נאפולי מציגה: סרט בחדר ההלבשה
כמעט בלתי אפשרי היה להבין הקיץ את המהלכים של אורליו דה לורנטיס בנאפולי. בינתיים הנשיא בנה קבוצה, עשה קופה ושבר שיא מנויים. וגם בניטס מרוצה. התורה על רגל אחת: לדעת מתי למכור ומתי לקנות
אוהדי הקבוצה חווים קיץ משוגע, לא שגרתי ומבלבל. הקבוצה תפסה כמעט כל כותרת אפשרית. מאמן חדש (רפא בניטס) שכולם אוהבים לשנוא וכוכב על (אדינסון קבאני) שעזב ערערו את אמון הקהל בבעל הבית. נכון שבהמשך הגיע גל רכישות היסטרי, שכלל בין היתר את גונסאלו היגוואין, פפה ריינה וראול אלביול, אבל אף אחד מהם לא ממש חזה אותו. התלונות היו בעיקר על זחיחותו של דה לורנטיס. אין קבוצה שמעוניינת לאבד את השחקן הכי טוב שלה, והאוהדים לא הבינו איך הוא מצליח ליהנות מהסיטואציה.
דה לורנטיס כיכב בכל הקשור לקבאני. דחה את מנצ'סטר סיטי, נפנף את צ' לסי, אמר לא לריאל מדריד. הנשיא רק דאג לעדכן שהחלוץ למכירה, הכל שאלה של מחיר. "רק תשלמו את סכום השחרור וקבאני שלכם", הדגיש שוב ושוב.
עבור הנשיא היתה זו סיטואציה של לזכות או להרוויח. לא משנה מה יקרה, בסוף הוא ייצא גדול. אם קבאני היה נשאר, הוא היה מרוויח עוד שנה עם אחד החלוצים הטובים בעולם. במקרה של מכירה, דה לורנטיס הבין ש-63 מיליון היורו שהדביק לחולצתו של האורוגוואי יהפכו אותו לרלוונטי וחזק עוד יותר. "אני ישן כמו תינוק בלילה", העביר מסר לאוהדים. "שלא יטעו, אני רוצה יותר מכולם שנאפולי תהיה מהטובות בעולם".
פ .ס.ז' שמה את הכסף על קבאני. בשנתיים העבירה הקבוצה הצרפתית 90 מיליון יורו לחשבונו של דה לורנטיס, לאחר שדרום אמריקאי אחר, איזיקיאל לאבצי, עשה את הדרך לפריז אשתקד. הנשיא קיבל בדיוק את מה שרצה, והודה שהוא יותר שמח מעצוב כי "יש לי 124.5 מיליון יורו לבזבז". וכסף , לפחות לפי דה לורנטיס, הוא השחקן הכי חשוב.
צריך לחזור ל-2004 כדי להבין עד כמה נאפולי וכסף לא ממש מסתדרים. הקבוצה הוכרזה פושטת רגל, כשכל מי שהשקיע בסוס הזקן קיבל ירייה לכיס. החוב צמח ל-79 מיליון יורו, ונאפולי מצאה עצמה בליגה השלישית. אפילו שמה המקורי נלקח ממנה. "נאפולי סוקר", קראו לקבוצה ההיא.
מפיק הסרטים המהולל הימר בגדול באותה שנה. דה לורנטיס שפך 40 מיליון יורו על נאפולי והבטיח שיצליח. "אין לו מושג לאן הוא נכנס", אמר אז נשיא אינטר, מאסימו מוראטי. הנשיא החדש הראה לכולם איך עושים זאת נכון, ומהר. למרות שדיבר על חמש שנים לחזרת הקבוצה לליגה הראשונה, זה קרה אחרי שלוש בלבד. אירופה ונאפולי רוקדות טנגו צמוד כבר חמש שנים. בשנתיים האחרונות ליגת האלופות לקחה עליה פיקוד, והכסף החל להצטבר. גם למוראטי אין מושג איך הוא הצליח.
אז איך זה קרה? כבר שש שנים שחץ מאזן הכספים של נאפולי נמצא בשיפוע חיובי. הרבה בזכות השיטה הישנה לחלוקת כספים מזכויות שידור. ב-2009 קיבלה הקבוצה 39 מיליון יורו לאחר שמיתגה עצמה כשישית בטיבה בסרייה A. כיום השיטה מעניקה לקטנות קצת יותר. באותה שנה קיבלה האלופה אינטר 138 מיליון יורו לעומת 12 מיליון של האחרונה בארי, אז ב-2013 יובנטוס נהנתה "רק" מ-104 מיליון, כשהיורדת פסקארה התעשרה ב-25 מיליון . ההתקדמות המקצועית של נאפולי מאפשרת לה העונה להרוויח אפילו יותר.
השם דה לורנטיס הצליח למשוך לקבוצה לא מעט נותני חסות. למרות שהקבוצה מדורגת רביעית בטבלה זו (אחרי יובנטוס, אינטר ומילאן), 40 מיליון היורו השנתיים שנכנסו לקופת הקבוצה, בעיקר מ"מאקרון" וחברת הספנות "MSC", אפשרו לנשיא, שהפך בינתיים לאהוד מאוד, להשקיע בשחקנים הנכונים.
על שלושת הטנורים, מארק המשיק, לאבצי וקבאני, שילם דה לורנטיס 31 מיליון יורו בלבד. את המשיק הוא הביא מברשיה תמורת 5 מיליון, וערכו כיום עומד על לפחות 25 מיליון. מחיר דומה היה גם על לבאצי מסן לורנצו, והקופון ממכירתו היה 22 מיליון. על קבאני הרוויח דה לורנטיס פי 3, כשהעסקה עם פאלרמו ב-2010 הסתכמה ב-21 מיליון יורו בלבד.
"אני נמצא עכשיו בדיוק איפה שרציתי להיות לפני תשע שנים", אמר השבוע דה לורנטיס ל"גאזטה דלו ספורט". " נאפולי היתה חייבת לאזן את התקציבים ולהכניס כסף לפני שהיא מוכרת שחקנים בכירים. אני מקבל הצעות בערך פעמיים בשבוע. צריך לדעת מתי למכור ומתי לקנות. חובה להפעיל את הראש לפני כל מהלך".
ומבחינת דה לורנטיס זה הזמן הנכון. זו לא רק העזיבה של קבאני, זה גם מאמן מצליח שעזב. וולטר מצארי נטש לטובת הרפתקה חדשה באינטר, והקבוצה החלה בהתחדשות. בניטס המושמץ היה חייב את הגב של הנשיא. הספרדי הודה השבוע שהוא מקבל כמעט כל מה שהוא מבקש. "הוא אוהב את השחקנים שאני מציע לו", אמר .
האחרונים איתם סיכמו דה לורנטיס ובניטס היו היגוואין וריינה. עם כל הכבוד, לקאייחון, אלביול ודרייס מרטנס, השניים נמצאים בקטגוריה גבוהה יותר. ספק אם הארגנטינאי יצליח לספק 40 אחוז משערי הקבוצה, כפי שעשה קבאני, אך הוא בהחלט תחליף ראוי. ריינה טוב בהרבה ממורגן די סנטיס, השוער האהוד שעזב לרומא. האחרון, אגב, פרסם מודעת תודה לאוהדים בגאזטה, בסכום של 35 אלף יורו.
לפי הדיווחים, העסקאות עם ריאל מדריד וליברפול נסגרו שלושה ימים קודם לפרסום הרשמי. דה לורנטיס ביקש 72 שעות לחשוב, ואז אישר את העסקה. במקרה היה זה היום בו נפתחה מכירת המנויים של נאפולי. אותם אוהדים, שתהו מה הוא עושה בפתיחת חלון ההעברות, שבו להצביע ברגליים ובכיס. עד כה נרשמה עלייה של עשרה אחוזים במכירות ביחס לשנה שעברה, וזה נראה כמו שיא מנויים חדש. איך זה קרה? כי דה לורנטיס תמיד עושה זאת בזמן הנכון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם