מנהיגי סטודנטים: כוכבי העתיד של ה-NBA
בנים, אחים ואחיינים של, יהלומים מקנדה ורכזים ייחודיים. לכבוד טורניר ה-NCAA שיוצא לדרך: היכרות עם שחקני ה-NBA הגדולים לעתיד של מרס המשוגע
קודי זלר (פ. פורוורד, 2.13, אינדיאנה). האח הצעיר של טיילר (שחקן חמישייה בקליבלנד, אחרי שהיה שחקן השנה בקונפרנס הACC) ולוק (קצה הספסל בפניקס) נחשב למוכשר ביותר בפס היצור הזלרי.
כשהגיע מהתיכונים, שווק כסוג של נוביצקי מודרני, סמול פורוורד בגובה 2.13 מטר, אך עם הזמן התברר שמדובר בשחקן פנים משובח במיוחד, עם פוסט אפ חזק, טאץ' בקליעה ובעיקר צניעות ועבודה קשה הוז' ר סטייל. ישאף להחזיר את אינדיאנה לימי בובי נייט העליזים ויבחר בין המקום הראשון לרביעי בדראפט, תלוי בהופעתו בריקוד הגדול.
מייקל קרטר וויליאמס (רכז, 1.98, סירקיוז). המפלצת החדשה של ג'ים ביהיים: גובה מרשים, אתלטיות נהדרת, מוטת ידיים א-לה קווין דוראנט ונטייה לזינוקים מטאוריים. בכיתה י' מייקל היה עוד שחקן סולידי ממסצ' וסטס בגובה 1.75 מטר, ואז ההורמונים שלו פתחו מבערים ויצרו רכז טהור וגבוה, עם חיבה מיוחדת לחטיפות ולהטבעות ספקטקולריות.
הוא עדיין רזה (84 ק"ג), נמהר לעתים וזקוק לליטוש רב בקליעה, אבל אחרי עוד זינוק מטאורי, מ-2.7 נקודות ו-2.1 אסיסטים כפרשמן ל-12.7 נקודות ו-8 אסיסטים (שלישי במדינה) העונה, יהיה קשה לתפוס אותו מחוץ לעשירייה הראשונה ב-27 ליוני בגארדן.
שבאז מוחמד (גארד, UCLA ,1.98). רבות דובר על הבחור עוד משנתו השניה בתיכון, והיכולות הפיזיות והקוארדינציה המדהימה גררו השוואות לאחד, לברון ג'יימס. הבעיה? שבאז הצעיר היה כל כך מוכן יותר פיזית מיריביו בתיכונים (וגם מרוב יריביו במכללות) שהוא לא ממש טרח לפתח עוד תחומים, ולראיה, הוא ממעט לתרום באספקט שלא כרוכים בהכנסת הכדור לטבעת.
פחות מאסיסט וחטיפה למשחק הם מספרים לא מקובלים משחקן כמוהו. א-ב-ל, אחרי שסיימנו ללכלך, מדובר בסקורר יוצא מן הכלל, עם גוף של NBA בגיל 20, יציבות מאוד לא אופיינית לפרשמן (18.3 נקודות למשחק, ירד רק פעם אחת מ-10), ושחקן רביעייה ראשונה לדראפט הקרוב.
בן מקלמור (גארד, ,1.95 קנזס). מקצוענים רבים עברו אצל ביל סלף, מהמאמנים המוערכים ב-NCAA, אבל אם תשאלו אותו, זהו המוכשר ביותר מביניהם - אפילו יותר מדרן וויליאמס.
אחרי שחוקי הליגה אילצו אותו לוותר על עונתו הראשונה בקנזס, מקלמור נחשב לכל היותר כבחירת סוף סיבוב ראשון. ואז התחילה העונה. כעבור 16.5 נקודות , 5.4 ריבאונדים, 50 אחוז מהשדה, 42.5 אחוז לשלוש ואינספור השוואות לריי אלן, ביג בן כבר קורא תיגר על הבחירה הראשונה בדראפט. עם עוד קצת ליטוש ליכולת הובלת הכדור שלו והתחזקות פיזית, הפוטנציאל מאוד קורץ.
אנתוני בנט (פורוורד, UNLV ,2.03). הכדורסל הקנדי בפריחה נפלאה, והניצן הבולט בדור שאחרי סטיב נאש הוא הפרשמן מלאס וגאס. עם מבנה גוף מאוד מרשים, תנועה יפהפיה בלי כדור, יסודות טובים וניתור בניחוח אמארי סטודמאייר, הוא נראה כחבילה השלמה. עם הפנים לסל, עם הגב לסל ואפילו לשלוש, הילדון בן ה-19 נראה כשחקן שלם ומאוד מאוד מבטיח.
אמנם בלי התקרה הגבוהה של אלה שהוזכרו קודם, ועדיין קצת נופל בין עמדות במושגים מקצוענים, אבל עם 16.4 נקודות , 8.3 קטיפות , 1.2 חסימות ו-53 אחוז מהשדה, הוא עשוי להיות גניבה אם ייפול לסוף העשירייה.
מייסון פלאמלי (פ. פורוורד, 2.11, דיוק). "העיט הלבן", בכיר הסיניורים (משלימי ארבע שנים) במכללות העונה, אח למרשל ולמיילס ששיחקו או משחקים גם הם אצל קואץ' קיי. נצר לשושלת מגוחכת באורכה שהולכת עד סבא אלברט, בעצמו שחקן מכללות. מייסון, יליד ורשה שבאינדיאנה (באמת), הוא הכישרון הגדול במשפחה, ואחד הלבנים הכי אתלטים שתראו. שחקן מלוטש עם המון כוח בצבע, אינטיליגנציה גבוהה והגנה סולידית, אבל פחות "רוע" ומשחק חוץ. עשירייה שנייה.
מרכוס סמארט (רכז, 1.94, אוקלהומה סטייט). ההגנה, הגודל, יכולת החטיפה, הקשיחות, הצעדים הארוכים והתחושה כאילו הוא מאט את הזמן - סט תכונות מאוד ייחודי שמזכיר את דוויין ווייד - הקפיצו את מניית הדראפט של הפרשמן הטקסני עד לטופ-3.
הבחור בן ה-19 מורכב מ-104 ק"ג של רוע ואינטיליגנצית כדורסל. הוא מוסר, שומר, חוטף, קוטף וחוסם כמו שחקן מלוטש ומוגמר, מה שקצת מסתיר את הפגמים היחסיים בקליעה ובפזיזות. היכולת הוויידית לגרום לדברים לא הגיוניים לקרות בקצב שלו מייצרות את אחד הגארדים הכי מיוחדים לשנים הבאות. טופ-5, והמיקום המדויק ייקבע בכפוף לביצועים בטורניר.
קלי אוליניק (פ. פורוורד, 2.13, גונזאגה). עוד קנדי, ואחד השחקנים המדוברים העונה במכללות. השילוב של אורך, גוף גדול כתוצאה משנה אינטנסיבית של אימוני כוח, יכולות כדורסל מלוטשות )לא מזיק כשאבא מאמן כדורסל ( ואקספלוסיביות לא צפויה, מתחברות למוסר עבודה נפלא.
הכל נראה ורוד עבור הענק ארוך השיער. יש הטוענים שהקונפרנס של הזאגס חלש מדי ולא מהווה הכנה ל-NBA (ע"ע: מוריסון, אדם, ושני בולדוגס אחרים שזכו בתואר שחקן השנה ב-WCC, ג'רמי פארגו ומאט בולדין), אבל על פניו, מדובר בשחקן מוכן ומסקרן, שטורניר טוב עשוי להקפיץ לעשירייה הראשונה.
אתלט על, בחור חזק מאוד עם הבנת משחק מצוינת, אבל קצת לוקה בתחום האופי והגיוון ההתקפי. במידה ויראה בטורניר את האינטנסיביות והמנהיגות המצופה ממנו, יוכל להשתחל לסוף העשיריה הראשונה.
גלן רובינסון השלישי (פורוורד, 1.98, מישיגן). לאוהדי הפוטבול יש את RG3, לנו יש את GR3, אם כי אין מה להשוות מבחינת איכות וכוכבות. שחקן פחות עילאי מאביו גלן "ביג דוג" רובינסון, הבחירה הראשונה בדראפט 1994, במונחים של קליעה, יצירת נקודות או כדרור - אבל האורך, האתלטיות, התנועה בלי כדור והיכולת להיות במקום הנכון הם דברים שאי אפשר ללמד.
במקום אביו הייתי ממליץ לו להישאר עוד שנתיים בקולג', אבל עם הנתונים הפיזיים והייחוס, נחשב לבחירת עשירייה שנייה בוודאות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם