פרופורציונרי: כך הפכה מילאן שוב לקבוצה גדולה
ההתמודדות עם פתיחת העונה הזוועתית הראתה את הכוח של מילאן. מסימיליאנו אלגרי קיבל גב והחזיר עם טיפוס במעלה הסרייה A לצד בניית דורות העתיד במודל ברצלונה. מול ברצלונה הסגל המתחדש שלו רוצה לשבור את המקור
הנשיא הראשון של הכדורגל הישראלי ראה באותו ערב בדוחא איך אריק בנאדו מתחיל את המסע ממעמקי המקום ה-13 בליגת העל עד להשגה כמעט ודאית של כרטיס לאירופה. גליאני ייזכר איך הקבוצה שלו, אז במקום ה-12, התכוננה לקבל בראש מהאלופה יובנטוס, אבל דווקא יצאה לרצף ניצחונות שהביא אותה עד למקום השלישי בסרייה A.
מעבר להבדלים הברורים, השוני בין ריצת 13 הניצחונות, 3 תיקו והפסד בודד של בנאדו לעומת ריצת 11 הניצחונות, 3 תיקו והפסד של מסימיליאנו אלגרי הוא מהותי: במילאן לא החליפו מאמן. אולי זה הסיפור הגדול של הרוסונרי, ששוב הוכיחו כי את מה שסילביו ברלוסקוני וגליאני שכחו, אנשי הכדורגל באיטליה כנראה כבר לא ילמדו.
"גליאני סנילי", היתה אולי הכותרת הכי עדינה שהתקשורת באיטליה מצאה עבור סגן הנשיא בשלהי נובמבר, אחרי עוד תיקו, שלווה בהצהרת גיבוי למאמן. עם הספק של 17 נקודות מ-39 אפשריות (43.5 אחוזי הצלחה), התחזיות הפסימיות של פתיחת העונה (מקומות 6-5) התחלפו בדיבורים קודרים על מאבק נגד הירידה. אלא שאלגרי, שהרגיש את המקלדת מתהדקת סביב הצוואר, ראה איך בניגוד לעיתונאים צמאי הדם, בוחר הבוס הקירח דווקא לחזק אותו.
המסר למאמן היה ברור: טרנקילה מקסי, זה ביזנס. בלי היסטריה. היום, ארבעה חודשים אחרי פתיחת העונה הגרועה בתולדות המועדון, מילאן נמצאת בעיצומה של ריצת 36 נקודות מ-45 אפשריות (80 אחוזי הצלחה). היא נושפת בעורפה של נאפולי במקום השני ותפתח את גומלין שמינית גמר הצ'מפיונס הערב (21.45) עם יתרון של שני שערים על ברצלונה, שציינה העונה את הפתיחה הטובה בתולדותיה. אם כל הקאמבקים.
אי אפשר לחטט במה שעובר על מילאן מבלי לגעת במהפכה שעבר הסגל המבוגר בקיץ. הכוכב הגדול איברהימוביץ' (31) נמכר לפ.ס.ז' ואיתו עמוד התווך של ההגנה, תיאגו סילבה (28); נסטה (36) נדד למונטריאול אימפקט; גאטוסו (35) עבר לסיון; סידורף (36) ארז לבוטאפוגו; ואן בומל (35) חזר לפ.ס.ו; זאמברוטה (36) שוחרר ואינזאגי (39) הופרש . אפילו קסאנו (30) הוחלף בטרייד תמורת פאציני הצעיר בשנתיים.
בסך הכל השילה מילאן ממוצע גיל של 34.5, ובמקביל איבדה טונות של ניסיון, תארים, זהות ומוניטין. כל אלו, ביחד עם המשבר הכלכלי שהשפיע על הכדורגל האיטלקי, כתבו על קירות הסן סירו: עונה פיננסית. סגל מעט אפור שחלון העברות אחד או שניים לא יספיקו לפתור. אלא שעכשיו, כשאפילו שוער יובה ג'יג'י בופון מודה כי "צריך לפקוח עין על מילאן במאבק על הסקודטו", פחות מכרטיס לצ'מפיונס ייחשב לכישלון.
אלגרי ידוע כמאמן שלוקח לו זמן להתניע. האליפות במילאן כבר בעונתו הראשונה יוצאת דופן. הרי גם בקליארי, שם בנה את המוניטין, התחיל בקטן ובהמשך הוביל את הקבוצה לחלק העליון של הטבלה. ברגע שגליאני הפיל עליו את משימת הצערת הסגל, הוא גם לקח על עצמו את הביקורות.
גליאני אמנם לא חזה פתיחת עונה כה קטסטרופלית, אבל הוא גם בחור עקשן שמתעב החלפת מאמנים במהלך עונה. לראייה, הפעם האחרונה שעשה זאת היתה לפני למעלה מעשור, כשפיטר את הטורקי פתיח טרים.
במילאן הציבו מטרה לחזור ולייצר שחקנים כמו בשנות ה-80, עם מאלדיני וקוסטקורטה. היום לכו תמצאו כוכב שגדל במילאן. מקסימום דויד אסטורי )קליארי( ואלסנדרו מאטרי (יובה).
בדיוק בשל כך הודיעו במילאן כי אלגרי, שמחוזר על ידי רומא ושחטיור, יקבל סמכויות נרחבות וינחיל שיטת משחק אחת בכל מחלקות הנוער של המועדון. הוא גם ישפיע על כל קבוצה, החל ממחלקות הילדים, עליהן אמון כרגע אינזאגי, הצ'ילבה של אלגרי שלפי דיווחים זמם על תפקידו בשיא המשבר. פיפו אגב, צפוי לאמן בעונה הבאה את הפרימוורה, קבוצת הנוער.
"אנחנו לא רוצים לקנות את מסי, אנחנו רוצים לייצר אחד משלנו", הסבירה ברברה ברלוסקוני, בתו של הנשיא וחלק מחבר המנהלים של המועדון. "אנחנו מילאן, וגידול שחקנים לפי הערכים שלנו זה חלק מההיסטוריה שלנו. מה שברסה עושה ב'לה מאסיה' זה הדפוס שנרצה להנחיל.
מילאן עומדת בפני האתגרים של המודרניזציה: תחרות עם כוחות שוק גדולים, חדירה לשווקים חדשים, משיכת שותפים עסקיים ופרסום מילאן כמותג. אנחנו לא יכולים להסתמך רק על ניצחונות, אלא על ערכים וחינוך. נרצה למשוך שחקנים בקליבר גבוה שישתלבו עם צעירים. אם הייתי לוקחת מברסה שלושה שחקנים, הייתי לוקחת את צ'אבי, פיקה ובוסקטס בגלל הזהות עם המועדון".
את המשחק הערב יראה ברלוסקוני, על שלל התסבוכות המשפטיות שלו, מבית החולים סן רפאל במילאנו. למרות שאינטר יכולה ללמוד מהסגן שלו על האופן בו מנהלים מאמן במשבר, על רקע האופן בו מבטלים שם בכל הזדמנות את המאמן הצעיר סטרמצ'יוני, דבר אחד הנשיא המאושפז היה קונה מהיריבה העירונית: את התוצאה בקמפ נואו בגומלין חצי גמר האלופות ב-2010. אז שמרו הנראזורי על ה-1-3 מהבית ובבונקר מפואר הפסידו 1-0 ועלו לגמר.
אלא שבניגוד לאינטר ההגנתית ההיא, אם סוקרים את סגל מילאן מלמטה למעלה הלסת לא נופלת, רחוק מזה. השוער אביאטי הוא אביאטי, הבלמים הם בסך הכל מקסס, זפאטה, ייפס ובונרה ואפילו המגן השמאלי קווין קונסטנט בכלל הוסב מעמדת הקשר. ההגנה הזו נחשבת לחלשה ביותר מאז רכש ברלוסקוני את המועדון ב-1986, ויהיה לה קשה לעמוד באתגר בו עמדו אז בכבוד תותחים כמו סזאר, לוסיו, סמואל, קיבו, זאנטי ומייקון.
בעוד הקישור נראה לא רע, בעיקר הודות למונטוליבו המצוין, צפונה ממנו אפשר להתבלבל ולחשוב שמדובר בקבוצת NBA. התסרוקות , ההתנהגות, הראיונות והשואו. החוד הצעיר בסרייה A ובליגת האלופות - מריו באלוטלי (22, לא יכול לשחק בצ' מפיונס בגלל ששותף במפעל במדי סיטי), מלך השערים סטפן אל שעראווי (19) והצרפתי המבטיח מביי ניאנג (18, צפוי לפתוח הערב במקום פאציני הפצוע) - מכיל את החבורה הכי מלהיבה שיש לאיטליה להציע.
סופר מריו והפרעון השכיחו לחלוטין את פאטו וכבר מרכיבים את החוד של האזורי. ניאנג, מפחיד לדמיין, אמור להתפתח לשחקן לא פחות טוב משניהם. העתיד של מילאן אולי לא מספיק ברור, אבל דבר אחד יהיה שם: גולים. כל עוד גליאני שם, גם הפאסון יישמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם