מכת חושך: הכדורגל המצרי על סף גסיסה
המהפכה והאירועים הטרגיים באצטדיון הכדורגל של פורט סעיד הכניסו את הענף הפופולרי במצרים למצב של מוות קליני. אין ליגה והנבחרת הלאומית בשפל. נשארה רק התקווה לעתיד נקי יותר
ההפסד לנבחרת סיירה לאון, שאחריו יצא אותו ציטוט מפי הכוכב אבו טריקה, שלח אות אזהרה לכדורגל המצרי: משהו לא טוב קורה לפרעונים. אחרי שש שנים מפוארות תחת השפם של חסן שחאטה, שהביא למצרים שלושה גביעים אפריקאים רצופים, נכשלה הנבחרת, ולטורניר בגאבון ובגיניאה המשוונית ב-2012 היא לא הגיעה.
לראשונה מאז גאנה 1978, הנבחרת המעוטרת ביבשת השחורה לא היתה שם להתמודד על התואר. שחאטה הלך הביתה, לא לפני שחתך, בדרכו האופיינית, כל שחקן ועסקן שקשור לנבחרת. "מערכת של זבלים", אמר אז, וניבא את העתיד. "בחיים לא יהיה פה כדורגל כמו שצריך. הכל פה מטונף, מסריח, מצחין. אם לא יהיה שינוי, גם לא יהיה פה כדורגל".
בהתאחדות המצרית ניסו מצד אחד להתנער מהתדמית אותה צייר שחאטה, אך גם הקשיבו לדבריו. "נביא מאמן בשיעור קומה", אמרו . "יש פה דברים לא כשרים. צריך מישהו מבחוץ, שיעשה סדר".
היה זה בוב בראדלי שנבחר לתפקיד, כחודשיים לאחר אותה הדחה מבישה. האמריקאי בדיוק סיים תקופה נוצצת עם נבחרת ארה"ב, והיה מוכן לאתגר הבא. בראדלי הכריזמטי לא האמין באותם ימים עד כמה האתגר יהיה גדול.
"זה לא כדורגל, זאת מלחמה! ראיתי את המוות מול העיניים. מת לי אוהד בידיים. צריך לסגור את הענף". (אבו טריקה, 2.2.2012).
הזוועה בפורט סעיד החזירה את הכדורגל המצרי 50 שנה אחורה. 74 אנשים נהרגו במשחק בין אל מסרי לאל אהלי, או יותר נכון בין מתנגדי השלטון הישן לתומכי חוסני מובארק. מאז אותו משחק, הליגה המצרית אינה פעילה.
"הילד אמר לי: קפטן, כל חיי רציתי לפגוש אותך. עכשיו כשאני לצדך, זה הזמן למות", סיפר אבו טריקה על הזיכרון המצמרר מאותו קורבן. "עד שלא ימצאו את האשמים בפשע הנבזה בפורט סעיד, אסור שיהיה פה כדורגל". הקורבנות באותו אירוע היו אוהדיו מאל אהלי. אבו טריקה נשבע שיילחם לזכרם.
כשאין כדורגל מקומי, והיצע הלגיונרים המצרי אינו גדול במיוחד, היתה זאת מכת מוות עבור הנבחרת של בראדלי. אם זה לא מספיק, פיפ"א החליטה שהמשחקים הבינלאומיים במצרים יתקיימו ללא קהל. "הנבחרת מסתמכת על האוהדים שימשכו אותה למעלה", אמר אז בראדלי המיואש, וכבר עלו שמועות על התפטרותו האפשרית בגלל אותו אירוע נורא. "כולם יודעים שאם האיצטדיון היה גדול מספיק, כל אדם במצרים היה שם איתנו".
"הצדק ייצא לאור. אני בטוח. בינתיים אתן הכל לנבחרת. מאותה זוועה נשאר לנו רק להוכיח שכדורגל זה חיים ולא מוות" (אבו טריקה, 29.3.2012).
מספרים שלינדזי, אשתו של בראדלי, היתה גורם עיקרי בהחלטה להישאר. הזוג לקח קשה את האירוע, אך גם הרגיש מחויב ותרם רבות למשפחות הקורבנות. במקביל בראדלי חיפש סימן מהכדורגל. זה הגיע דווקא מאותה אל אהלי החבולה, שבאורח פלא זכתה בליגת האלופות האפריקאית, וגם ייצגה את היבשת באליפות העולם לקבוצות, בו סיימה במקום הרביעי. כל זאת בלי ליגה מקומית.
בראדלי זימן את אבו טריקה לנבחרת כמעט חודשיים לאחר אותו אירוע. הכוכב הסכים לחזור לפעילות וגם סידר לאמריקאי ניצחון דרמטי על אוגנדה עם שער בתוספת הזמן. קשה לומר שהפרעונים יצאו לדרך חדשה, גם לגביע אפריקה שנערך בימים אלו בדרום אפריקה הם לא העפילו. משהו דרמטי היה צריך לקרות.
עבור אבו טריקה, המעגל נסגר אתמול. דינם של 21 מהמעורבים בתקרית הקשה נגזר. "מוות שווה מוות", קבע בית המשפט בקהיר. מיד לאחר מכן כבר הגיעו דיווחים על מהומות חדשות. "צריך לחזק את הכדורגל המצרי", אמר אתמול נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה. גם הוא יודע שהטורניר אותו מארחת המדינה שלו היה פחות משעמם אם מצרים היתה שם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום כדורגל-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם