האם הילד העני שעזב עיירת כורי פחם ייבחר ראשון בדראפט?
לפני 22 חודשים, אלכס לן היה שרוך אוקראיני שלא מסוגל להזמין עוף בגריל במסעדה אמריקאית. עכשיו אלכס לן יכול להיבחר ראשון בדראפט, להפוך למיליונר, ולהגשים חלום לאמא יוליה, לעצמו, ולעיירת כורי פחם שלמה
לפני שהגיע לן לאמריקה על ויזת סטודנט, לפני שלבש לראשונה את מדי מרילנד ולפ'ני שהפך את עצמו למועמד לבחירה הראשונה בדראפט, השרוך מעיירת כורי פחם אוקראינית חשב על העתיד.
אז הוא עבר לדניפרופטרובסק, כ-350 ק "מ מערבית לעיר הולדתו אנטראציט, עם סלולרי חדש בכיסו, בעזרתו יוכל לחייג הביתה מהאוטובוס לבית הספר כל בוקר. לן לא בכה באותו יום. כבר אז הוא היה גבוה לגילו, והוא התרגש להתפתח באחת מתוכניות הכדורסל הטובות במדינה, וחייך כשהרכב של הוריו נעלם במורד הרחוב.
בכסא הנוסע, יוליה לן רעדה. היא חששה ששחררה את בנה לעולם קר ומרושע. היא הגדירה את עצמה כרומנטיקנית חסרת תקנה, קיוותה שהחלום של בנה יתגשם, ועדיין תהתה אם בחרה נכון. "זה כמו להיות קרועה לשני חלקים", היא אומרת ברוסית.
את הסיכון המשפחה לקחה לפני שבע שנים, והלילה הוא כנראה ישתלם עם תהילת עולם וחוזה של מיליוני דולרים, שיסכמו את המסע שהחל על שפת המדרכה. כשגדל בבית, נהג לן לשבת עם אמו על הכורסה ולראות משחקים של ניו יורק ניקס באינטרנט.
לפני ההקפצה הראשונה, היו המצלמות מתמקדות בשחקנים, כשפניהם מוארות באורות המדיסון סקוור גארדן. "מה לא הייתי עושה כדי להרגיש כך, ולו פעם אחת", אמר אלכס. "אתה תעשה זאת", ענתה האם, "ואתה יודע את זה. חלומות יכולים להתגשם".
הדף הלבן הקרוע מהמחברת הודבק לקיר הפנימי של הארון, מאחורי חולצות ומכנסיים. בעט כתובות שם מלים, בעיקר ברוסית, עם שלושה נושאים בראש הדף. "היעדים שלי", לן מתרגם את ההחלטות: להיות קשוח יותר, פיזית ומוסרית. להתאמן כל יום כאילו זה יומי האחרון. לתת את הכל, בכל משחק. ובתחתית, בכתב גדול יותר עם קווים מדגישים, "להגיע ל-NBA".
לילדים באנטראציט לא אמורים להיות חלומות כאלה. זו עיירת כורים, בה יותר מחצי מהגברים המבוגרים, כמו סבו של לן, נכנסים אל תוך האדמה בכל בוקר, וילדיהם רצים סביב עם מרפקים וברכיים שחורות.
אתה עובד מתשע עד חמש, לוקח הפסקות כשאומרים לך ומרוויח כדי לפרנס את משפחתך, בשאיפה לעשות פשוט את מה שעשו קודמיך. רק חמישה ילידי אוקראינה הגיעו ל-NBA. מי משתעשע במשחקים, כשאתה יכול ללמוד עבודת כפיים מהזן הישן והטוב?
כנערה, יוליה היתה משתתפת באירועי ריצה ל-1,000 ול-2,000 מטר. באיזור אחר בברית המועצות, הוצעה לה מלגה להתחרות במדי בית ספר מסוים, אבל אמה סירבה. יוליה זוכרת עד היום איך נגזלו חלומותיה, ונשבעה לתמוך בבנה ככל שתוכל, ובכל מחיר.
כשאלכס אמר שהוא רוצה לשחק באמריקה, היא התעלמה מהמתנגדים - כולל סבו וסבתו של לן - ואמרה להם שאפילו אם יש סיכוי של אחד למיליון, הבן שלה יהיה האחד. "יש גיבורה גדולה בסיפור", אומר סוכנו של השחקן, מיכאל ללצ'יצקי, "וזו אמא שלו".
אתגר חדש נמצא בפתח עבור אלכס, לו מלאו 20 בשבוע שעבר. כך היו גם בית חדש, בית ספר חדש, שפה חדשה. הוא ידע כמה מילים ופתגמים, אבל המשפט המלא הראשון שהוא למד, ושאותו זכר מפרסומות לNBA על השפה, הוא גם זה שהוקף והודגש בתחתית הדף שבארונו.
לן פרץ לתודעה ב-2010, באליפות אירופה עד גיל 18, כשהוביל את אוקראינה בנקודות וחסימות למשחק. הבאזז התחיל לגדול סביב הכישרון בגובה 2.16 מטר, מעבר לאוקיאנוס האטלנטי ועד קולג' פארק.
בשנתו הראשונה במרילנד העביר לן שש שעות ביום בלימודי שפה, שנדחסו גם לפני אימונים. הוא קיבל תספורת קצוצה, מפני שלא ידע איך לבקש מהספר משהו אחר, והיה זקוק לאפליקציית תרגום רק כדי לבקש עוף בגריל ב"בוסטון מרקט", המסעדה החביבה עליו. גם השם עבר אמריקניזציה, אלכס במקום אולכסיי.
באסיפות קבוצה, מאמן מרילנד מארק טורג'ן וצוותו דיברו לאט, הדגישו כל מילה והברה. "אתה. חייב. לרוץ". "כמו איש זקן, שאתה חושב שהוא לא יכול לשמוע אותך, אז אתה מתחיל לצעוק עליו", מספר ג' ון אוסלנדר, שותפו לחדר וחברו של לן, "טוב, הוא יכול לשמוע אותך, לא בטוח שהוא גם מבין".
המשחקים היו קשים אפילו יותר. ה-NCAA השעתה אותו מעשרה משחקים בשל קדנציה קצרה שלו כשחקן בקבוצה המקצוענית, דניפרו דניפרופטרובסק. הופעת הבכורה שלו במרילנד היתה בדצמבר 2011, אבל הוא התקשה לפענח גם הוראות בסיסיות ביותר.
עם הזמן, המחסומים נשברו. לן נפתח בפני חבריו לקבוצה, וחשבון האינסטגרם מאפשר הצצה לחייו: בלונים בחדרו לרגל יום הולדתו ה-20, אכילת פירות ים בניו אורלינס ומשחקים עם חברתו, אסנס טאונסנד, סנטרית בקבוצת הנשים.
היא היוותה עבורו מקור לייעוץ, לתרגום, אבל כעת לן מדבר בשטף. הוא כבר לא חושש לטעות, מבקש את המנות האהובות עליו במסעדה ומשוחח עם כתבים בביטחון.
במסיבות עיתונאים גדולות יותר הוא עדיין לא מושלם, אבל ב-22 חודשים במדינה הוא התקדם נהדר. "אני המומה כמה יפה הוא מדבר עם אנשים", אומרת טאונסנד, "כשהוא פוגש אנשים חדשים הוא מרגיש בנוח. ואם צריך, תמיד אפשר לחזור לרוסית ".
לן שיחק שתי עונות במרילנד והוסיף 14 קילו למשקלו במהלכן, דבר מעודד עבור סקאוטים מה-NB A. בשנתו השנייה הוא רשם 11.9 נקודות ו-7.8 ריבאונדים לערב, לעומת 6.0 ו-5.4 כפרשמן .
הופעתו הטובה ביותר היתה במשחק פתיחת העונה האחרונה, כשהוא התעלה על נרלנס נואל מקנטאקי, שמתמודד איתו על המקום הראשון בדראפט, עם 23 נקודות ו-12 ריבאונדים בבארקלייז סנטר בברוקלין. הלילה, באותו אולם, הוא יהפוך למיליונר.
ועדיין, נשאר מסתורין סביבו. קליבלנד עשויה לבחור בו במקום הראשון, למרות שבר מאמץ ברגלו שאמור להשבית אותו עד נובמבר. אחרים הגדירו אותו כנפילה בדרך, עוד גבוה אירופי נוטף פוטנציאל שלא יצליח להתאים.
"אני חושב שבעוד עשר שנים, אהיה השחקן הטוב ביותר מהדראפט הזה", אמר לן לכתבים במחנה הדראפט בשיקאגו בחודש שעבר. "הוא יהיה מקצוען נהדר. אין לי ספק", מוסיף טורג' ן. "אני לא בטוח שמישהו יודע באמת מיהו אלכס לן", כתב פרשן ESPN, דייב טלפ.
היא עונה לדלת בחיוך, דובונים מצוירים רוקדים על חולצתה. אמו של אלכס לן כמעט לא מדברת אנגלית, עוד פחות ממה שידע בנה כשנשלח למרחק 8,000 קילומטר מביתו.
כרגע ברור מה היא מבקשת: בוא, שב. תאכל משהו. יוליה לן נכנסת למטבח בדירתה בהאייטסוויל, שבנה חולק עם טאונסנד, וחוזרת עם בלינצ'ס תוצרת בית ויין תוצרת סבא של לן.
יוליה גבוהה ושברירית, כמו הבן שלה. ג'ינג'ית אנרגטית עם עיניים גדולות וחומות שזוהרות כשהיא מחייכת, מה שקורה בערך בכל פעם שמישהו מזכיר את אלכס.
היא מרימה קנקן תה ומביאה אותו לשולחן, ארבעה ספלים בידה. היא שוב תיעלם, הפעם לחדר השינה בו נמצאים התארים של אלכס, וחוזרת עם ערימת תמונות ישנות. בהן, יוליה עדיין רואה את הילד שעזב את הבית לפני שבע שנים, רק שהילד הפך לגבר.
הנה אלכס הצעיר בחג המולד, מול ערימת סוכריות. הנה אלכס הנער בטורניר עד גיל 15 עם גביע ראשון, לסנטר המצטיין. הנה אלכס עכשיו, מפרק את הבלינצ'ס, ושמה של אמו מקועקע על ידו השמאלית. "או, אלוהים", הוא לוחש למראה התמונה של עמוד החשמל הקשה לזיהוי, שלובש גופיית שיקאגו בולס בגינה של סבו וסבתו.
כיום, הגופיה השחורה של אלכס היא זו שתלויה על הקיר אצל אחותו בבית. בקרוב גם גופיית NBA תישלח אל מעבר לים, ותיכנס לבתיהם של ילדי אנטראציט שמקווים להפוך לאלכס לן הבא. איש לא יודע האם לן יאכזב, יפרח או משהו באמצע.
הוא כבר נטמע בתרבות האמריקאית, למד שפה חדשה ובקרוב, עוד רילוקיישן באופק. הפעם הוא יביא את אמו כדי להקל על מעבר נוסף. רק יעד אחד נשאר: הוא לא יודע עדיין מתי ואיך זה יקרה, אבל מתישהו, הוא גם יוכל לחזור הביתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם