ככה זה שלוקחים אליפות כבר בפברואר
לחגוג אליפות באצטדיון רמת גן זה לא ממש מרגש, אבל זו אחלה דרך להתחיל את השושלת החדשה של מכבי ת"א
הצהובים חזרו לרמת גן, הזירה שבה לקחו את האליפות הסופר-דרמטית ב-2003, רק שהפעם השטיח כבר היה פרוס. לך תעוף לשמים במסיבת הפתעה שכבר ידעת עליה מראש חודשיים. נחמד לאללה, חיבוקים, כתמי קאווה על הזwקט - אבל לא הרגע ששרטטת במרתפי הדמיון במשך עשור ארור.
אוהד שהלך בזיגזג שני צעדים לפניי שאל את החבר שלו מה עושים עכשיו כשאלופים, ואיך עומדים בעוד עונה כזו, שבניגוד לקודמותיה לא מסתיימת בנובמבר פאתי ינואר? איך בכלל אמורים להרגיש אחרי כל כך הרבה זמן כקבוצה לא רלוונטית? הוא צודק. מכבי עשתה העונה את הצעד הכי גדול ברנסנס שלה, אבל הוא גם הכי קל. לזכות באליפות ראשונה זה אדיר, אבל האופן בו היא תמנף את הצלחת החשובה הזו יהיה המבחן הכי גדול שלה.
איך הופכים את מכבי ת"א לשחטאר דונייצק של ישראל. לדינמו זאגרב, לבאטה בוריסוב, לפרטיזן בלגרד, לבאזל, לאנדרלכט ואפילו לבאיירן מינכן של המדינה. קבוצה שבכל פעם שהיא לא מספר אחת מרימים ועדת חקירה, ומראים לעולם מה קורה לראש של מי שלא מספק את הסחורה. מותג שמייצר הכנסות מעצמו ולא נשען על שנור מכיס של נדבן יהודי.
למכבי לא יהיה קל להתחיל שושלת. דירוג אופ"א לא מחייך אליה, החומר הישראלי בשוק לא מטורף, וקשה לראות את מכבי חיפה שוב נותנת פור לליגה, בטח לא את יעקב שחר. אלא שהגישה שנטעו פה העונה גולדהאר וקרויף - המקצוענות, השקט, התרבות הארגונית, הרצון להתקדם וההודאה בטעויות - יכולה להוות בסיס לדבר גדול בהרבה. שני האסים האלה נותנים לצהובים יופי של יד בשולחן הפוקר המצומצם מדי של הכדורגל הישראלי.
את האליפות הזו מכבי לא לקחה ביום שני. את הבאות אולי כן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם