רייס גאי: טייריס רייס עולה ליורוליג
טייריס רייס מביא למכבי ת"א סיפור חיים עם אם חד הורית, מאמן אהוב שמת מסרטן, וילד בן שבע שיתארח בנוקיה. מעל הכל, הוא מביא איתו המון נקודות, הטעיות, ובעיקר מהירות מסחררת
בגיל 26, רייס עולה ליורוליג ומגיע להיכל. הקהל ייזכר בוויל ביינום. גוף קטן (1.83 מ') אבל משוכלל. קצת פחות פיזי, קצת יותר רכז. עדיין מסדר לידידים 5-4 אסיסטים לערב. ובעיקר, אם מכבי הולכת על אלמנט הרעב, היא מקבלת שחקן שמגדיר את עצמו כ"אחד מזן האנדרדוג, לאורך כל חיי". ויש פירוט: "מעולם לא נחשבתי למועמד אטרקטיבי כשיצאתי מהתיכון. למרות המספרים הטובים בקולג', לא זכיתי לכבוד אמיתי. אני מרגיש שבהגעה לאירופה, אם אתן הכל, אקבל הזדמנות נוספת", אמר לאתר "heinnews".
לא כולם התעלמו ממנו. להיפך, כריס פול וסטיב נאש אפילו בחרו בו כאחד מעשרת הרכזים הטובים במכללות למחנה קיץ שהעבירו יחד ב-2008, אבל בדראפט 2009 הוא לא נבחר. השילוב בין גובה לא אטרקטיבי ופוטנציאל התפתחות מוגבל בגיל 22 כנראה עשה את שלו. רייס המשיך לאירופה, לפאניוניוס, עבר לגרמניה לארטלנד דראגונס, המשיך לווילנה ומשם למינכן.
רייס נולד בריצ'מונד, וירג'יניה. הוריו נפרדו אחרי לידתו ואמו אליסון גידלה אותו לבד. בגיל 19 הפך טייריס עצמו לאבא, וגם כאן האמא של בנו, איישון, כבר מזמן לא בתמונה. אותה עונה, הראשונה שלו בבוסטון קולג' (את ימיו שם חלק לאורך השנים עם ג'ארד דאדלי מהקליפרס, רג' י ג' קסון מאוקלהומה סיטי, וגם קרייג סמית' ושון וויליאמס), היתה כמעט גם עונתו האחרונה. מותו מסרטן של מאמנו בתיכון בירד, רנדי קייב, העמיד אותו בפני צומת דרכים.
הגארד הצעיר קיבל את הבשורה באמצע תדרוך וידאו לפני משחק חשוב, נגד מישיגן סטייט במדיסון סקוור גארדן, בשידור ארצי. הוא היה חלש עם 5 נקודות, ועולמו התערער. "רנדי היה דמות אב. הוא תמיד היה שם בשבילי", סיפר לספורטס אילוסטרייטד, והמשיך ב"heinnews": " היה לי כל כך קשה להתמודד, שכמעט חזרתי הביתה וויתרתי על כדורסל. קייב הכניס אותי לקולג', היה היחיד שהאמין ביכולת שלי, התאמץ כל כך כדי לעזור לי. המוות שלו היה הדבר הקשה בחיי. לא היה עוד מי שיסייע לי".
רייס נשאר, הלך והשתפר, כולל 46 נקודות, עם 8 מ-12 לשלוש , בהפסד לצפון קרוליינה של טיי לוסון, טיילר האנסברו ודני גרין. בשנתו האחרונה בבוסטון קולג', הוא כבר סחט מחמאות. "הוא שחקן גדול ומיוחד, עם כל הדברים הבלתי נראים שמפרידים בין הבינונים לענקים", כתב עליו בן גיבסון באתר הבלוגים "בליצ' ר ריפורט".
"הטילו עליו משימה קשה של הובלת קבוצה צעירה והוא התבגר, פיזית ומנטלית. אם הוא היה משחק בדיוק או בצפון קרוליינה היו מדברים עליו כמועמד למקום הראשון בדראפט. יש לו טאץ' מדהים ויכולת לקלוע מכל מצב, מכל מקום. הסיבולת שלו מרשימה כל כך, שנותנים לו 38 דקות בערב. לטעמי הוא אולי הגארד הטוב במכללות כיום, אולי יותר מסטפן קארי".
קארי הוא כיום אחד הכוכבים הגדולים ב-NBA, רייס עדיין מחפש את דרכו לטופ. אם היה נשאר במינכן היה משחק איתה ביורוליג, אבל הכי קרוב הוא הגיע כשהפסיד עם ריטאס לגלאטסראיי במשחק השלישי במוקדמות של 2011/12. את העונה הזו, שנפתחה נהדר עבורו, הוא דווקא לא יתייק תחת הערך "רגעי השיא".
"כשהוא הגיע, כולנו חשבנו'היי, המנג' ר יונאס ויינאוסקאס גייס עוד עושה משחק אמריקאי", מספר העיתונאי הליטאי גינטאראס רדאוסקאס, מהעיתון "לייטובאס ריטאס". " לכולם היו ספקות לגביו, אבל הם היו חסרי בסיס: במוקדמות היורוליג הוא שיחק כל כך טוב. הוא רץ, חד, מהיר להדהים. מכניקת הזריקה שלו מוזרה, אבל עובדת. כאשר העונה התקדמה, הוא הפך לתלוי יותר במה שהמאמן הרשה לו לעשות, והמאמן רצה לשחק לאט יותר. טייריס חייב כדורסל מהיר, והרבה דקות, 30-25 לערב . הוא מתקשה לעתים לספק מנהיגות וביצועי קלאץ'. עם בלאט אני חושב שרייס יהיה בסדר גמור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם