טופ 10: שבוע סוף
סיכום השבוע ב-NBA של nrg: דונלד סטרלינג רוקד, סרג' איבקה הוא הרבה יותר מחוסם, ניקולס באטום משחק חמש על חמש, קובי משחזר את בנג'מין באטן, קלדרון לא סופר את הנהלת טורונטו, ברוקלין מאבדת בכיוון, והבובקאטס חוזרים לסורם
אחרי שבעבר סטרלינג נהג להגיע למשחקים כדי לרדת על השחקנים שלו (ד"ש מבארון דייויס), נכנס השבוע סטרלינג לחדר ההלבשה ואפילו החמיא לג'מאל קרופורד, וביקש ממנו להשאר בקליפרס לעד. אחר כך הוא התפנה להוביל קריאת "היפ הופ הוריי". אם סטרלינג מרוצה, מי אנחנו שנתלונן.
9. רעמים וברקים. הת'נדר סיימו רצף של 12 נצחונות בהפסד למינסוטה. קווין דוראנט בעוד עונת MVP, ראסל ווסטברוק מוסר יותר אסיסטים ומאבד פחות, וקווין מרטין מספק את הנקודות מהספסל, אבל מי שמציג את השיפור הכי גדול הוא סרג' איבקה, חוסם אדיר שמתקדם כל שנה. איבקה הגדיל את טווח הקליעה שלו מעבר לקשת השלוש, ופשוט קטלני מכל מצב.
את אחוזי העונשין הוא העלה מ-66% ל-84% (אל תספרו להווארד). השבוע הוא תרם 25 נקודות, 17 ריבאונדים ושלוש חסימות בניצחון על הספרס. איבקה גורם לחוזה שקיבל בקיץ להיראות נמוך (50 מיליון לארבע שנים), ולת'נדר להראות בלתי עצירים. מוסר העבודה הגבוה של השחקן מקונגו, שהצליח להתפתח למרות קיץ עמוס והופעה בנבחרת ספרד באולימפיאדה, הוא מרשים מאוד.
8. חמש על חמש. הקרב על שירותיו של ניקולס באטום היה חם מאוד בקיץ, ולא לכולם היה ברור למה. השבוע השחקן הסביר עם הופעת 5X5 (לפחות 5 בחמש קטגוריות חיוביות שונות). להגיע ל-5 חסימות או 5 חטיפות במשחק זה לא פשוט, בטח לא שניהם ביחד. בנוסף באטום רשם 11 נק', 10 אס' ו-5 ריב'.
הוא הראשון לרשום הופעה כזו מאז אנדריי קירילנקו ב-2006 והופעה של 5X5 עם עשרה אסיסטים מאז ג'מאל טינסלי ב-2001 (12 נק', 9 ריב', 15 אס', 6 חט', 5 חס' וכל זאת במשחקו ה-11 בלבד בקריירה!), ורק שבעה שחקנים אחרים עשו זאת מ-1985. האקים (6 פעמים), האדמירל, דרק קולמן, קירילנקו (3 פעמים), דיבאץ', טינסלי וקמבי. הסנטרים שולטים ברשימה, וזה רק מגדיל את ההישג של באטום.
7. קובי באטן. כבר ממש לא ברור מה עובר על הזקנים של הליגה. בהתחלה זה היה מעורר הערכה, המשיך למפתיע, ועכשיו זה בעיקר מעורר תמיהה. פול פירס קולע 13 מ-16 ל-40 נקודות מול קליבלנד, והוא השחקן המבוגר ביותר לקלוע 40 במדי הסלטיקס בלי הארכה.
טים דאנקן עם 31 נק', 18 ריב', 6 אס' ו-5 חסימות מול דנבר, מספרים שהוא הגיע אליהם רק פעם אחת נוספת, לפני 11 שנה. וכמובן קובי ברייאנט עם שבעה משחקים רצופים מעל 30 נקודות, ו-15 בסה"כ העונה מתוך 26 משחקים. העונה עוד ארוכה, אבל אף אחד מהשלושה לא נראה עייף. כנראה שב-NBA מצאו את מעיין הנעורים.
6. מועמד לטרייד. במהלך השנתיים האחרונות, חוזה קלדרון נמצא קבוע על המדף. העונה הוא איבד את המקום בהרכב הפותח לקייל לורי, אבל עכשיו, כאשר לורי פצוע, קלדרון נותן הצגות, ויותר חשוב, מוביל את הרפטורס לארבעה ניצחונות רצופים. 18 נק', 14 אס' ו-10 ריב' היו לו מול יוסטון, 17 אס' מול דטרויט. שלא במקרה הרצף מגיע קצת אחרי
אז קודם כל זה קשור גם לברניאני, שאמור להיות הכוכב בטורונטו; ודבר שני – אם היחס לשחקן כמו קלדרון, השחקן הכי טוב בקבוצה, הוא כמו למטרד, כנראה שזה באמת הפרנצ'ייז הכי גרוע ב-NBA.
5. מאבק הרוקיס. מזמן לא הזכרנו את המאבק על רוקי השנה. כנראה שזה בגלל שלא היה ממש מאבק עד עכשיו. אנתוני דייויס חזר לפרקט אחרי העדרות עקב פציעה, מזכיר לנו למה היה הבחירה הראשונה, ומעמיד מספרים מאוד מרשימים. עדיין יש לו עדיין דרך לעבור כדי להדביק את הפערים שפתח דמיאן לילארד.
השבוע השניים נפגשו במשחק בין הטריילבלייזרס וההורנטס, המפגש היה צמוד יותר מהמאבק בין שני הצעירים, ונגמר בנוק אאוט של לילארד עם שלשת ניצחון 0.3 שניות לסיום. לילארד בעיקר מוכיח שהוא לא קוריוז, ושיש לו את מה שצריך כדי להיות רכז פותח ב-NBA.
4. התעייפו מהדרך. בשבוע שעבר נתנו מחמאות לווריירס על מסע החוץ המוצלח במזרח, שנגמר במאזן 1:6. אבל השינוי עדיין לא הושלם. זה נראה כאילו יש קבוצות שהווריירס פשוט לא מסוגלים להתמודד איתם בהגנה.
המג'יק למשל, שהשלימו שני נצחונות על נציגי מפרץ סן פרנסיסקו, שרדפו אחריהם לאורך 96 דקות. גם לקינגס יש שני נצחונות על הווריירס, והשבוע הם קלעו מולם 131 נקודות, במשחק שהזכיר את ימי הראן אנד בלאגן. כדי שהשינוי יהיה מושלם הלוחמים צריכים לזכור שבהגנה אין לילות רעים, ושאם לא ישמרו באופן עקבי, אין להם מה לחפש בפלייאוף.
3. יש ברכיים מיותרות? השבוע מינסוטה שחררה את ג'וש הווארד אחרי שקרע את רצועת ה-ACL. הווארד נבחר רק 29 בדראפט 2003, אבל הצליח להרשים ולפרוץ במדי דאלאס, עד שהפציעות חיסלו לו את הקריירה. מינסוטה ניסתה לגנוב בקיץ את באטום מהטריילבלייזרס, אבל נראה שבמקום זה גנבה את חוסר המזל מהטריילבלייזרס עם סדרת פציעות.
גם האפשרות שרוי הביא את הנאחס איתו במזוודה, קיימת. אני מקווה בשביל אוהדי מינסוטה שההנהלה דואגת לשמור על מרחק של 10 מטר לפחות בין ריקי רוביו וברנדון רוי, בכל זמן. שחס וחלילה לא ידביק אותו באיזה מחלת ברכיים.
2. עדיין לא. בנטס בנו קבוצה להתמודד על אליפות, אבל השבוע זה פשוט נראה רע. אחרי ניצחון בשיניים על דטרויט, הגיעו שני הפסדים צמודים לשיקאגו ויוטה, ואחרי שני משחקי דרבי צמודים, גם הפסד לניקס ב-14 הפרש.
הבעיה העיקרית של הנטס היא היכולת של דרן וויליאמס. די-וויל קיבל חוזה מקסימום, והוא הפנים של הפרנצ'ייז, אבל פתח את העונה עם פציעה ביד שמטרידה אותו. הוא קולע בפחות מ-40 אחוז מהשדה, ומוסר רק שמונה אסיסטים לערב, פחות מממוצע הקריירה שלו שעומד על כ-10. ברוקלין חילקה חוזים מאוד נדיבים בקיץ, אבל לא מקבלת תמורה נאותה על הפרקט. ג'רלד וואלאס לא יציב, האמפריז לא טוב, וטלטוביץ' בכלל לא נספר ברוטציה.
1. חזרו לסורם. אחרי שהשוו את מספר הנצחונות שלהם מכל העונה שעברה ב-12 המשחקים הראשונים, בשארלוט החליטו לחזור לסורם. ממאזן 5:7 הם נפלו למאזן 18:7 עם 13 הפסדים רצופים. קמבה ווקר ממשיך לתת עונה נפלאה, אבל כל מי שעזר לו להגיע לשבעה נצחונות נעלם.
הייווד נפצע, בן גורדון חזר לא לפגוע, מאלנס לא עושה מספיק, ביומבו חור בהתקפה, וגם החזרה של הנדרסון לא עוזרת. קשה להאשים את קיד-גילכריסט הצעיר שעדיין מסתגל לרמה ב-NBA. מה שאולי מאפיין את העונה הוא ההפסד ללייקרס. בעונה שבה הלייקרס לא מקבלים הנחות, הם מקבלים אחת מהבובקאטס שאיבדו יתרון מבטיח ברבע השלישי, והחמיצו ארבע הזדמנויות לנצח את המשחק בשניות הסיום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם