דו סיום: נמנום ההישרדות בדוחא
המפכ"ל והיועץ המשפטי, הסוסים והפרשים, האולטראס מסכנין והאורחים מבית"ר: כולם כמעט נרדמו ביציעי דוחא. סכנין ובית"ר ירושלים חגגו יחד הישארות בליגה. השנאה תתחדש בעונה הבאה. אייל לוי חזר בשלום וביטחון ודורש פיצוי על עגמת הנפש והדלק
זה היה תיקו משמים, אפילו לא שער, הכרעה. לכו תחגגו עם זה כל הלילה, למרות רעש הזיקוקים בחוץ. הרי כמה הבטיחו, כמה הכינו ובסוף נתניה ירדה. בעונה הבאה אנחנו דורשים פיצוי על עוגמת הנפש ועל בזבוז הדלק.
האזיקים עלינו. בכל זאת היתה כאן הכנה למלחמה עם כל התשתיות והפרצלציה. אני חושב שהפורצים בדרום והפיראטים במרכז עשו אחלה קופה, כי המשטרה לדורותיה היתה מחופרת במבואות סכנין, עם נשקים בשלוף, מוכנה לפלישה הגדולה.
מי לא קיבל אותנו בכניסה לדוחא? סוסים מיומנים, מגינים אנושיים, כוחות מיוחדים. המפכ"ל דנינו בכבודו ובעצמו, והיועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין, שלא נטעה ברצינות הכוונות. כל עבריין פוטנציאלי ביציע בלע רוק והתחפש לבלרינה מלהקת הבולשוי, העיקר שהאח הגדול לא יתפוס אותו על חם. מה שהוא רצה זה רק גול קטן מנבדל פסיבי ולחגוג בחוג המשפחה.
והיה ים של צבע באצטדיון הדחוס. שעה לפני המשחק, היציעים של סכנין כבר היו עמוסים במיטב האולטראס. סיפרו על אנשים שיומיים לא ישנו, אלא ספרו דקות ושניות. כל פעם שניסו להירדם ראו בסיוט את ריקן עם בעיטה מרחוק מוריד אותם ליגה, והעדיפו להישאר עם עיניים פתוחות עד השריקה האחרונה.
האוהדים של בית"ר עוד היו תקועים בזמן החימום בפארק אוסטרליה, מוכנים לתזוזה. הפחד של אנשי האבטחה היה שחיכוך קטן בין המחנות יצית ניצוץ ואז הלכה לנו המכונית בחניה, הלכה הבריאות. העיקר שנגיע להשתלה ברמב"ם, בזמן.
בית"ר עלתה לדשא וקובי מויאל הוביל את החבר'ה למעטים שכבר איישו את היציע הצפוני ופרשו דגל עם מגן דוד, בכדי להבהיר מי נמצא שם ולמי כדאי להיזהר. ממול, אלפי מקומיים שלפו דגל עם מודל של הר הבית. ח"כ אחמד טיבי הגיע כהופעת חימום. את המתח אפשר היה לחתוך בסכין, אבל לשמחתנו החרימו אותו בכניסה.
מה שהיה צריך עכשיו זו רק שריקת פתיחה שתסיים את הסכסוך היהודי-ערבי ביציע, וגול מהיר שיפתח את התיאבון. רק מה, לך תשחק כדורגל במתח כזה. לסכנין רעדו הרגליים, שתי מסירות היא לא הצליחה לחבר.
היה נדמה שבית"ר קצת יותר משוחררת, למרות שההבדלים היו מיקרוסקופיים. אחרי 12 דקות סדאייב, שהרגיש בבית, הצליח לסדר לעצמו מצב ובעט קרוב לקורה. במשחק רע זה נחשב להרבה, אבל עוד נחזור לצ'צ'ני, זר שכנראה לא ימליץ לחבריו על ביקור היכרות בישראל.
כן, כשהקהל בדוחא הבין שמקסום וכליבאת לא יצמחו נסים ונפלאות. כל הסמארטפונים כוונו למגרשים האחרים, שם בטח ייפלו שערים. אנחת אכזבה נשמעה כשגזל החמיץ מול נתניה, ושאגת שמחה הגיחה כשדובב גבאי כבש את הראשון, שלא לדבר על השני של נסאר, שכמעט שחרר את השמפניות ואת הדגלנים לסיבוב אליפות.
חכו, זה עוד לא נגמר. שש דקות מסיום המחצית סדאייב זכה לכרטיס אדום מעורר מחלוקת. יש שיגידו שרק אלון יפת ראה. הצ'צ'ני לא הבין מהיכן הופיעה הגזירה, אבל רגע לפני שנפרד מאיתנו, הוא זכה למחווה מרגשת. כל הקהל של סכנין עמד על הרגליים ולראשונה בישראל נשמעה קריאה המונית "סדאייב, סדאייב." אדום מלווה בכבוד.
בית"ר נשארה עם עשרה שחקנים, סכנין עם 11 שמתים להיות שחקנים. היה ברור שעם התוצאה המגיעה מנתניה, שם גבאי רק העמיק את הקבר, אף אחד לא יתאבד על גול ניצחון.
היציע הלוהט לאט לאט נרדם עם חיוך של הישרדות על הפנים, המשטרה הורידה כוננות, חושך ירד על דוחא, עוד עונה הסתיימה. בזו שתבוא, בקיץ הקרוב, השנאה תתחדש מאותה נקודה. אז כמה טוב שאתם איתנו, רק מומלץ שלהבא תקיימו הבטחות. הרי עם כל הכבוד, נשארתם על תנאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם