ג'ינג'י זה יופי: כך בחרה מנצ'סטר במויס כיורשו של סיר אלכס
כנער הוא תפס רכבת כדי להתנדב לאימוני הנבחרות. לשחקניו בפרסטון הוא הבטיח חופשה ולקח אותם לטירונות. והגאווה הגדולה שלו באברטון היא במתקן האימונים. דייויד מויס מזכיר בכל כך הרבה מובנים את אלכס פרגוסון. אבל בעיקר לא מזכיר את ז'וזה מוריניו
על הקיר תמצא לוח ועליו שמות של יותר מ-30 שחקנים שעלו מהאקדמיה לבוגרים ב-11 השנים האחרונות, לצד ציטוט של בייב רות': "קשה לנצח את מי שלא מוותר לעולם". בסוף המסדרון נמצא משרד קטן למאמנים ולאנליסטים, ובו תמונות משפחתיות משתלבות עם טבלת פציעות ותארים אישיים. החדר משקיף אל מגרש אימון בו נבנתה גבעה קטנה עבור השחקנים לספרינטים.
"בוא תראה", הוא חייך לפני שנים ספורות, "הילד הזה חוזר מפציעה ויהיה חתיכת שחקן", הגדיר את רוס בארקלי, שחקן נבחרת אנגליה הצעירה כיום.
במתקן האימונים הישן, בלפילד, מוכרי דגים יכלו להציק לשחקנים. בפינץ' פארם כולם טובעים במקצוענות, בתרבות, במשפחה ובעיקר בחזונו של אדם אחד לגבי בניית מוסד ספורטיבי. יש רק חוויה דומה אחת בכדורגל והיא נמצאת בקארינגטון, שם נשמתו של סיר אלכס פרגוסון מזמרת מכל לבנה בחומה. בפי נץ' פארם, כל סדק מהדהד את שמו של דייויד מויס.
מנצ'סטר יונייטד היתה יכולה לקחת את ז'וזה מוריניו, אבל העבירה את הלפיד מפרגוסון לאדם שיצוק בדמותו של פרגוסון במונחים של שיטות, רקע וערכים. אחרי 26 שנות שיפוצים, יורשו צריך לשמר, לא לבנות מחדש.
אורך החוזה שלו - שש שנים - הוא אותו פרק זמן שעבר עד שפרגוסון זכה באליפות הראשונה. או, כפול מפרק הזמן הארוך ביותר שמוריניו נשאר באותו תפקיד. וכאן נמצא ההסבר. מה הדבר שמויס הכי גאה בו באברטון? "המקום הזה", הוא אומר, ומביט בקירות מתקן האימונים.
כמו פרגוסון, מויס ידע עוד בצעירותו שייעודו הוא לאמן והשתתף בקורסים. הוא גרר את פאמלה, חברתו ואז אשתו, לטורנירי נוער של מועדונים זרים במקום לים. כשפרגוסון, ג'ים מקלין, קרייג בראון ואחרים מאותו דור שהתחנך בהשראת ג'וק סטיין, החלו לחנך את הדור הבאבלארגס, מתקן האימונים של סקוטלנד, מויס הנער היה בא ברכבת מגלאזגו ומתנדב בהדגמות האימון. וולטר סמית', עוד חניך של סטיין, עזר להביא את מויס כיורשו לאברטון.
אנדי ראקסבורג היה חברו של פרגוסון להתקפת פאלקירק, ומנג' ר נבחרת הנוער של סקוטלנד בה מויס היה הקפטן: "דייויד היה אובססיבי, כמו אלכס, בללמוד על עסקי האימון. היו לו את האישיות, איכויות המנהיגות ואת אותה סקרנות. אתה רואה הרבה קווי דמיון. מוסר עבודה פנטסטי, החלטיות, חוכמת רחוב".
"הרקע שלי בסלטיק עזר. הם הביאו שחקנים מבריקים, אבל לא העניקו להם טיפול מיוחד", אמר מויס. הוא חינך את וויין רוני בצעירותו, הציב אותו בעמדות שונות במגרש, וחסם את הגישה התקשורתית והמסחרית אליו. בדיוק כמו היחס של פרגוסון אל ריאן גיגס הצעיר. "תמיד חשבתי, ואמרתי לו, שלא חשוב איך רוני בגיל 18, אלא איך יהיה בגיל 28", אומר מויס. יום הולדתו הבא של רוני יהיה ה-28.
כשהוא מאוכזב מאי הכללתו בסגל למשחק הגדול ביותר של העונה, נגד ריאל מדריד, ובאיירן וצ'לסי מתעניינות בו, רוני דיבר עם פרגוסון לאחרונה על עתידו, אבל לא ביקש לעזוב. גם למויס היו עם רוני עליות וירידות. הוא תבע את החלוץ (בהצלחה) על הערות שפרסם באוטוביוגרפיה שלו, אבל השניים השלימו לאחר התנצלות מצד רוני, ומויס עדיין מדבר בהערצה על דברים שרוני עשה עבורו. אחרי שער שהבקיע רוני באלנד רואד, מויס ביקש ממנו חתימה על תמונת החגיגה, ותלה אותה בביתו.
הכרונולוגיה של הצעת העבודה מיונייטד היא "משהו שאספר עליו במסיבת העיתונאים הבאה שלי, ביונייטד", אמר מויס, שמכחיש כי סירב לחדש חוזה באברטון עקב הבטחה שקיבל מיונייטד. שתי הפתעות מרמזות כי העברת הלפיד לא היתה חלקה; פרגוסון סירב, לראשונה כנראה, לכתוב טור לתוכניית המשחק של מנצ'סטר יונייטד, אפילו שהיא תישמר כמזכרת; וביום שישי, הוא לא השתתף באימון.
למויס עדיין לא היה זמן לבנות צוות מסייע. פרגוסון ייעץ לו להשאיר את מאמני הקבוצה הבכירה, רנה מיולסטין ומייק פילאן. מויס יטען כי הקפיצה מפרסטון לאברטון תהיה באותו גודל כמו המעבר הנוכחי, ועדיין, "שם לא היה לי עוזר מנג'ר. רציתי שהשחקנים יראו שאני לא זקוק למשרתים". אפשר לראות בכך רמז לתפיסת המנהיגות של מויס.
לפני שנתיים, כשראה שהסגל שלו חזר מחופשת הקיץ עם גוף של דוגמנים וחמישה אחוזי שומן בלבד, הוא קיטר: "שחקנים היום יותר מדי בכושר". איך אפשר למצוא דרך לאתגר אותם פיזית בחימום לעונה? הפיתרון שלו היה להעביר אותם בתוך נהר קפוא באלפים האוסטריים. "צריך לבחון אותם", הסביר , "ולמצוא מי מוכן לעונה החדשה". אולי טכניקת מייבש השיער עוד תיזכר כתענוג נוסטלגי.
מויס, כמו ארסן ונגר, דוחפים את השחקנים שלהם תמיד, והפכו למנג'רים היחידים בפרמייר ליג שמשיגים יותר ממה שהתקציב מאפשר. אברטון, המדורגת 11 בהעברות ובמשכורות, מוציאה סכומים המזכירים יותר את וויגאן מאשר את זו של מנצ'סטר סיטי-וסיימה בממוצע שישית בטבלה מאז 2006/07.
הסיכון של יונייטד נוגע רק לחוסר התארים של מויס, ולמאזנו הבינוני במשחקים גדולים. "אברטון היתה מועדון גדול בשנות ה-80, אבל התחילה להידרדר בימי הפרמייר ליג, ונאבקה נגד הירידה", הוא אומר. "המטרה היתה לטפס לצמרת, והיינו קרובים אליה".
פעם אחת הוא הבטיח לסגל שלו בפרסטון לצאת לחופשה אם ינצחו במשחק גדול. הם ניצחו, עלו עם הדרכונים, וגילו שהאוטובוס נוסע צפונה, לקאטריק באראקס. מויס תיכנן להעביר להם טירונות, אבל החזיר אותם הביתה למחרת בבוקר, כשהבין שיש גבול. הוא מספר ש"התרכך", אבל אולי יצטרך להמשיך בקו הזה. פיל ג' אגיילקה מאמין שהבעיה של אברטון במשחקים חשובים היתה "יותר מדי מאמץ". אין סיבה שאדם אינטליגנטי, שמתפתח עם השנים, לא יוכל להתאים את עצמו לנסיבות החדשות.
הרכש שלו לאברטון היה מבריק, והגיע בדרך כלל לאחר נסיעות למשחקים נידחים; לייטון ביינס הגיע בשישה מיליון ליש"ט, טים קאהיל בשני מיליון, ועל ג'ולאון לסקוט שנמכר לסיטי - ושהוא עקב אחריו 24 פעמים במדי וולבס - אברטון הרוויחה 17 מיליון. עם יותר משאבים, הוא היה יכול להשיג יותר; לפני יורו 2012 הוא התבקש להמר על שחקן שיפרוץ קדימה בטורניר, והצביע על מריו מנדז'וקיץ'. התחנה הבאה שלו היתה באיירן מינכן. "אני עושה עבודה מקיפה על כל שחקן רכש", הוא אומר, "בודק ולוקח את הזמן. אני רוצה לקבל כמה שיותר החלטות נכונות. ההחתמות קובעות אם תחיה או תמות".
אברטון כבר קיבלה הצעות על ביינס ומרואן פלאיני, אבל מויס עוד לא סימן לעצמו את מי ייקח ליונייטד. הוא עסוק מדי בסיכומי העונה של אברטון. היתה לו מסיבת עיתונאים שלשום, לא צפויה, מכיוון שהוא רצה להבהיר שהוא יאמן שם כרגיל עד 19 במאי. הוא כבר תיכנן את הפגרה הבאה של אברטון וימליץ ליו"ר ביל קנרייט על מחליפו, כשרוברטו מרטינס מוויגאן נחשב לפייבוריט.
"הגעתי רחוק עם הקבוצה, ואני רוצה לסיים את העונה. הייתי שונא את עצמי אם הייתי חותך באמצע עונה. זה קורה הרבה במדינות אחרות, וזה הדבר הנכון לעשות גם כאן".
למויס חשוב לעשות את הדבר הנכון. הוא מכבד התחייבויות ואפילו מפגין מעורבות אישית, גם על חשבון זמנו הפנוי. כשאוהד אברטון צעיר הלך לעולמו, אביו קיבל מכתב אישי ממויס. לפרגוסון יש תכונות דומות. הם צריכים לעבוד יחד. מערכת היחסים מבוססת על הערצה הדדית.
מויס לא יהיה יס-מן, אבל יקשיב בשקיקה לפרגוסון, מכיוון שתמיד ידע ללמוד מהמבוגרים. כדי להבטיח תארים, יונייטד היתה יכולה להתקשר לז'וזה. הבחירה במויס מבטיחה שמנצ' סטר יונייטד - אם תצליח איתו ואם תיכשל - תישאר מנצ' סטר יונייטד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם