גאון משפילד: אליפות העולם בסנוקר מעניינת מתמיד
בניגוד לארץ, ענף הסנוקר באנגליה ובאיזורים רבים בעולם, מזוהה דווקא עם ערכים של חוכמה, קואורדינציה ותרבות גבוהה. השנה, האליפות עומדת בסימן קרב מסקרן בין האלוף ליורשו
האירוניה הגדולה היא, כפי שאני מנסה זו שנה שנייה ברציפות להסביר כאן, שענף הסנוקר באנגליה ובאיזורים רבים בעולם, מזוהה דווקא עם ערכים של חוכמה, קואורדינציה ותרבות גבוהה. מסתמן כי בארץ, צופים ש"יוצאים מהארון" בגלוי אל הסלון בימים אלו כדי לצפות במשך 17 ימים במיטב המוחות הפנומנליים הטובים בעולם המתמודדים על התואר הנכסף, נתפסים ככאלה שמערערים את הסדר החברתי הקיים.
השנה אליפות העולם היא ללא ספק המסקרנת ביותר בשנים האחרונות, הסיבה נעוצה בכך ש"אלוהי המשחק" – רוני אוסאליבן (36, אלוף עולם בשנה שעברה), חזר לשחק לאחר שנה שבה הוא לא לקח חלק בשום מסגרת תחרותית פורמלית. רוני אוסליבן (גילוי נאות: אליל הכותב...) הוא הסיבה העיקרית אולי שהענף בשנים האחרונות חילחל בין מדינות ולאומים.
משחק ההתקפה המהיר בעולם, יכולת לשחק בשתי ידיים באופן זהה, האופי חם המזג והילדות הקשה הם מעט מהתכונות שממקמים את אוסאליבן כשחקן המוכשר ביותר בהיסטוריה. הציפיות ממנו היו גבוהות כבר בהתחלה, השאלה הגדולה שריחפה באוויר הייתה איזה רוני נקבל לאחר שנה בגלות והאם הוא מסוגל לשמור על תוארו כאלוף עולם גם לאחר שנת מנוחה.
רוני לא חיכה הרבה זמן בכדי להסיר את העננה סביבו, ואכן, הוא פירק כל שחקן שעמד מולו בדרך לגמר כאילו ולא נעלם לשנייה. את אלי קרטר שניצח בגמר אשתקד ניצח 8-13 (0:13) לרוני בכל המפגשים ביניהם!) ואת ביגהם ריסק 4:13. למרות רגעים של חוסר ריכוז אופיניים של הגאון, הוא חזר עם "קילינג אינסטינגט" בעיניים ותשוקה לזכות בפעם החמישית באליפות העולם.
חצי הגמר המסתמן בין אוסאליבן לג'אד טראמפ הצעיר בשפילד, הוא התגשמות חלום רטוב לכל אוהד סנוקר שעקב אחרי הענף בשנים האחרונות. טראמפ (23) הוא ללא כל ספק יורשו של רוני. הוא שחקן ההתקפה מעולה, חצוף, מהיר, מאוד אטרקטיבי ומסוגל גם כן לשחק בשתי ידיים אך לא באופן זהה.
כדי לסבר את האוזן עבור ההדיוטות, נסו לדמיין מפגש אחד על אחד בין מייקל גורדן לקראת הפרישה וקובי בריינט. לא במקרה בחרתי בהשוואה בין אוסאליבן לג'ורדן. ככדורסלן לשעבר וכאחד ש"גדל" על ג'ורדן אני מוצא דמיון מובהק בין השניים.
שניהם נהנים משליטה אבסולוטית, תנועה גופנית מושלמת, שחקני התקפה ויחד עם זאת שחקני הגנה הטובים בליגה, ולקינוח שניהם בוחרים להוציא לשון ברגעי מאמץ. אין ספק כי בצפייה בהם ניתן לזהות תיכף ומיד שמדובר בשתי "תופעות טבע" שקשה להסבירן.
במפגש בין השניים בחר טראמפ (ובצדק) לשחק על כל הקופה. מול רוני הוא ניסה להטביע כמעט כל כדור שהיה בשדה ראייתו. רוני להבדיל, היה שקול יותר ופחות פזיז מיריבו, יחד עם זאת (למרות הבדלי הגילים ביניהם ואיתו הניסיון), רוני היה רגוע ומדוייק יותר (91% - 86%) בדרך לניצחון מוחץ 11:17.
על פניו טראמפ מזוהה כשחקן התקפה מובהק, אבל צריך לשים לב שבכל כדור ארוך שהוא מכה הוא בוחר למשוך את הכדור הלבן חזרה למקום מבטחים מה שנקרא בעגה המקצועית - "Shot for nothing" זאת להבדיל מרוני ש"יורה" בבטחון ומחפש ישירות יציאה לשחור. אין ספק שג'אד טראמפ בעוד שנה שנתיים (לאחר פרישתו של רוני), בדרך להיות בעל השליטה בענף הסנוקר, אך נכון לרגע זה הוא נראה כמו עוד שחקן מוכשר בצילו של הגאון משפילד.
למען ההגינות צריך להזכיר כי מתקיים כעת גם חצי גמר שני, בין ברי הוקינס וריקי וולדן - שני שחקני סנוקר מעולים ואיכותיים (נכון לרגע זה הם עומדים על 12-12, בקרב של הטוב מ-33). כשלעצמו הקרב ביניהם מרתק, אך רצה הגורל והם נאבקים בשעה ששני השחקנים הטובים בעולם נלחמו על אגו, יוקרה וכבוד. המנצח יפגוש מחר בגמר את רוני אוסאליבן, אלא אם תתרחש רעידת אדמה בעוצמה של 7 בסולם ריכטר באנגליה, רוני אוסאליבן עשוי לעשות את הבלתי יאומן – לזכות בפעם השנייה ברציפות באליפות העולם (רק סטיבן דייויס עשה זאת לפניו) בשנה שבה ישב רגל על רגל בבית.
הכותב הינו כדורסלן לשעבר ודוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם