הספרס גירדו ניצחון בשתי הארכות, שיקאגו ניצחה במיאמי
הספרס מחקו פיגור 16 בארבע הדקות האחרונות של הרבע האחרון ושמרו על הבית מול הווריורס הודות לשלשת קלאץ' של ג'ינובילי. הבולס הרסו ללברון וחבריו את המאזן המושלם בפלייאוף עם ריצת 0:10 בשתי הדקות האחרונות
סן אנטוניו – גולדן סטייט 127:129 (בשתי הארכות, 0:1 בסדרה). יש משחקים שכתוב עליהם "אינסטנט קלאסיק" מהרגע בו אתה רואה אותם; הנה אחד מהם. הווריורס הובילו 88:104 לאחר 44 דקות, והיו בדרך לניצחון חוץ ראשון אי פעם על טים דאנקן - הבנאדם בליגה מ-1997! - לפני קאמבק מדהים של הספרס, שטסו עם 18 נקודות לעומת 2 בארבע הדקות האחרונות, עד שלשה של דני גרין שהשוותה 20 שניות לסיום ל-106:106. זוכרים איך אחרי שכמעט איבדו 18 הפרש בשמונה דקות מול דנבר, סטפן קארי הבטיח שזה לא יקרה יותר? אז, נו, אתם יודעים, ובכן.
מצד שני, מי שציפה שהווריורס יתמוטטו מיד – קליי תומפסון כבר יצא בעבירות והרוטציה שלהם ממילא די קצרה – קיבל אותם באיזור לעוד עשר דקות. מי שציפה שהשלשה של דני גרין, שקבעה 121:126, תסגור עניין, קיבל את סטפן קארי, הרוג ומחוק מ-58 דקות של כדורסל, מצמצם ב-4 נקודות רצופות מהקו ומהשדה, ואז מוצא בנונשלנטיות את קנט בייזמור - קנט בייזמור!!!! - על קו הבסיס לסל ניצחון בפוטנציה, 3.9 שניות לסיום. רק שאז מארק ג'קסון, שפירשן במשך שנים כל כך הרבה משחקי ליגה ופלייאוף, הצליח להשאיר את מאנו ג'ינובילי חופשי לשלוש.
"לפני כן רציתי לעשות עליו טרייד באותו רגע", אמר גרג פופוביץ' על הארגנטינאי, שהחטיא לפני כן את שבע זריקותיו האחרונות מהשדה ועמד על 4 מ-19, כולל זריקת ניצחון בסוף ההארכה הראשונה, וכולל שלשה 44 שניות לסיום שבקושי פגעה בטבעת, "ועברתי לרצון להכין לו ארוחת בוקר מחר". כשנשאל על השלשה המטופשת הקודמת, ענה פופ: "שאלתי אותו והוא אמר 'זה מה שאני עושה'. הפסקתי לאמן אותו כבר די מזמן". וכשנשאל על איך לעצור את קארי, הגיב מאמן הספרס: "אני לא זוכר שעצרנו את קארי".
רוצים לפרגן לספרס? היכנסו לעמוד הפייסבוק של סורוקה
בכל ההיסטוריה הארוכה של הספרס לא היה שחקן שסיים מולם משחק פלייאוף עם 40 נקודות ו-10 אסיסטים; לקארי היו 44 ו-11. הוא היה אלוהי במשך רוב הדקות, אבל גם לו (מול שמירה נהדרת של קוואי לאונרד) היה חלק בקריסה של הווריורס בסיום הרבע הרביעי, שאמנם היתה מבדרת ומצמררת לצופי הכדורסל האובייקטיביים, אבל אולי מנעה מאיתנו סדרה הרבה יותר מעניינת בהמשך. ג'ינובילי סיים עם 16 נקודות, 11 אס' ו-7 ריב', טוני פארקר עם 28, גרין עם 22 ו-6 מ-9 לשלוש, דאנקן עם 19 ו-11 ריב', לאונרד עם 18 ו-9.
האריסון בארנס וקליי תומפסון עזרו עם 19 כ"א, ג'ארט ג'ק עם 15 ואנדרו בוגוט עם 10 ו-15 ריב' לווריורס, שנפלו למאזן 30:0 בסן אנטוניו מאז 1997. משחק 2, מחר בלילה. "אני מאמין בחבר'ה שלי", סיכם מארק ג'קסון, המאמן המפסיד, "הם עברו הרבה, והם יכולים להתמודד עם קשיים".
ואי אפשר בלי מילה מהנוצרי האדוק ליושב במרומים. "אלוהים מדבר איתי בכל משחק. ניצחון, הפסד, תיקו. יש לנו שיחות מדהימות". אחרי אובדן יתרון כזה, באמת אלוהים ישמור.
משחק משוגע. בוריס דיאו עוצר את סטפן קארי
AP
את אחלה, ואת חלודה
מיאמי – שיקאגו 93:86 (1:0). נו, אז גם הנבואות על "Fo', Fo' and Fo'" של ההיט כנראה היו מוקדמות. לואל דנג עדיין בבית חולים, קירק הינריך עדיין לא מסוגל ללכת כמו שצריך ודריק רוז ממשיך להתעלל בקבוצה שלו עם ציטוטים לא החלטיים ("יש סיכוי שאחזור"), אבל גם בלעדיהם, וגם אחרי שכבר נפלו לפיגור 7 במגרשה של האלופה באמצע הרבע הרביעי, הבולס לא התייאשו.
"שיחקתי בכמה קבוצות קשוחות", אמר נייט רובינסון, שהגיע עם הסלטיקס למשחק שביעי בגמר 2010 ועבר גם באוקלהומה סיטי, "אבל בקבוצה הזו יש משהו שונה, משהו מיוחד".
לא בטוח שלמשחק הזה יש יותר מדי משמעויות להמשך – בעידן הביג-3 של מיאמי, בכל סדרה בה הם הפסידו במשחק 1, הם ניצחו בארבעת הבאים וסגרו סיפור. גם המאמן המנצח טום ת'יבודו סירב לתת להפסד הראשון של ההיט מזה יותר מחודש להרשים אותו.
לברון עם הפסלון. מפרגן לבולס AFP
"אנחנו חייבים לשחק טוב יותר במשחקים הבאים". רובינסון העניק לת'יבודו, שהאמין בו למרות הכדורסל המופרע שלו לעתים, 27 נקודות אדירות, שלוש יותר מאשר לברון ג'יימס הלילה. וגם העובדה שבחצי הראשון הראש שלו נחבט קשות בפרקט, והוא נזקק לעשרה תפרים (כולל חמישה בתוך הפה), לא עצרה אותו במאני טיים.
יומיים אחרי שניצחו עם הסגל המדולל שלהם במשחק שביעי בברוקלין, לבולס עוד היו איכשהו אנרגיות כדי לסיים את המשחק בריצת 0:10 בשתי הדקות האחרונות – שלשת שוויון של בלינלי וכל יתר השבע של נייט-רוב – ולקלוע 35 ברבע הרביעי.
ההיט היו יכולים לדבר על חלודה אחרי שלא שיחקו מאז ראשון שעבר, אבל המאמן אריק ספולסטרה, שקבוצתו תארח מחר את משחק 2, סירב לתלות בכך את האשמה. "אין תירוצים. לא החופש ולא שום דבר אחר".
ללברון, שקיבל בתחילת המשחק את ה-MVP מדייויד סטרן, היה הסבר טוב יותר: "אני לא המום. ככה זה בפלייאוף. אנחנו משחקים נגד קבוצה ממש טובה". דוויין ווייד היה היחיד עם מעל 10 נקודות לצדו (14), כשהקבוצה קולעת ב-39.7% שדה ומובסת 46:32 בריבאונד.
ג'ימי באטלר היה נהדר עם 21 ו-14 ריב' לשיקאגו, ג'ואקים נואה תרם 13 ו-11 ריב'. עבור באטלר בכלל מדובר בימים נדירים – האיש לא ירד מהפרקט כבר שלושה משחקים רצוף, ולו לשנייה אחת. "הכל תלוי בקשיחות", סיכם פורוורד השנה השנייה, "תמיד נהיה אנדרדוגס, ונתגאה בכך. כולם יכולים לזלזל בנו, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו מספיק טובים להתמודד מול קבוצתו רבות".
ג'ואקים נואה מתגבר על כריס בוש, הלילה
EPA
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם