מים פושרים: אליפות העולם בשחייה נפתחת
מסורתית בשנה של אחרי אולימפיאדה, הכוכבים מגיעים לאירוע השיא של הענף כשהם לא בשיא. הישראלים מיישרים קו. המאמן קאופמן: "גמר אחד יהיה הצלחה. שני גמרים - הגשמת פנטזיה"
באופן מסורתי, שנה אחרי המשחקים האולימפיים, אליפויות עולם אמורות להיות מעט יותר ידידותיות למשתמשים מהדרג השני. הרבה כוכבי על מורידים הילוך. לפעמים יוצאים לחופש. השנה השחייה העולמית עוברת הפיכת חצר הרבה יותר משמעותית, עם הפרידה ממייקל פלפס. מצד שני, ריאן לוכטה עדיין כאן, יחד עם רובם המכריע של כוכבי לונדון.
אולי זו גם שאלה גאוגרפית. אליפויות עולם שנערכות באירופה נראות בדרך כלל קצת אחרת מאלה הנערכות בחורים נידחים. הקירבה הביתה של חלק משמעותי מהעומק של הענף - פרט לאמריקאים - חוסכת את תקופות ההסתגלות לשעון ולתנאי מזג האוויר. פחות דרישה למחנות אימונים בקצה השני של העולם. פחות חשש מפציעות/מחלות, ומכאן, פחות התרסקויות לא צפויות של הכרישים הגדולים.
ארה"ב מגיעה לברצלונה עם כל האלופים האולימפיים שלה, פרט לפלפס. לוכטה ינסה להבהיר לעולם שהירושה שלו; ניית'ן אדריאן (האלוף האולימפי ב-100 מטר חופשי) חוזר; גם טיילר קלארי ומאט גרבס; יאניק אנייל, שהדהים את הענף עם זהב אולימפי ב-200 חתירה וזהב צרפתי בשליחים, התבגר בשנה; ג'יימס מגנוסון, שעדיין תוהה מאיפה הגיעו הילדים החדשים לבריכה; יאנג סאן הסיני, שהנהיג דיקטטורה במשחים הארוכים וצ'אד לה קלוס, האיש ששלח את פלפס לאסוף רק מדליית כסף ב-200 פרפר . כולם שם.
דווקא בגזרה הישראלית התמונה הפוסטאולימפית מורכבת יותר. כל הצוות חזר, אבל לפחות על הנייר שני כוכבי המשלחת העיקריים, יעקב טומרקין וגל נבו, עברו תהליך הכנה רחוק ממושלם לקראת ברצלונה. כמעט שנה אחרי שהתמקם שביעי בגמר בלונדון, ההישג הגבוה ביותר לשחיין ישראלי באולימפיאדה, טומרקין עבר רכבת הרים שנכפתה עליו בחסדי חוקי המכללות.
אחרי לונדון הוא אמור היה לעבור להתאמן במכללה. הוא הספיק לארוז, להיפרד, להפנים את שינוי התפישה האדיר בסגנון האימון בפרט וניווט הקריירה בכלל, רק שאז, בלילה שלפני הטיסה, האמריקאים הודיעו שהעסקה מבוטלת.
בדרך כזו או אחרת - הלשנה ממוקדת, מערכת תחקירים נמרצת, או סתם חוסר מזל - התברר לאמריקאים שטומרקין מקצוען. כזה שנעזר בספונסר ומקבל מכונית. שם זה נגמר. לא שהילד הפך לעשיר גדול. הספונסר והמלגות היו בעיקר דרך להתקיים, אבל מבחינת ה-NCAA הוא נשרף. "עונה מבולבלת", מגדיר זאת המאמן ליאוניד קאופמן.
בשורה התחתונה, עד ינואר הוא התאמן בחצי הילוך. במאי טומרקין התאושש וקבע תוצאה מצוינת ב-200 מטר מעורב (1.59.87 דק'), אבל אל היישורת האחרונה הוא מגיע פחות מפוקס מבשנים קודמות. על אליפות העולם ואליפות אירופה בבריכות קצרות הוא וויתר, ואחרי הופעה פחות זוהרת באוניברסיאדה, גם קאופמן מתקשה להתנבא.
ועדיין, מדובר באחד מהכשרונות הגדולים בהסטוריה של השחייה הישראלית. בחור שכמעט בכל תחרות מטרה ידע להבריק. היעדים נשארו דומים. חזרה לשיאיו האישיים שווה כניסה אוטומטית לחצי הגמר. שיפור נוסף, ובסיטואציות מסוימות גם חזרה לשיאו, עשויה להכניס אותו גם לגמר.
גם השותף בראש החץ, נבו, יצא לספרד בסיטואציה פחות מוכרת. המקרה שלו אחר, וסימני השאלה נולדו דווקא מהתקופה האחרונה. אחרי אולימפיאדה מצוינת אובייקטיבית, שהסתיימה באכזבה מסוימת מחוץ לגמר (הישג שעד היום חוו רק שני ישראלים), נבו ניקה קצת את הראש, יצא לחופש קצר וחזר לעונת חורף מעולה בבריכות הקצרות, שכללה גמר אליפות עולם ומדליה נוספת באליפות אירופה. מצד שני, דווקא השלמת ההכנות לברצלונה הסתבכה. על אחת מתחרויות ההכנה הוא וויתר. השבוע היה חולה, ולא יכול היה להתשתתף במכביה.
כל זה לא אומר בהכרח שנבו לא בכושר, רק שקשה יותר להעריך את המצב בו יקפוץ למים. אם הכל יתיישר, ביום משובח במיוחד הוא מועמד לשני גמרים, ב-200 וב-400 מעורב . את היציבות בצמרת העולמית הוא הוכיח כבר מזמן. הוא גם אחד הישראלים הבודדים שכבר שחה בגמר אליפות עולם (וסיים שישי). ביום מושלם, קאופמן יכול לפנטז על שני ישראלים בגמר ל-200 מעורב - הישג שמעט מאמנים ו/ או נבחרות בעולם חוו. עוד קודם, היעד הבסיסי היה ונשאר חצי גמר.
יתר הישראלים גם במצב דומה. יונתן קופלב חוזר לתחרויות גדולות שנה אחרי שהפך לאלוף אירופה הראשון של ישראל. את לונדון הוא פספס בגלל ניתוח חירום, רגע לפני ההמראה. מצד שני, באליפויות עולם שוחים גם 50 מטר גב, ועבור קופלב וגיא ברנע, מדליסט הארד האירופי במקצה, מדובר בשדרוג עצום. חזרה לשיאים האישיים תהפוך את שניהם למועמדים לגמר.
מצד שני, במרחק כל כך קצר חלקיקי שניות הופכים לקריטיים עוד יותר, ולפעמים גם מדליסטים עלולים למצוא עצמם בחוץ. בברצלונה הם ישחו רק 50 גב, כיוון שלא עמדו בקריטריון A המאפשר נציג שני למדינה (לצד טומרקין) במרחק הכפול.
עמית עברי לקחה פסק זמן אחרי לונדון. את העונה היא התחילה בחופשה ארוכה במכסיקו. שלושה חודשים של גלישה וניקוי ראש, במטרה לטעון מצברים לקראת ריו 2016. גם כשחזרה לתהליך האימון, בשלב ראשון זה קרה בנינוחות. מעבר לקיטור מתוכנן לעונה הבאה. בינתיים, היא הולכת להיות מאוד עסוקה בברצלונה, עם חמישה מקצים שונים. לא כולל 200 מעורב, עליו היא מוותרת, כיוון שלוחות הזמנים שונים מאשר באולימפיאדות, ובאליפויות עולם 200 מעורב ו-100 פרפר נערכים באותו יום.
גם נמרוד שפירא עבר שנה סוערת, שכללה החלפת תכנית אימון בארה"ב, ורעידת אדמה פוליטית עם מעבר מירושלים רבתי להפועל ירושלים. מהלך שלפני כמה חודשים נראה דמיוני, בשיאו של העימות המתוקשר בתולדות הענף בין שפירא לקואליציה של הענף. בהיעדר קריטריון מתאים, שפירא יתחרה רק ב-200 מטר חתירה. היעד במקרה שלו, להתאושש מהכישלון בלונדון ולנסות להתחיל דרך חדשה.
אמרי גניאל ותומר זמיר משלימים את הרכב המשלחת. שיאים אישיים יתקבלו בברכה. לזמיר (19) זוהי תחרות בוגרים ראשונה ברמות האלה. גניאל ישאף להתקרב ככל האפשר לחצי הגמר.
"הנבחרת שלנו מנוסה", מסכם קאופמן את הדקות שלפני. "רוב השחיניים כבר עשו כמה דברים בקריירה והוכיחו את מקומם בצמרת העולמית. המטרה הפעם תהיה להוכיח שאנחנו עדיין שם, בתקווה שכל אחד ישמור לפחות על המיקום שלו בזירה הבינלאומית. יש לנו מספר מועמדים שיכולים בתנאים מושלמים לעשות גמר. אם זה יקרה, זו הצלחה. שני גמרים, אולי אפילו באותו המקצה, יהיו הגשמת פנטזיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם