אחורה צעד: האמת המרה על החיבור בין מוריניו לצ'לסי
הפרמייר ליג וצ'לסי הן לא מה שהיו לפני חמש שנים. ז'וזה מוריניו הוא לא מי שהיה לפני שלוש שנים. החיבור המחודש בין הכחולים למיוחד, רק נראה נוצץ
מנצ'סטר סיטי מקווה להציג את מנואל פלגריני היום, אבל אתם יודעים שאין לסיטי אפילו סיכוי להתחרות בגרנדיוזיות ובטעם הרע של האירוע שייערך בלונדון. מוריניו אינו ניחן בטעם רע כמו הפסנתרן והזמר האגדי ולנטינו ליבראצ'י, בכנות, אם כי הוא בהחלט מנגן בקהל שומעיו כמו בכלי נגינה, ומאמיניו המתמידים לעולם לא מתעייפים לשמוע אותו עולה לטונים הגבוהים.
במונחים של אינצ'ים בעיתונים או סאונדבייטס בטלוויזיה, האיש החדש של מנצ'סטר סיטי יכול לצפות להפצצה רצינית מצד צ'לסי, דפוס שכנראה יחזור על עצמו לאורך העונה הקרובה.
צריך גם לזכור שנקודות וטבלאות הן מה שקובע בכדורגל בסופו של דבר, וזו לא תחרות יופי או פופולריות, ושהרקורד של מוריניו יהיה הדבר שייבחן יותר מכל. טורדני ומרגיז ככל שיהיה, יש אצלו גם תוכן מתחת לקצף שעל פני השטח, או לפחות תמיד היה.
ההישגים שלו עד הנקודה בה ריאל מדריד מינתה אותו נשאו עמם תווית של מאמן גאון, וזו כמובן הסיבה שריאל בחרה בו. בשלוש שנותיו שם הוא לא איבד את היכולות הללו, למרות שלא הצליח לערער את מעמדה של ברצלונה או להביא למעסיקיו את גביע האלופות שדרשו. אבל בתחומים אחרים, פרט לתוצאות, נצפו נסיגות.
מוריניו כנראה יגיד אמת כשיספר שהוא חוזר לאנגליה כמנג'ר חכם ובוגר יותר. השפעתו בברנבאו יצרה פילוג, ולא רק חלק משחקניו אלא גם חלק ממסקריו לא התרשמו מהסגנון שלו. השאלה לחודשים הקרובים היא האם הוא יוכל לבנות את עצמו מחדש בצ'לסי, או שהסדקים בתדמית הם כאן כדי להישאר.
מוריניו בהחלט שם לב ששני המועדונים ממנצ'סטר מילאו משרות אימון פנויות כאשר הוא, טכנית, היה פנוי. הוא הבהיר בכל דרך במשך השנים שישמח אם מנצ'סטר יונייטד תיצור קשר, אבל לא רק שההזמנה מעולם לא הגיעה - המועדון ויתר על המועמד שזכה בליגת האלופות עם שני מועדונים שונים לטובת בחור מקומי חסר תארים וכמעט נטול ניסיון אירופי.
מוריניו כנראה לא ייצא מעורו כדי להעליב את דייויד מויס בהזדמנות הראשונה, אבל הכעס והעלבון על כך שאחרי כל הישגיו רק המועדון השלישי באנגליה רצה אותו עשויים לאכול אותו מבפנים.
סיטי היתה יכולה להיות אפילו אופציה מתאימה יותר מיונייטד. אם יש לך את כל הכסף שבעולם, ותשוקה מוצהרת לזכות בחמישה תארים גדולים בחמש שנים, למה לא ללכת על המאמן ששם את צ' לסי על המפה והביא טרבל עם אינטר?
העבודה שעשה פלגריני מכובדת מאוד - בתקציב מוגבל הוא הפך את ויאריאל לכוח חשוב בליגת האלופות, דורג מספיק גבוה בספרד כדי לקבל בעצמו את ריאל ב-2009, ולקח את מלאגה בשנה שעברה עד רבע גמר ליגת האלופות. אבל למרות שהוא שיפר כל מועדון בו עבד - פרט לריאל שזכתה בשיא של 96 נקודות ליגה, אבל עדיין הפסידה אליפות לברצלונה - לפלגריני אין יותר תארים מאשר למויס. בתחרות "הצג את המדליות שלך" מוריניו מפרק גם אותו.
מקור ההתנגדות ביונייטד לפורטוגלי הוא כנראה ברצון במישהו שיישאר לטווח ארוך, ולא באחד שימשוך את כל תשומת הלב והפרסום, אבל ייעלם תוך שלוש שנים. סיטי דווקא חיפשה בשוק אחר מנג'ר שיוכל להכניס אותה למהירות של ליגת האלופות בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי. סיטי גם היתה מהווה אתגר מרענן עבורו, בעוד צ'לסי מרגישה במובנים מסוימים כמו צעד לאחור.
האמת, אפילו חזרה לאנגליה באופן כללי נראית כמו צעד לאחור, כאשר גרמניה וספרד מכתיבות את הקצב במפעל הגדול באירופה כרגע. כשמוריניו הופיע לראשונה בצ' לסי, הג' וב באנגליה היה פרס על זכייתו בליגת האלופות עם פורטו.
רפא בניטס הגיע לליברפול באותו זמן, לאחר שזכה בגביע אופ"א עם ולנסיה. צ'לסי זכתה באליפות בניסיון הראשון, והיתה יכולה להגיע לגמר ליגת האלופות אלמלא השער ההוא של לואיס גרסיה בחצי הגמר, וקבוצה מליברפול שהצליחה באותה עונה באירופה נגד כל הסיכויים.
למרות טענותיו ההפוכות של מוריניו, הפרמייר ליג כבר אינה באותה רמה. הכישרון מפוזר במקומות חרים, ההתרגשות חלפה לה. רומן אברמוביץ' העדיף על פניו את פפ גווארדיולה, ומוריניו יודע זאת, אבל מאמן ברצלונה לשעבר העדיף ללכת לגרמניה.
כתוכנית ב' ובקדנציה השנייה שלו, מוריניו הוא כנראה עדיין האיש שיעזור לצ' לסי להשתקם ולזעזע את הסצינה הלונדונית, אבל מאחורי קבלת הפנים אפשר להרגיש גם תשוקה נואשת להחזיר את השעון לאחור. וזו בקשה גדולה, מכל מאמן. אפילו ממישהו מיוחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם