בין סלטיק לסכנין: דודו דהאן מספר
כמה סיפורים קטנים שהופכים את ניל לנון למנג'ר גדול. טיפ כלכלי לבעלי הון שרוצים להיכנס לכדורגל: הפוטנציאל, גם עבור יהודים, נמצא בדוחא
לא סתם ליאו מסי, הכדורגלן הטוב בעולם, אמר אחרי ההפסד של ברצלונה בסקוטלנד שהניצחון הזה מגיע לאוהדים הנפלאים שצבעו את סלטיק פארק בירוק-לבן. אני אומר שההישג הגדול הגיע גם בזכותו של ניל לנון, מנג'ר נדיר בכל קנה מידה.
לנון היה בזמנו קשר אחורי בסלטיק. אנרגטי, לוחם, קפטן מסור, מלך היציע. ככה הוא גם כמנג'ר, על הקווים ובחדר ההלבשה. נותן את הנשמה, מכיר כל שחקן על הבעיות האישיות שלו. לא יתן לעצמו ליפול בקטנות.
לא פעם עקבתי מקרוב איך הוא מטפל במועדון. יושב עם שחקניו לארוחה, משחק איתם סנוקר. מנצח, מקניט. יותר מאוחר הוא לוקח את אותו חניך ביד, נכנס למנכ"ל ואומר שצריך לדאוג לבחור, כדאי לשקול פה אפילו שדרוג שכר.
סיפור קצר, שתבינו איך הג'ינג'י הזה עובד. פריד, אביו של בירם כיאל, הגיע בזמנו לאולד פירם הראשון של בנו נגד גלזגו ריינג'רס. לא צריך לספר על הלחץ והמתח (היה מדובר ביום לפני). השחקנים כבר נכנסו לחדר הווידאו, המתינו ללנון. פריד חיכה בחוץ, במסדרון.
המנג'ר הג'ינג'י הגיע, עמד להיכנס, ואז בזווית העין הבחין באורח מישראל. שינה כיוון, לחץ את ידו והכניס אותו לחדר יחד עם כל הקבוצה. רק כשהאב התמקם הוא פתח באסיפה. היחידים שהרימו גבה היו בירם ופריד.
ישבתי עם לא מעט אנשי מקצוע. הסמולטוק בדרך-כלל הסתכם בתלונות על כמה הסגל קצר וכמה המגן ההוא מוגבל וכדאי להחליף. אצל לנון בחיים לא שמעתי מילה רעה. כולם אצלו מדהימים, פנטסטים, עשו המון למען המועדון, הקהל מת
יש שם צוות של כשלושים איש שעובד תחתיו. אין דיסטנס, ובאימונים כמעט בכל מהלך, אפילו אחד שנראה למאמן כפשוט ושגרתי, הוא יזרוק הערת חיזוק, "וואו" או "פנטסטיק". לא סתם לנון מוליך את המועדון להצלחה היסטורית בליגת האלופות ולעונה הכי רווחית מבחינה כלכלית. מדברים שם על רווח של 45 מיליון יורו בסוף העונה.
לנון מוכיח שעם יחס הוגן לעובד ותשוקה בלתי נגמרת אפשר להגיע רחוק גם בלי השחקנים הטובים ביבשת. אין לי כמעט ספק שעוד נראה אותו במועדונים גדולים בפרמייר ליג, מגיע לרמות הכי גבוהות, כי עם הצלחה ודרך קשה להתווכח.
02. ארקדי גאידמק, גד זאבי, אלי טביב, לוני הרציקוביץ', מיץ' גולדהאר, איזי שירצקי, אלונה ברקת, ג'קי בן-זקן, מאיר שמיר, יענקל'ה שחר, אבשלום נוריאל, עמוס לוזון, דניאל יאמר ורובי שפירא ז"ל. הרשימה ארוכה, ויסלח לי מי שלא הזכרתי. אני רק מדבר על התופעה. אנשים שהיה להם חלום להחזיק קבוצת כדורגל, השקיעו הון, שהתחלף באכזבה עם אפס תמורה מצד השחקנים, תקשורת אכזרית וקהל מושפע.
חלק עזב בכעס, ומי שנשאר מתנהל בחשדנות. לא עושה רושם שהוא בכלל נהנה. יש לי טיפ כלכלי, ואולי אפילו תרבותי, למשקיע הבא. אותו טייקון שרוצה להרוויח, יודעים מה, לא להפסיד. תחזיקו חזק - בני סכנין. יכול להיות שאת רובכם ההצעה מפתיעה, אבל אני חי את הענף 24 שעות ביממה ואומר שאין עסקה טובה מזו. חדמשמעית.
שימו לב לכמות הכישרונות שיש היום במגזר, במיוחד בצפון. רבים מהם מגיעים לנבחרות. יש בסכנין מגרש ביתי, עיר שמתה על הענף, כולל מי שעומד בראשה. פוטנציאל של 10,000 צופים במשחק, ומאמן, שלומי דורה, שרק הולך ומתקדם מעונה לעונה.
אני מסתכל על הכדורגל הבלגי כמודל. בשתי הליגות הבכירות אין מועדון שנמצא בהפסד כספי או בגירעון. כולם מנוהלים ביעילות ובמחשבה עסקית. יש שם הנהלות שעוברות מדור לדור, עשרות שנים, מה שמשדר יציבות. אצלנו רוכשים, משקיעים, מפסידים, מוכרים. מספיק לראות את שתי האימפריות, בית"ר ירושלים השסועה או הפועל ת"א המבולבלת וחסרת החזון, שמחליפה בעלים יותר ממאמנים.
אני לא מבין איך לא לקחו עדיין את סכנין כפרויקט. אפשר לבנות שם מודל ייחודי. ארגון בריא, תרבותי, חינוכי, אפילו רווחי. יהיה מעניין לראות דווקא בעל הון יהודי שיגיע למועדון, יקח אותו כעסק עם רפורמות מקוריות. אין לי ספק שהוא יזכה לתמיכה מהסביבה ועזרה מהתושבים, שמתפללים להצלחה. יהיה יותר מעצוב לפספס את הקבוצה הזו. ללא התייעלות ניהולית היא יכולה בקלות להיעלם מהנוף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם