טופ 10: לוחמים בשטח
סיכום השבוע ב-NBA של nrg מעריב: סן אנטוניו ממשיכה בשלה, סטף קארי צולף, הפיסטונס נראים כמו קבוצה, DMC חוזר מההשעיה, קרליסימו מוביל את הנטס לשבוע מנצח, ומונטיי אליס מפרגן למונטיי אליס
בניו יורק זה כבר לא עבד, ופופוביץ' שלח מהר מאוד את הכוכבים למנוחה על הספסל. ההתקפה עובדת, ההגנה עובדת (עצרו את הנטס על 5 נקודות ברבע השלישי), וסן אנטוניו צמודה לאוקלהומה סיטי ולקליפרס בראשות המערב.
9. קארי חריף. אחרי ההפסד של סן אנטוניו בניו יורק, ועצירת הרצף של הקליפרס, הווריירס מחזיקים ברצף הנצחונות הארוך בליגה עם ארבעה. את ההצלחות האחרונות שלהם הם חייבים בעיקר לסטף קארי.
קארי בכושר יוצא מן הכלל. הוא קולע 3.1 שלשות בממוצע למשחק ב-45.5%. הוא פתח את העונה בצורה נוראית, ומשתפר ממשחק למשחק. בשבועיים האחרונים יש לו 4.3 שלשות, 7.5 אסיסטים, והוא קולע ב-49% מהשדה. הוא לא היחיד שמצטיין בווריירס: קליי תומפסון אחראי ל-3.5 שלשות בשבועיים האחרונים, ודייויד לי תורם 21.7 נק', 10.2 ריב' וכמעט 5 אסיסטים. כשהשלישיה המובילה בכושר כזה, אפשר להבין איך הווריירס נמצאים במקום הרביעי במערב.
8. הצצה לעתיד. שימו לב לפיסטונס שהשבוע נראים כמו פתאום כמו קבוצת NBA. זה מתחיל בניצחון מפתיע על מיאמי, בו הספסל של הפיסטונס (ללא סטאקי הפצוע) קולע 54 נקודות, ו-9 מ-11 משלוש, בהובלתו של מיודענו וויל ביינום עם 26 נקודות ו-10 אסיסטים. כעבור יומיים הפיסטונס מנצחים את הבאקס, הפעם בעזרת יתרון גדול בריבאונד(47-33). לקינוח הם רושמים ניצחון גם על הקינגס. מעבר לניצחונות, משהו מתעורר בספסל של הפיסטונס. צ'רלי וילנואבה מזכיר שוב שחקן כדורסל, אוסטין דיי סוף סוף מצליח לעשות בעונה הרגילה את מה שהוא שומר לליגת הקיץ, אנדרה דראמונד מראה ניצוצות, וביינום מוכיח שוב שיש לו את מה שצריך בשביל לשחק ב-NBA.
7. מלך לשבוע. אחרי ההשעיה המוזרה בשבוע שעבר, דמרקוס קאזנס חוזר למגרשים, ולפחות לפי היכולת בשבוע האחרון, נראה שההשעיה הזיזה אצלו משהו. שלושה דאבל דאבל וטריפל דאבל אחד, שלושה נצחונות מארבעה משחקים. האחוזים עדיין רעים, אבל קאזנס מתאמץ על הפארקט בשביל הקבוצה. זה לא סוגר את הגולל על הבעיות של DMC וסקרמנטו, אבל לפחות השבוע השחקן יוצא נקי.
השמועות בסקרמנטו אומרות שהבעלים דרשו להחזיר את קאזנס לסגל, בניגוד לדעתם של ההנהלה והמאמן, אבל ג'ף פטרי, מנג'ר הקינגס, מכחיש מכל וכל שהקינגס מחפשים טרייד על הסנטר הצעיר. לפי השמועות הוויזארדס והבובקאטס חושקים בו, אבל אני בספק אם הם יכולים להציע חבילה שתשכנע את סקרמנטו להפרד מקאזנס
5. מלך כל הזמן. מיאמי קצת חורקת, עם הפסדים לדטרויט ומילווקי, אבל לברון ג'יימס ממשיך לתת הכל מהכל. ג'יימס הוא השחקן הראשון מאז 1971, שקולע 20 נקודות או יותר ב-30 המשחקים הראשונים של העונה. מי שעשה את זה קודם הוא קארים עבדול ג'אבר במילווקי, אז בשמו הקודם, לו אלסינדור.
עוד שחקן שראוי לציון במיאמי הוא ריי אלן. ריי-ריי כבר הזהיר את הליגה כשאמר שעבורו לקלוע שלשת נצחון זה כמו ליי-אפ, אבל כנראה שלא הקשיבו לו. יש לו כבר ארבע שלשות מכריעות העונה. מול דנבר, קליבלנד, הספרס והמאבריקס. אלן מוסיף המון ליכולת של האלופה לסגור משחקים. אם הרעב של ההיט יחזור להיות כמו בעונת האליפות, יהיה קשה לעצור אותם.
5. בראביסימו קרלסימו. לאחר שבוע כמאמן הנטס, פי.ג'יי קרלסימו עומד על מאזן 1:3. שני נצחונות על שארלוט וקליבלנד החלשות, תבוסה קשה בסן אנטוניו, וניצחון נהדר באוקלהומה סיטי. מעבר למאזן, השלישיה שאמורה להוביל את הנטס חזרה לחיים. ג'ו ג'ו קלע 33 נקודות מול הת'נדר, ודרן וויליאמס עם 19 נק', 13 אס' ו-5 חט' באותו משחק.
מי שנראה שחקן שונה לגמרי, ולמעשה
4. ד"ר רדיק ומיסטר וון. השפעת הפציעה של גלן דייויס על האורלנדו מג'יק, נראית גדולה יותר מההשפעה שהייתה לעזיבה של דוויט הווארד. עד הפציעה של דייויס המג'יק ייצגו את עצמם בכבוד עם מאזן 13:12. מאז הפציעה הם כבר עם שבעה הפסדים רצופים. חוסר היציבות הוא אחד הגורמים העיקריים. תבוסה ביתית לטורנטו החלשה ב-35 הפרש מצד אחד, בשיומיים אחרי זה, המג'יק גוררים את ההיט להארכה, מפסידים ב-2 הפרש בלבד ורואים שחקן שלהם שובר את שיא המועדון לריבאונדים במשחק, של שאקיל אוניל (ניקולה ווצ'ביץ', 29). אולי מישהו שם נזכר שהם בכלל רצים ללוטרי?
3. הארכת מצב. ההפסד של דאלאס למיאמי בהארכה השבוע, הוא ההפסד השישי העונה של דאלאס בששה משחקים שהלכו להארכה. דאלאס עומדת על רצף של תשעה הפסדים בהארכה, מאפריל 2012, ומשחק אחד מהשוואת שיא ה-NBA שעומד על 10. האלופה לשעבר ממשיכה להידרדר, למרות שקיבלה את נוביצקי בחזרה. בשמונת המשחקים האחרונים היא ניצחה אחד, וגם הוא מול וושינגטון. דאלאס עוד היתה באיזור ה-50%, אבל הרצף האחרון הפיל אותה למאזן 20:13, ולמקום ה-12 במערב, ארבעה משחקים מהמקום השמיני. נוביצקי נראה רחוק מכושר משחק, ולא נראה כמו השחקן שיושיע אותה. מארק קיובן יצטרך לחזור ללוח השרטוטים בקיץ.
2. צנוע. "אם להיות ישר, אני אשים את עצמי באותה קטגוריה עם דוויין ווייד. בסוף היום, הדבר היחיד שיש לו ולי אין, זה יותר נצחונות ושתי אליפויות, זה הכל. במה שנוגע ללשחק באותה רמה, להתחרות כל ערב, בשני צדדי המגרש, לזרוק מבפנים ומבחוץ, התקפות מתפרצות, משחק מעבר, למונטיי אליס יש את הכל". אל תתבלבלו מהדיבור בגוף שלישי: הדובר הוא מונטיי אליס עצמו, והראיון שודר במחצית המשחק מול מיאמי.
זה לא ממש בא בהפתעה אחרי שבמארס 2010, בזמן שהווריירס היו עמוק במאבק הלוטרי, אליס דירג את עצמו כשחקן השני הכי טוב בליגה אחרי קובי, ולפני לברון. הביטחון העצמי הוא מה שהביא את אליס ל-NBA, אבל יש קו דק בין ביטחון עצמי לאשליה. אליס כל כך רחוק מהקו, שהוא בכלל לא רואה אותו.
1. ירוק דהוי. הסלטיקס רושמים ארבעה הפסדים רצופים בהפרש ממוצע של 20 נקודות, כשהם סופגים 104 נקודות בממוצע למשחק. הפעם האחרונה שהסלטיקס הפסידו ארבעה משחקים ברצף בהפרש דו ספרתי היתה לפני עידן גארנט 2006, ובפעם האחרונה שהם הפסידו שלושה רצוף בהפרש גדול מ-18, בשנת 1977, גארנט עשה פרצופים מפחידים רק לצעצועי התפתחות.
ההגנה לא מה שהיתה פעם, והשלישיה המובילה מתחילה להתנהג בהתאם לגילה. רונדו עם פציעה בירך, ונראה כבוי, פירס קולע 4 מ-20 מול הווריירס, וגארנט פשוט לא יכול להושיע כשהוא מוגבל ל-25 דקות משחק. שאר הסגל לא נראה בעניינים. כרגע הסלטיקס צמודים לפילדלפיה במקום השמיני במזרח, אבל אם לא יתעורר שם משהו, הסלטיקס עלולים לסיים את העונה כבר באפריל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם