מכביית המשיח: החב"דניקים שקיבלו בראש מארה"ב
הזקן, הכיפות והיידישקייט הסגירו את נבחרת הכדורסל של גינאה ביסאו. המלחמה בעוני הובילה חבורת חב"דניקים מארה"ב לתרגל הגנה אזורית, ולקבל בראש בשביל הדגל של המדינה מוכת המלריה
"אתה בטוח שהם באו מאפריקה,"? שאל בנימוס אחד משבעת האוהדים ביציע, שראה אותי משוחח עם הקפטן לפני המשחק והניח שאני מקורב. משהו במראה הלבנבן של החב"דניקים מגינאה ביסאו נראה לו חשוד. בחור חביב. שמע שהמכביה מתארחת בגבעת זאב וירד לעודד את השחקנים.
רק שבינתיים גרמניה בורחת מ13-13- לארבעים הפרש, והופכת את צפיפות הפיגמנטים לחלק הפחות מוזר בסיפור. גם אחרי תיאום הציפיות עם איכות הטורניר, החב"דניקים, מתברר, נראים הרבה יותר אפריקאים מאשר שחקני כדורסל.
ולא, הם לא באמת נולדו בגינאה ביסאו. הם עדיין לא ביקרו שם. פרט לכמה חבר'ה ששיחקו ב'ישיבה קולג,'' וחיזוק אקס ישראלי מהנוער של מכבי חיפה, הקשר בינם לבין המשחק די רופף. אם תתעקשו, אפשר לטעון שגם נבחרת גרמניה בלי נוביצקי אינה מעצמת על.
אפשר לשאול מה עושה יואב ספר בנבחרת צרפת, לצד אי אלו ישראלים בנבחרות אחרות, ולהתבאס שזה מה שנשאר מהמכביה, שכל כך אהבת כילד. אבל אז אתה רואה את ההתלהבות של החבר'ה בירוק כשיוסף קולע סל, ופתאום מאוד ברור למה זה חשוב.
למרות, ואולי דווקא בגלל שגם אחרי הנקודות ההסטוריות, לאמריקאים שמייצגים משום מה את גינאה ביסאו, חסרות בערך חמישים נקודות כדי לנצח. כמה דקות אחרי, אותו יוסף, לא מהאתלטים המדהימים שפגשתם, ימיס כל זכר לציניות ויעצב מחדש את הגדרת הספורטאי.
במבט ראשון יוסף מזכיר חבר כנסת מיהדות התורה. בלי לזלזל בכישוריו, לא נראה שהאיש קלע המון נקודות בחייו, אבל לא זו הסיבה שהחבר'ה שלו כל כך מרוצים. הסל שלו, הם יסבירו בהמשך, הולך להציל חיים של 25 ילדים.
בשביל זה הם באו. לכן הם מייצגים את גינאה ביסאו, שלכבוד המכביה הנפיקה להם תעודות אזרח זמניות. כל סל שיקלעו בטורניר, יגייס עוד עשרה דולר לרכישת רשתות הגנה מעקיצות יתוש האנפוליס. כל רשת כזו מצילה עוד ילדבמדינה שבשנת 2013 עדיין נאכלת על ידי מחלת המלריה. עבור
הנקודות הראשונות של יוסף, כאמור, לא האתלט הכי בולט שראיתם, הם השיגו הבטחה לתרומה מיוחדת של לא פחות מ2,500- דולר.
רובם חיים היום בלוס אנג'לס. חילוניים, דתיים יותר ודתיים פחות. "מה זה משנה," תוהה כוכב הרגע, דווקא מהדתיים יותר בחבורה. הם הכירו דרך הפעילות המקומית של בית חב"ד. על החיבור לאפריקה הרעבה והגוססת אחראי אנדרו סאבו.
יהודי יליד הונגריה, יזם אינטרנט עם לב גדול שעשה אקזיט מאתר שידוכים, והיום, בין יתר פעילויות הצדקה שהוא מארגן למען העולם השלישי, משמש שגריר של רצון טוב בגינאה ביסאו, ויועץ מיוחד לראש הממשלה.
סאבו זרק את הרעיון, מוטי אפרגן, כוכב הנבחרת, חשב בהתחלה שמישהו השתגע, אבל בסוף הרים את הכפפה. הם אספו חברים, פנו למכביה. אנדרו, היום אזרח גינאה ביסאו, סידר את התעודות המתאימות שיהפכו אותם לנציגים רשמיים של המדינה ממערב אפריקה, והפרויקט יצא לדרך.
אתר האינטרנט שהקימו למיזם גייס 18 אלף דולר עוד לפני הג'אמפ הראשון. בנוסף, השחקנים עצמם, חלקם אנשי עסקים, חלקם עדיין סטודנטים, גייסו ספונסרים פרטיים. אפרגן, סוחר בורסה, חילץ הבטחה מלקוח לתרום 300 דולר על כל שלשה שיקלע.
סידור שנותן לו תירוץ לזרוק ללא הכרה. לפחות כל עוד נשאר חמצן בריאות. למזלם של האפריקאים, אפרגן שיחק פעם, כך שבחשבון הצטברו עוד כמה אלפי דולרים.
בסיום המכביה, יוסף מתכנן לצאת לאפריקה בעצמו. כששואלים למה דווקא גינאה ביסאו, מסבירים שחיפשו מדינה בטוחה. הכל יחסי. גם מונחי העוני והנזקקות שכולנו עסוקים בהם ביום יום. כאן מדברים על מצוקות בשפה אחרת.
בעולם אחר. זו גם התשובה לדיונים על עניי עירך הקודמים. או לתהייה מה מביא יהודי חרדי מלוס אנג'לס לאפריקה. כאמור, ללא קשר לדת, או זרם. דווקא כיהודי אדוק, חשוב לו להדגיש. "כשאנשים רעבים, כשילדים מתים ממחלות שהעולם המערבי יודע לרפא כבר חמישים שנה, מה פתאום שאתעסק בדת שלהם. כולנו בני אדם, ובני אדם צריכים לעזור אחד לשני."
"אז מתי אתה עולה לארץ," אני מסכם.
"עכשיו, כשאני כאן, חושבים גם על זה."
יוסף נפרד. שלו, בחור בן 12 שכבר כמה ימים אוסף סמלים מהנבחרות האורחות, מקבל עוד סרט למזכרת. הוא כבר היה בשלושה משחקים, וגם בטקס הפתיחה. הוא יודע שלמרות השיר, קובי בראיינט קופץ יותר גבוה, ולברון ג'יימס יותר חזק, אבל יש דברים, יוסף למשל, שלא רואים בסטטיסטיקה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם