גיל המעבר: המלכות של האתלטיקה הישראלית
אירנה לנסקי פורשת, אסתר רוט שחמורוב הפכה לחומר לבגרות, ושתיהן מקוות שאולגה לנסקי תמחק סוף סוף את מינכן 1972 מטבלת השיאים הלאומיים. המלכה מנדבת טיפים ליורשת העצר: "לכי על השיא במוקדמות. בגמר הרוח יורדת, וממילא אין מתחרות"
כמו כל דבר, גם האתלטיקה צריכה לעלות ברמה ולא לחיות כמו לפני 40 שנה. זו בושה. צריך להיפרד מהתוצאות האלה, כי אנחנו מאחרים והעולם בורח לנו".
המלכה אסתר עברה 100 מטר ב-11.45 שניות לפני 41 שנים, אולגה לנסקי עשתה את המרחק ב-11.55 שניות לפני עשרה ימים, והערב היא תנסה לקזז עוד עשירית באחד משיאי אליפות ישראל ה-77 (הדר יוסף, החל מ-18.30).
האמא-מאמנת, אירנה לנסקי, ששברה את שיא ה-100 משוכות של אסתר, תרוץ בפעם האחרונה ותיפרד מהקהל, אבל גם היא יותר מרוכזת כיום בחיי המסלול של הילדה. מי היה מאמין שאחרי הימים המדהימים של אסתר באולימפיאדת מינכן 1972 יתרחש אירוע הדמים, טבח הי"א, בו נקטל גם מאמנה, עמיצור שפירא. אסתר עצמה התאוששה מבחינה מקצועית והעפילה לגמר האולימפי כעבור ארבע שנים במונטריאול 1976 (מקום שישי ב-100 משוכות).
גם במינכן היו המשוכות המקצוע העיקרי שלה, אבל רק פוטו-פיניש מנע ממנה גמר בלתי נתפס ב-100 מטר, כשהראה שחסרו לה ארבע אלפיות השניה במקצוע ששימש אותה רק כחימום למשוכות. היא רצה 11.49 שניות בחצי הגמר, 11.46 ברבע הגמר, ואילו את השיא שמהבהב לנו בעיניים כבר מעל 40 שנה, כמו קללה, 11.45, עשתה במוקדמות. מאז, הוא מרחף כעננה על פני כל תדמית הספורט הישראלי.
לפני עשר שנים רשמה אירנה לנסקי 11.56, הכי קרוב אי פעם לשיא, עד שבתה עקפה אותה בגביע אירופה לאומות בשבוע שעבר בליטא. אולגה: "היה לי זינוק לא טוב בליטא, כי בתחרות קודמת בצרפת פסלתי וזה ישב לי בראש. אולי זינוק טוב הערב יביא את השיא". אירנה : "אני לא מבטיחה כלום. אולגה צעירה ואם לא מחר אז אולי באליפות אירופה עד גיל 23 החודש, ואם לא אז שנה הבאה".
אולגה בת 21, ואסתר , שהיתה בת 20 במינכן, אומרת: "גיל 20 הוא הגיל האופטימלי למהירות. אחרי זה הייתי בהריון וכבר לא התמקדתי ב-100 אלא במשוכות. אבל בהחלט זה יכול לבוא בקרוב, גם אם לאו דווקא הערב. בשביל שיא צריך תנאים אופטימליים כמו רוח ואווירה טובה מסביב, ואת זה בדרך כלל יש באליפות ישראל".
קצת לפני השיחה, שתי אתלטיות צעירות, ספיר בן פרין (400 מטר) ופז פרץ (קפיצה משולשת), ישבו במגרש האימון בסמוך לאסתר, שצפתה בהכנות האחרונות של האתלטים לאליפות. הן לא היו בטוחות מי האשה שלידן עד שקראנו לאסתר כדי להצטרף לצילום, ואז הן פרצו בקריאות התרגשות: "זאת היא, זאת היא. נבחנו עליה בבגרות". האתלטיות נעמדו כדי להצטלם עם המלכה, ששאלה: "נבחנים עליי בבגרות? איזה עונש".
אנחנו עומדים במגרש האימונים של האיצטדיון הלאומי לפנות ערב, ומשב רוח נעימה משחרר אולי את עצת המאה מפי המלכה: "וואו, איזו רוח גבית יש עכשיו. אולגה, תנסי כבר במוקדמות (בשעה 19.40 ) ללכת על השיא, כי אחר כך בגמר, לקראת 21.00 בערב , הרוח כבר יורדת כאן בדרך כלל. חבל לפספס רוח כזאת. ממילא אין לך מתחרות".
אירנה ואולגה מסתכלות זו על זו ולא אומרות מלה. קיבלו חומר למחשבה. את העונה שעברה סיימה אולגה עם 11.63, והתכנון היה להגיע ל-11.55 העונה , כדי להעפיל אל יורו הצעירים.
אסתר: "לפעמים באמת צריך לעבוד שנה שלמה על עשירית שנייה". אולגה : "אני חולמת על השיא הישראלי, אבל זו לא היתה המטרה כבר השנה. ב-200 מטר אני קרובה יותר למינימום לאליפות העולם. גם הזינוק שלי ב-100 פחות טוב".
לאחרונה התקדמה אולגה ל-23.60 שניות ב-200, בשלוש מאיות איטי יותר מאסתר, בשלוש עשיריות איטי מהקריטריון לאליפות העולם. אירנה לקחה מאסתר גם את השיא הזה, כשרשמה'23.15, ואולי בכלל ההיילייט של אולגה יהיה מחר ב-200.
כיום מאמנת אירנה קבוצה של צעירות במכבי ראשל"צ, אגודת הנשים המובילה בארץ, שנהנית מאיצטדיון חדש ומבטיח. שם אחד בולט כבר יש שם: דיאנה וייסמן, שרצה 100 מטר ב-12.54 שניות בגיל 15.
אירנה: "יש עתיד, למה לא? לדיאנה יש את הזינוק שחסר לאולגה". אסתר משתעשעת דווקא ברעיון יצירתי אחר: "חבל שהסתפקתם בלהביא רק ילדה אחת לעולם. אם היית עוד ממשיכה לרוץ, אגב, זה היה טוב, כי הייתן מושכות זו את זו". אירנה , למודת קשיי האתלטיקה הישראלית, מזכירה לה: "ילדים זה הרבה כסף. ילדים קטנים לא נותנים לישון - ילדים גדולים לא נותנים לחיות".
לא קל להיות אתלט בישראל, כך למדה העולה מאוקראינה. כחצי שעה לאחר השיחה, כשהלנסקיות היו עסוקות באימון, נאלצה אולגה להתחנן בפני קבוצת רצים חובבנים המשתשמת במתקן, לזוז אחורה ולצאת מהמסלול של אמא, באימון האחרון בקריירה שלה. אירנה, שכמעט ונתקעה בחבר'ה, ייצגה את ישראל באולימפיאדת אתונה 2004, ולפני כן דורגה 10 באליפות אירופה ו-11 באליפות העולם.
היא מחזיקה בשיאים הלאומיים ל-200 מטר , 100 משוכות, 400 משוכות ו-60 משוכות , ונראית מצוין גם היום, אבל הפציעות כבר מייאשות עוד יותר מההפרעות במגרש האימון. "מספיק. יש לי קרע בשריר וכאבים כל הזמן, ואני לא יכולה לסבול את זה. אני לא רוצה סתם לרוץ תוצאה של 14 שניות ".
אלן פרבר, שקבע שיא ישראלי לנוער בהטלת כידון, בשבוע שעבר בלטביה, לא הורשה לעלות על המטוס בחזרה לישראל וייעדר מהאליפות. פרבר ממכבי ת"א, שעלה אשתקד מלטביה, מחזיק בשתי האזרחויות, ומכיוון שבלטביה יש חוק לפיו נער מתחת לגיל 18 אינו יכול לטוס לבד ללא אישור חתום מאת הוריו, הרי שכאזרח לטבי, הוא מקורקע.
הלטבים לא מסתפקים באישור במייל או פקס, אלא בנייר רשמי מקורי, ואתמול כבר היה מאוחר מדי להשיג אישור כזה. לחלופין, פרבר יתחרה מחר באליפות הנוער של לטביה.
בהדר יוסף, הערב הראשון מתוך שניים ייפתח עם אחת התחרויות המסקרנות ביותר, קפיצה משולשת לנשים. זוהי בכורה במפעל לעולה החדשה, חנה קנייזבהמיננקו, שסיימה רביעית בגמר האולימפי בלונדון, ושתייצג את ישראל באליפות העולם במוסקבה. באותו מקצוע בגברים, יוחאי הלוי ינסה להשיג את 12 הס"מ החסרים לו כדי לטוס למוסקבה, לאחר שעבר בשבוע שעבר בליטא 16.73 מטר.
דונלד סנפורד יתור אחר שיפור של כמעט שש עשיריות ב-400 מטר , בתוצאת השנה שלו, כדי לעמוד במינימום של מוסקבה, 45.60 שניות. בקפיצה לגובה, דימה קרויטר פצוע, וניקי פאלי ינסה להמשיך בקאמבק ולשדרג את ה-2.17 מטר שקבע השנה, אחרי שבע שנים מקוללות, מקצועית, מאז עבר 2.30.
איתמר לוי יאתגר את גבול האיכות של 19 מטרים, אליו הוא מזדחל משנה לשנה, ושימו לב לריצת ה-1,500 מטר , שם יסתערו יימר גטהון ומוקט פטנה המוכשרים על שיאו הלאומי של גזצ'או יוסף, בעוד שאצל הנשים צפוי קרב מרתק בין מאור טיורי לבין לורנה צ' מטאי הקניאתית, שעשויה להפוך לישראלית בעתיד הלא רחוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם