שיקאגו בולס: שור בלי קרניים
פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של nrg מעריב: הפציעה של דריק רוז מתחילת הפלייאוף שעבר תמשיך לרדוף אחרי הבולס גם בעונה הקרובה. ואין להם הרבה מה לעשות בנידון
עונה 47 לבולס, כולן בעיר הרוחות, שישה דגלי אליפויות מתנפנפים במרומי העולם (1991-93, 1996-98). מאמן: טום ת'יבודו (עונה שלישית בבולס וב-NBA כמאמן ראשי, בן 54, מאזן קריירה 36:112). בעלים: ג'רי ריינסדורף. המרוויח הגדול: דריק רוז, 16.4 מיליון.
צבעים: לבן, אדום, שחור. מקור השם: בעלי הקבוצה בשנות ה-60, ריצ'רד קליין, חיפש שם שיהיה קשור לסטטוס של שיקאגו כבירת הבשר של
שחקני מפתח שנשארו: דריק רוז, קרלוס בוזר, לואל דנג, ג'ואקים נואה, ריפ המילטון, טאג' גיבסון. רכישות בולטות: הגארדים קירק היינריך (אטלנטה) נייט רובינסון (גולדן סטייט), מרקו בלינלי (ניו אורלינס), הרוקי מרקיז טיג (קנטאקי), הפורוורד ולדימיר רדמאנוביץ' (אטלנטה) והסנטר נאזי מוחמד (אוקלהומה סיטי).
עזיבות בולטות: עומר אשיק (יוסטון), רוני ברואר (ניו יורק), סי.ג'יי ווטסון (ברוקלין), קייל קורבר (אטלנטה), בריאן סקאלבריני (הווייט ממבה, למרבה הצער, פרש).
אחרי עונת MVP, הציפיות מדריק רוז ומהבולס היו בשמיים, אבל העונה המקוצרת לא עשתה עמו חסד. רוז החמיץ 27 משחקים בגלל פציעות שונות ומשונות, כולל 17 מ-22 המשחקים האחרונים. למרות שזה לא הפריע לבולס לתפוס את המקום הראשון במזרח, שיקאגו עם רוז טובה בהרבה מזו שבלעדיו.
ב-39 המשחקים בהם שיחק, הבולס הפסידו רק שבע פעמים, לעומת מאזן 9:18 במשחקים בלעדיו. המכה הסופית הגיעה קצת יותר מדקה לסיום משחק הפלייאוף הראשון של הבולס. הניצחון כבר הובטח, רוז עדיין היה על המגרש, נכנס לסל, נחת לא טוב, וסיים את העונה שלו, וגם של הבולס שלא יכלו בלעדיו לפילדלפיה.
והחדשות הרעות גולשות גם לעונה הקרובה. הבולס צריכים להסתדר בלי רוז, ככל הנראה עד מארס לפחות. גם הפרסומת היפה שעשו באדידס בעקבות המאורעות המצערים, לא תזרז את קצב הריפוי. בדיוק מהסיבה הזו, הבולס הביאו לא פחות משלושה רכזים חדשים, בסגנונות שונים.
קירק היינריך, שמאז הקדנציה הקודמת בבולס די נעלם באטלנטה, נייט רובינסון, הקפיץ האנרגטי וסותם חורים ידוע, והרוקי מרקיז טיג. הבעיה היא שלטיג אין את הנסיון הדרוש, ולפחות לפי הדראפט הוא גם לא באותה רמת כישרון (רק בחירה 29), ושני האחרים משחקים רק בצד אחד של המגרש: היינריך בהגנה, ורובינסון בהתקפה. לת'יבודו הפתרונים איך הרוטציה הזו אמורה לעבוד. היינריך יסתפק בפיקנטריה משפחתית: באטלנטה הוא חנך את ג'ף טיג, בעיר הרוחות יעבוד עם אחיו.
בעיה נוספת מהקיץ היא ההתפרקות של הספסל. בהרבה משחקים, ההגנה של החמישיה השניה היתה טובה יותר מזו של החמישיה הראשונה. הספסל היה מוחק פיגורים או יוצר פערים בהתאם לסיטואציה, ומתיש את הקבוצה השניה. מאותה חמישייה שניה נשאר רק טאג' גיבסון. בלינלי ורדמאנוביץ' ימלאו את החור שהשאיר קורבר, כולל החור בהגנה, אבל לא נראה שהבולס מצאו מחליף הולם לאשיק שנתן תפוקה נהדרת בדקות מצומצמות (נאזי מוחמד לפחות ינסה).
ת'יבודו ידוע כמאמן קשוח שדורש 100% מהשחקנים שלו, בייחוד בהגנה, ולא ברור איך זה יסתדר עם האופי של השחקנים החדשים בקבוצה. מנג'רי ה-NBA מאמינים שהבולס הם למרות הכל קבוצת ההגנה הטובה בליגה, וסביר להניח שת'יבס יכול לגרום גם לבול עץ לשמור כמו בולדוג.
אבל האתגר שלו יהיה העונה קשה יותר ללא האתלטיות של רוז ו-ווטסון בשפיץ, וללא הגיבוי של אשיק מתחת לסלים, וספק אם הבולס יוכלו לשמור על קצב 75 אחוזי ההצלחה משתי עונותיו הראשונות. זאת הולכת להיות עונה לא קלה לשיקאגו. היו כבר דיבורים בפורומים שונים על כך ששיקאגו הולכת על בחירת דראפט גבוהה כדי להביא עוד תותח ליד רוז, ואולי בכלל תשחרר את בוזר כדי לתת עוד דקות לטאג' גיבסון המוכשר.
אבל בכל מקרה, שיקאגו צריכה להגיע לפלייאוף. זאת הולכת להיות עונת מבחן לת'יבודו, שקיבל חוזה חדש לארבע העונות הקרובות. הבולס יבחנו את הסובלנות שלו, והיכולת שלו לייצב תלכיד חדש, ולהסתדר בלי הכוכב הגדול תהיה משמעותית מאוד. האוהדים של הבולס יצטרכו למצוא גיבורים חדשים – ואנחנו לא מדברים רק על רוז. בלי הווייט ממבה, בריאן סקאלבריני,חיינו כבר לא יהיו אותם חיים.
אופטימי: הבולס צפים באיזור 50% ההצלחה עד שרוז חוזר. רוז נכנס לעניינים מהר, מקפיץ את הבולס קדימה, ובפלייאוף סוחב אותם קדימה עד גמר המזרח מול מיאמי.
פסימי: הבולס צפים באיזור 50% ההצלחה עד שרוז חוזר. רוז לא מצליח להיכנס לעניינים, או להישאר בריא, והבולס מפסידים את המקום השמיני במזרח ברגע האחרון.
מה יזכרו מאיתנו אחרי שהעולם יגיע לקצו בדצמבר
פעם שיחק פה אחד, מייקל ג'ורדן שמו, שהוריד את הליגה על ברכיה בפחד. מאז שהוא עזב מחפשים לו מחליף, אבל לא מבינים שזה לא הכישרון שהפך אותו למה שהוא – אלא הפחד שהוא נטע ביריביו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם