שנה למונדיאל: בנבחרת ברזיל עושים בקרת נזקים
בברזיל מבינים כמה יקר היה הזמן שבזבז מאנו מנזס על הניסויים שלו וטורניר הקונפדרציות ישמש להתחלת תיקון הטעויות שהוא עשה
לואיס פליפה סקולארי חזר ליסודות שהביאו אותו לזכייה במונדיאל ב-2012, צמצום הרוטציה, אחדות הסגל, גב ציבורי וכמובן מחויבות. רונאלדיניו, לדוגמה, איחר להתכנסות נגד צ'ילה ב25- דקות, למרות שהתקיימה בעיר מגוריו, ונשאר מחוץ לסגל.
המאמן מבין היטב שבברזיל רוצים נבחרת עובדת. הציפיות שלהם להצגות תואמות את מדד פיפ"א, מקום 22 בעולם. אחרי הניצחון 0-3 על צרפת ביום ראשון, דיברו בנבחרת בעיקר על החזרת הביטחון והאמונה. התוצאה, במקרה זה, לא תאמה את היכולת.
ההגירה ההמונית לאירופה גובה מהסלסאו מחיר כבד. ברזיל נראית כמו עוד נבחרת אירופית שלא מספקת ייחוד, ללא יתרון על יריבותיה. ועל החבילה הזו מנצח מאמן ברזילאי, שכל בוקר נדרש להזכיר לשחקניו שדגל שווה יותר מכסף. בשורה טובה בכל זאת יש, ז'וליו סזאר. השוער כנראה לא יהיה שוב מספר 1 גם בעולם, אבל חזרתו לכושר, בתוספת הניסיון, ישפיעו על יציבות העורף. ה
בעיה היא שקו ההגנה, עם אלבס, טיאגו סילבה, דויד לואיס ומרסלו, מזכיר יותר מערך קישור. לקראת הסיום נגד צרפתשולב דאנטה. אולי זה רמז לעוד חזרה ל,2002- אז שיחק סקולארי עם 3 בלמים, לוסיו, אדמילסון ורוקי ג'וניור ושני מגנים שבעיקר תקפו, קאפו ורוברטו קרלוס.
ב2002- סקולארי הפקיד את הקישור האחורי ברגלי שני שחקנים ששיחקו בברזיל: ג'ילברטו סילבה וקלברסון. נראה שגם הפעם המודל המקומי יקבל ביטוי. פאוליניו מקורינתיאנס הוא כרגע העוגן במרכז המגרש, כשפרננדו מגרמיו, ראמירס ולואיס גוסטבו מועמדים להשלים אותו.
הפיגור בחומר מתבטא בעיקר בחלק הקדמי. לא בטוח ששנה תספיק לאוסקר וללוקאס כדי לצבור גינוני מנהיגות, וכדי שהשמות של קאקה ורונאלדיניו לא יעשו להם חור בראש. האלק ופרד, חלוץ מחליף במונדיאל 2006, הם כרגע ברירות מחדל, ובאופק לא צומח תחליף עדיף.
ניימאר הולך כנראה לחוות את מה שרונאלדו חווה ב.1998- כל הרפובליקה עליו. כבר במשאל אינטרנטי אחרי המשחק נגד צרפת הוא נבחר לשחקן השני הכי גרוע בסלסאו אבל סקולארי מגונן על היהלום בכל הזדמנות. הוא יודע שהשיטה עובדת רק כשיש מישהו למעלה עם גב רחב. כמו רונאלדו או רומאריו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם