בלתי נגמרת: הפועל ר"ג הזו שוב בועטת
לאחר עוד ערב של סיוט במתקן שנקרא האצטדיון הלאומי, אפשר להגיד בפה מלא: הכדורגל כאן שונא את האוהדים שלו. העולה לגמר יכולה עוד לרדת ליגה ולהגיע לאירופה, הרבה בזכות המאמן שלה, שלא זכה להכרה המגיעה לו
בזווית העין אני רואה את המדרגות לכיוון היציע העליון בשער 3, המרכזי והטוב ביותר באצטדיון. הוא כנראה מלא על גדותיו כי על המדרגות עומדים שוטרים וסדרנים שלא נותנים לקהל שקנה כרטיסים ליציע הזה, להגיע אליו.
עם אצטדין כזה, מי יכול להתעניין במשחק. ר"ג מול ראשל"צ צילום: דני מרון
בטרום קיץ 2013 זה עוד קורה כאן. כתבתי על זה כבר בחצי הגמר לפני 23 שנה, ומאז כל שנה. עמידר, שמעון, כפ"ס, מכבי, הפועל, בית"ר, סכנין, ב"ש, ר"ג. פעם הייתי מתעצבן, יורד על גברי, על עזריקם, על הברפלד, על זלמן שז"ר, היום אני מסתכל לצד השני, שלא יעלה לי הסוכר מעצבים. הכדורגל פה שונא את האוהדים שלו. חצי גמר בר"ג זה כמו יום מילואים. אתה חוזר הביתה מותש. איבדת שנה בחיים שלך.
למטה אני פוגש את אלי כהן. במאבקי התופת שעוד נכונו לנו בתחתית, כהן נראה לי הכי נכון והכי מוכן מכל יריביו המאמנים, וכמו במאבקי ההישרדות לפני 10 שנים, באותה קבוצה ובאותו תפקיד, גם העלייה לגמר עשויה להיות הקש שבעזרתו תשבור ר"ג את גבן של יריבותיה ותשרוד.
דרכו של המאמן הזה מעוררת השראה. הוא היה אמנם בלם מוצלח במכבי חיפה ולקח איתה אליפות, אבל זה לא סידר לו שום ניהול סניף הונדה-וולבו בקריות, אלא יותר חיי סינדרלה עם כרכרה בלי רוכב.
הזכייה האדירה שלו בגביע לפני עשור לא הזניקה אותו למעלה, אבל לקבוצות שלו תמיד היתה אישיות חזקה והן שיחקו את הכדורגל הכי מכובד באזור המסוכן. ר"ג הזאת לא תיגמר. אני מכיר שניים שלקחו הלילה שמיכות פיקה והלכו לישון בבור האימתני הנטוש, שהיה פעם המכתש.
לחמן דווקא מחוייך למרות שחטף נוק אאוט דקה 92. ללא ספק הוא המאמן המושמץ ביותר בשתי הליגות הראשונות. מספרים עליו שבלילות הוא קורא ביוגרפיות של קצבים מסוגם אנדוני גויקוצ'יאה, גטאנו שיראה, פרדריק בטיסטון ושאול אברון. אני חושב שיותר מדי אנשים פה מפספסים את לחמן.
הכי נכון והכי מוכן למאבקי התחתית. אלי כהן דני מרון
הוא מקורי, ייצרי, מרעיד חדרי הלבשה, אוהב כדורגל יותר מאת הילדים שלו ובשעות הקטנות שנשארו לו הוא מאזין לגבעתרון. הוא לקח שחקנים מצור שלום ועשה מהם בני אדם, ותשעה שחקנים אצלו בני פחות מ-22. בבוקר הוא הלך למחוזי בלוד והוציא מהנשיאה הילה גרסטל צו שמאפשר לו לעמוד במשחק ליד הספסל. היא כמו למפארד במגרש, הוא נוצץ בעיניו.
ק"ש נבנתה לליגת האלופות. היא היתה טובה יותר מחיפה, אבל נזקקה לכדור שפגע לצ'וצ'אליץ' במשקפיים, כדי לחזור לתיקו, ומשם זה כבר היה ברגליים שלה. גבאי הופל מימין, ואת השיקשוק ברחבה של שראנוב שמענו עד פה.
דידי הררי דיווח על הגול של מוואלי כאילו פורטוגל הבקיעו, והרכבות לחוף הכרמל יצאו דוממות. עוד שלושה שבועות ק"ש נגד ר"ג בגמר. רק אמיר קוסטריצה יכול לביים סרט עליו. בהתאחדות חותכים ורידים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם