קרה לילה אחד: לולו ג'ונס חולמת על הפודיום
לולו ג'ונס נואשת לעלות על פודיום אולימפי. המקצוע לא משנה. אחרי שתי אכזבות על מסלול האתלטיקה, רצת המשוכות מפלסת את דרכה על הקרח
"אם רק הייתי זוכה במדליה מזורגגת - מדליה מכל סוג שהוא - לא הייתי מתחרה במגלשה. מאה אחוז לא. אתה צוחק עלי? לא! לא,"! אמרה ג'ונס בראיון לתוכנית real sports של רשת ,HBO ששודר שלשום. "אני נואשת. נואשת. לא משנה אם אזכה במדליה באולימפיאדת קיץ או חורף. השאלה הקשה תהיה אם אזכה במדליה במזחלת וישאלו אותי את איזה ענף אני אוהבת יותר: מזחלות או אתלטיקה."
ג'ונס היא דרלינג בלי הבלינג בלינג. בלונדון סיימה רביעית בגמר ה100- משוכות. ארבע שנים לפני כן, בבייג'ינג, היתה לה טרגדיה מקצועית אמיתית, כשהובילה בגמר בהפרש מרשים, עד שנתקלה במשוכה התשיעית וסיימה שביעית. ולמרות שאין לה כסא בשולחן של האלופים, היא שומרת על רמת הסלבריטי, עד שחברותיה לנבחרת האתלטיקה בלונדון האשימו אותה בהסחת דעת.
אלה קמפיינים של דוגמנות. זה סיפור חיים מפתה, שכולל חיים כילדה במקלט של כנסיית צבא הישועה. זה גם הווידוי במאי ,2012 גם הוא בתכנית ,real sports שם גילתה ג'ונס בת ה30- שהיא שומרת על הבתולין עד לנישואים. האישיות, הפתיחות, וגם המראה, עזרו לשווק אותה כאחד הפנים האמריקאיות ללונדון. לרגע נדמה היה שהרוויחה מהאתלטיקה יותר מאשר האתלטיקה הרוויחה ממנה.
בלונדון המאמי לא היתה שווה את המאני. עוד אולימפיאדה בלי מדליה, אבל עם המון תשומת לב, יצרה ביקורת גם פנימית. דון הארפר, זוכת מדליית הכסף ב100- משוכות, האשימה את חברתה לנבחרת שלא התאמנה קשה.
אז ג'ונס, מפורקת מהחוייה האולימפית, עשתה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב - הלכה להתאמן קשה. "התחלתי להתחרות במזחלת כדי לנקות את הראש ולהתרחק קצת מהמסלול," אמרה ל.AP- "חשבתי שזה יהיה אימון טוב. רציתי ליהנות מזה בהתחלה, ונשאבתי פנימה. גלישה במזחלת הפסיקה להיות חוויה מבעיתה עבורי. אני רוצה לנסוע לסוצ'י, לעזור שם לנבחרת ארה"ב."
בינתיים נראה שהמעבר לקור עובד לא רע. חבריה לנבחרת דווקא אומרים שהם אוהבים לעבוד איתה. ההתאחדות האמריקאית מספקת לה מרחב מוגן מתקשורת עוינת. המעבר אפילו הביא לג'ונס קמפיין לפרסום דיאודורנט.
גם מבחינת התוצאות, יש לג'ונס סיבה לתקווה. היא זכתה במדליות בתחרויות הגביע העולמי בלייק פלאסיד, ניו יורק, ובאוסטריה. היא גם היתה שותפה לזכייה במדליית זהב באליפות העולם האחרונה בסט. מוריץ, בתחרות המעורבת הלא אולימפית.
"התפקיד שלי הוא לתת את כולי. לדחוף את המזחלת לשש שניות ולקפוץ פנימה," הסבירה בראיון שלשום. שוב משכנעת, שוב כובשת, שוב חדורת מטרה. שוב קצת נואשת לזכות במדליה אולימפית. כל מדליה, לא משנה הענף. כעת היא חוזרת למסלול, לתחילת עונת האתלטיקה, ובסיומה תחזור להיאבק על מקום בסגל האולימפי. בין לבין היא צריכה להתרגל לדרישות השונות בין עבודת הקיץ לעבודת החורף.
"על המסלול הייתי אוכלת שני גזרים ומפחדת לאבד זמן במירוץ של 12 שניות. עכשיו קונים לי חטיפי שוקולד," סיפרה ג'ונס לפני חודש. "זה משהו שלא חוויתי מעולם. אנשים שאומרים לך שאת יכולה לאכול מה שאת רוצה ומתי שאת רוצה: זאת חוויה מרעננת עבורי. זה היה טוב בשבילי."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם