. הבעיה הייתה שלא נתנו לי לשחק וזה היה מתסכל".
ניסית לקבל תשובות משרון דרוקר למה זה קורה?
"תראה, אני לא שחקן שעושה בעיות אבל אני כן אחד שנלחם על מה שאני מאמין בו. היו שיחות, עשיתי מה שיכולתי, אמרתי את מה שאמרתי ואני גאה שהייתי טוב כשנתנו לי לשחק. בסופו של דבר זו הייתה עוד חוויה בקריירה".
איך ההרגשה לחזור להרצליה?
"ההרגשה נפלאה ואני מאוד נרגש. זה ארגון נהדר ואשתי ואני מאוד אוהבים את העיר ואת האנשים".
בראד גרינברג רצה שתישאר בירושלים, נבנית שם קבוצה חדשה ומעניינת. לא שקלת את זה?
"האמת שהייתה תקופה בפגרה שחשבתי שבאמת אחזור לירושלים. בראד, שאני מאוד מעריך, באמת רצה שאשאר אבל הקבוצה עברה שינוי גדול, הכל התנהל באיטיות ובהתאם למצב החלטתי להמשיך הלאה ואני מאוד שמח על כך".
אתה לא מרגיש שמדובר בצעד אחורה בקריירה?
"בכלל לא. קיבלתי עוד הצעות מהארץ ומאירופה אבל בסופו של דבר הבנתי שהאפשרות לשחק בהרצליה היא הטובה ביותר עבורי".
איך עוברת חופשת הקיץ?
"חופשה נהדרת. תמיד כיף לחזור למשפחה ולחברים, אנחנו מטיילים הרבה, מבלים ואני גם משקיע זמן בלהתאמן ובלשפר אלמנטים במשחק שלי".
אפשר להשתפר גם בגיל 29?
"אתה אף פעם לא זקן מכדי להשתפר".
אתה גר כבר כמה שנים בישראל. התרגלת אלינו?
"לגמרי. אנחנו מאוד אוהבים לגור בישראל. זה נוח לנו, יש לנו הרבה בני משפחה, יש יופי של אנשים וזה כמו בית שני בשבילנו".
אתה רואה אותו הופך לבית הראשון בעתיד?
"אומרים שאסור להגיד אף פעם לא, אבל זה קשה מאוד להיות כל כך רחוק מהמשפחה הקרובה שלך, כך שגם אם ישראל תישאר בעתיד הבית השני, זה יהיה בסדר".
מה אתה אוהב אצלנו?
"את האוכל, האנשים, האווירה, העובדה שזו מדינה יהודית, את התרבות וכמובן את בני המשפחה שלי שם".
ומה פחות?
"שום דבר בחיים האלה אינו מושלם אבל אני מניח שהדבר הכי בעייתי בשבילי בישראל הוא הנהיגה בכבישים, למרות שהפכתי כבר להיות ישראלי לכל דבר בעניין הזה וכשצריך אני צופר בלי אבחנה".
חלום ה-NBA כבר מאחוריך?
"כל שחקן אמריקאי חולם על הליגה הזו כשהוא גדל אבל החלום שלי היה בעיקר להפוך לכדורסלן מקצוען ולשחק ברמות הגדולות ואני מרוצה ומסופק שהצלחתי לעשות את זה. אם אצליח להגיע ל-NBA זה יהיה נהדר, אם לא, אז לא אסון גדול".
אביך ארני, היום ג'נרל מנג'ר בוושינגטון, שיחק ב-NBA בהצלחה שנים ארוכות. זה הוסיף מימד לחץ כלשהו עבורך?
"ההורים שלי מעולם לא דחפו אותי לענף מסוים ופרגנו ותמכו בכל מה שבחרתי. מצד שני, ברור שאבא שלי שמח שבחרתי בכדורסל וזה שאנשים יודעים מיהו, הוסיף קצת לחץ וציפיות".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"יש לי חיים אישיים נפלאים, אשתי ואני מאושרים, אני אוהב את ישראל ואת בני הרצליה, אז אני לא יכול שלא להגיד חמש".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם