ונדרמולן מאמין שהדשא במגרש הגולף ירוק יותר
בשנות השמונים הוא עזב את לונדון כדי לסייע לבית"ר ירושלים לזכות באליפות היסטורית, בשנות התשעים החליט להתבסס בישראל, בשנות האלפיים החליף את הדשא של הכדורגל בזה של הגולף, והיום, בגיל 53, גארי ונדרמולן ייאבק על אליפות ישראל
השחקן שעל כתפיו הוטלה המשימה הוא גארי ונדרמולן היהודי, שסייע לקבוצה עם שבעה שערים. בית"ר זכתה באותה עונה באליפות הראשונה בתולדותיה, וחלק מההצלחה נזקף לזכותו של ונדרמולן. לרוע המזל אחרי עונה אחת בלבד, שכללה תואר קסום בסיומה, הוא הלך ודעך. החלוץ ישב רוב הזמן על הספסל והחליט לפרוש בגיל 30 - צעיר במונחי כדורגלן. הוא חזר לאנגליה לשנתיים, אבל החליט שהבית האמיתי שלו הוא בישראל. בתחילת שנות התשעים שב ונדרמולן ארצה, הקים משפחה והתבסס בעבודת חייו - בנייה ושיפוצים.
היום ינסה ונדרמולן לזכות באליפות נוספת, הפעם בענף אחרי לגמרי. השחקן לשעבר החליף את הדשא של הכדורגל בזה של הגולף. מועדון הגולף בגעש יארח את אליפות ישראל בגולף. 90 גולפאים וגולפאיות מכל הגילים יתחרו ראש בראש בשלוש רמות. מועדון הגולף של קיסריה שלח 45 מתחרים, זה של געש השלים עם 45 משלו, ובסוף היום ייוודע מי הטובים ביותר.
ונדרמולן יתחרה ברמה השנייה. "רק במקרה הפכתי להיות כדורגלן", סיפר אתמול. "באנגליה גדלתי במשפחה של גולפאים. אבי היה שחקן גולף וכך גם כל אחיי. אני היחיד שהלכתי לשחק כדורגל. כילד הייתי עוזר לאבא שלי עם ציוד הגולף כשהוא היה משחק. רק ב-2005, הרבה שנים אחרי שפרשתי מכדורגל, החלטתי לשחק גולף".
איזה ענף קשה יותר?
"גולף בהחלט קשה יותר. במגרש הכדורגל אתה עם עוד 21 שחקנים. על הדשא של הגולף אתה לבד עם עצמך, בודד מול הגומות".
קבענו לשוחח אחרי פגישת עבודה שהיתה לו בבוקר - אך זו התארכה. "במשך שעה שלמה דיברנו רק על בית"ר ירושלים", הוא מסביר. "אנשים שאיתם אני נפגש עדיין בטוחים שאני קשור לכדורגל ומזהים אותי עם בית"ר. רוצים לדעת מה קורה שם ומה יהיה אפילו שאני מזמן התנתקתי. לפעמים אנשים מזהים אותי ברחוב ושואלים איפה אני משחק היום".
יש הרבה צרות בבית"ר ירושלים.
"מה חדש? תמיד היו. הצרות נשארו, רק האנשים מתחלפים. אני מאוד אוהב את מה שעשו העונה במכבי תל אביב. עשו סדר מחדש. גם מכבי חיפה מתנהלת בצורה מצוינת. בית"ר ירושלים חייבת לשאוף להיות כמוהן אפילו שאני יודע שזה קשה כי הרבה מהעניין זה פונקציה של כסף".
יוצא לך להגיע למגרשים?
"אני צופה בכדורגל רק בטלוויזיה. למגרשים אני לא הולך וגם הבנים שלי לא הלכו אחריי. הם מעדיפים לשחק כדורסל וטניס ברעננה. ניסיתי לסחוב אותם לגולף, אבל חסר להם האקשן שיש בענפים אחרים".
צלצול ההמתנה של ונדרמולן בטלפון הוא שורה מהשיר "Viva La Vida" של קולדפליי, על הפעמונים שמצלצלים בירושלים. הכדורגלן לשעבר טוען שזה יצא במקרה, אבל המקריות והמזל הם אלמנטים שליוו אותו לאורך חייו המקצועיים ככדורגלן. "שמתי את השיר ובאופן מקרי יצא שהמשפט שישמעו ממנו מדבר על ירושלים, אבל זה מזל שמלווה אותי לא מעט", הוא מסביר. "היה לי הרבה מזל בכדורגל, לא? הרי זה מה שאמרו עליי. פעם הייתי בראיון בטלוויזיה והמראיין אמר לי שכל הגולים שלי בעונת האליפות של בית"ר היו מזליסטים. אז אמרתי לו שככל שהתאמנתי יותר, כך היה לי יותר מזל במשחקים. הגעתי לבית"ר אחרי ששיחקתי בווימבלדון באנגליה ובאוניברסיטה בסן דייגו שבארה"ב. הגעתי למתחם האימונים ישר מהמטוס".
בבית"ר, הוא מספר, לא נתנו לו לעזוב אחרי עונת האליפות. "רוני בר-און היה בעל הבית, ואחרי האליפות הכרטיס שלי נשאר בבית"ר", הוא אומר. "הם לא נתנו לי לעזוב. אני חושב שעד היום הכרטיס שלי בבית"ר. רובי ריבלין, שהיה האיש החזק ויו"ר עמותת בית"ר ירושלים, אמר לי:'על גופתי המתה אני אשחרר אותך', כי הוא היה בטוח שאני רוצה לעזוב להפועל ירושלים. עזבתי את ישראל ב-1989 לאנגליה, שם עבדתי כמורה לספורט בבית ספר אבל כעבור שנתיים חזרתי לישראל".
כאן הוא שימש כמורה לחינוך גופני ובמקביל בנה את עסקי השיפוצים שלו. "החלטתי לבנות את החיים שלי בישראל", הוא אומר היום. "אני זוכר שבהתחלה שחקנים בבית"ר לא האמינו שאני יהודי. התחתנתי בבית הכנסת הגדול בירושלים ואחרי החתונה הם עוד באו לשאול אם אני יהודי. אמרתי להם:'ראיתם אותי עכשיו מתחתן בבית הכנסת. אני לא יהודי?'". למה לא הלכת לאמן כדורגל?
"בגלל בעיית השפה. גם היום אני לא מחשיב את עצמי כדובר עברית טובה". אחרי שביסס את עסק השיפוצים שלו פנה ונדרמולן לגולף, בדיוק כשפתחו את המגרשים בגעש. "לקיסריה היה לי קשה לנסוע, אז חיכיתי שיפתחו משהו קרוב יותר לרעננה", הוא מסביר את הצעד.
בגיל 45 התחלת, וכעבור שמונה שנים אתה כבר בתחרות על אליפות ישראל. קל?
"ממש לא. צריך לזכור שאני ברמה השנייה ולא בראשונה. זה כמו להתחרות על אליפות הליגה הלאומית אבל לא על הזכייה בליגת העל. גולף זה ספורט קשה מאוד. בכדורגל הייתי יותר טוב ממה שאני בגולף".
למה אוהבים כל כך את הגולף בכל העולם?
"זה מזכיר לי שכשהגעתי לארה"ב לא הבנתי למה אוהבים שם בייסבול. אפילו כדורסל היה רחוק ממני. ואל תשכח שיש מקומות בעולם שקריקט זה הספורט מספר אחת. בסופו של דבר מי שנכנס לגולף לא יכול לצאת מזה. זה כמו סם שאתה מתמכר אליו. בגולף יכול לשחק סבא בן 80 נגד נכד בן 16, והסבא יכול לנצח. אבא שלי, שנפטר לפני כמה שנים, היה משחק איתי כשווה מול שווה עד יומו האחרון. כדורגל לא יכולתי לשחק נגדו".
גולף זה לא ספורט לעשירים?
"פעם אמרו שטניס זה ענף לעשירים והנה היום משחקים טניס בכל מקום. סע לאנגליה ותראה איזה מעמדות באוכלוסייה משחקים גולף. כמעט כל שחקן כדורגל באנגליה משחק להנאתו גם גולף. כל המובטלים באנגליה הולכים לשחק גולף, כי המשחק נמשך כמה שעות והם לא צריכים לבזבז באותו הזמן את הכסף שאין להם. אחרי חמש שעות הם הולכים לשתות כמה בירות וחוזרים לשחק".
מה הסיכויים שתזכה בדרג שלך?
"לא יודע אם אני אזכה באליפות, אבל הגעתי לתחרות אחרי שעברתי מוקדמות. נראה מה יהיה".
כמה אתה משקיע באימונים?
"לא מספיק. אני מתאמן פעם אחת בשבוע ומשחק פעם אחת בשבוע. צריך להשקיע יותר כדי להיות מקצוענים. הפרנסה שלי כבר לא תהיה מגולף, אבל אני מרוצה מאיך שאני משחק וממה שהשגתי, כי התחלתי בגיל מתקדם מאוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם