קבוצה ביום, אינדיאנה: כמעט טוב
פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של nrg מעריב: לשלושה ימים הפייסרס היו הסוס השחור של העונה, בדרך להדיח את המלך וההיט. מחצית אחת טובה של ווייד פרקה אותם, ושלחה אותם לעוד קיץ של ליטושים
עונה 46 לפייסרס, כולן באינדיאנה, 9 הראשונות ב-ABA ומ-1976 ב-NBA. 0 אליפויות. מאמן: פרנק ווגל (עונה שלישית בפייסרס וב-NBA, בן 39, מאזן קריירה 42:62). בעלים: הרב סיימון. המרוויח הגדול: רוי היברט, 13.6 מיליון. צבעים: כחול, זהב וכסף.
מקור הכינוי: השם נקבע כמחווה להיסטוריית מירוצי הסוסים במדינת אינדיאנה, וקריצה למירוץ המכוניות
מה נשתנה
שחקני מפתח שנשארו: רוי היברט, דני גריינג'ר, דייויד ווסט, ג'ורג' היל, טיילר האנסברו, פול ג'ורג' . רכישות בולטות: הגארדים די ג'י אוגוסטין (שארלוט) וג'ראלד גרין (ברוקלין), הסנטר יאן מהינמי (דאלאס) עזיבות בולטות: דארן קוליסון ודאנטיי ג'ונס (דאלאס), ליאנדרו ברבוסה (בוסטון), לו אמנדסן (מינסוטה).
לכמה רגעים בעונה שעברה, אינדיאנה היתה בדרך להפתעה מרעישה. אחרי הנצחון במשחק השלישי, מיאמי נראתה על הקרשים, והפייסרס בדרך לגמר המזרח. זה נמשך עוד מחצית אחת, לפני שדווין ווייד חזר לשחק כמו שהוא יודע, והפייסרס נכנעו. בקיץ נעשו בעיקר שינויים קוסמטיים. רוי היברט קיבל חוזה מקסימום, הספסל השתדרג קצת. זה לא מה שיהפוך את הפייסרס לקונטנדרית.
בשביל להפוך מקבוצת פלייאוף לקונטנדרית הפייסרס צריכים מנהיג, מישהו שיחזיר את האש בעיניים, מישהו שייצר נקודות ברגע הנכון, מישהו שיעשה את המהלך המנצח. המועמדים הבולטים לא עשו זאת: דני גריינג'ר היה עסוק בעיקר בטראש טוק עם לברון, וחטף יותר מדי עבירות טכניות בסדרה, ודייויד ווסט לא יכול לעשות זאת אם הוא לא מצליח בכלל לקבל את הכדור על הבלטות החביבות עליו. רוי היברט הוא סנטר אולסטאר, אבל נגד מיאמי לא הצליח להביא את השינוי ברגעים המכריעים. מצד שני, לפחות הוא ממש תותח בריקוד הגאנגנם סטייל.
השאלה הנשאלת היא מה יכולים הפייסרס לעשות כדי לא להפוך לקבוצת פלייאוף שאף אחד לא סופר כמו אטלנטה במזרח, או דנבר וממפיס במערב? הדמיון של כל הקבוצות הנ"ל היא שיש להן תלכיד טוב, יש גם מאמן טוב, אבל הכוכב והשחקן שאמור להוביל אותם קדימה אינו סופרסטאר מהשורה הראשונה. הוא מסוגל לקלוע, ואפילו לנצח משחקים, אבל לא להשתלט על סדרה, לא להביא טבעת.
לפייסרס יש שני וויילד קארדס בסגל. הראשון הוא ג'ורג' היל. הוא לא סופרסטאר, אבל יש לו את האופי. הוא בא ממערכת, סן אנטוניו, שבונה את המימד הזה בשחקן, ואם יש מישהו באינדיאנה שיכול וצריך לקחת זריקה אחרונה במשחקים צמודים, לדעתי זה היל.
השני הוא פול ג'ורג'. השחקן הצעיר עשה קפיצה עצומה בין העונה הראשונה לשניה. הוא אחת הסיבות המרכזיות שווייד התקשה כל כך מול הפייסרס. בהגנה הוא כבר הפך לאחד השומרים האישיים הטובים בליגה. בהתקפה יש לו עדיין לאן להתקדם, בעיקר כיוון שהוא רק אופציה חמישית בהתקפה של הפייסרס. הוא קלעי מעולה, מסוגל לשים את הכדור על הרצפה, וצריך לקבל את הביטחון לעשות זאת. השנה יכולה לבוא הקפיצה הגדולה שלו. בשביל שזה יקרה הוא צריך את האמון של המאמן והשחקנים. הוא צריך לדעת שכולם מאחוריו, שכולם תומכים בו. הוא לא אחד שייקח את זה בכוח, ואולי זו בדיוק הבעיה.
מי שצריך לפתור את הבעיה היא פרנק ווגל. אחד המאמנים הצעירים ב-NBA, וכבר בחור די מוערך. בעונתו השלישית, הוא מקבל לראשונה מחנה אימון כמו שצריך כדי לשפר דברים כמו ההתקפה שנראתה קצת משעממת, ולשמר את האנרגיות בהגנה ובהליכה לריבאונד. הספסל נראה משופר – די.ג'יי אוגוסטין הוא סדרן עבודה מהסוג שהיה נחוץ בקבוצה כזו, ג'ראלד גרין יכול לקפוץ מעל כל אחד (אפילו מעל עמרי כספי!),מהינמי בעל הפוטנציאל יכול לתת גיבוי מהספסל להיברט והגנה טובה, וטיילר האנסברו ישמח להמשיך ולרוצץ גולגולות כדי להגיע לריבאונד תועה.
עם רוטציה של 9-10 שחקנים טובים, וסגנון משחק מלא אנרגיה ואגרסיביות, לפייסרס אמורים להיות את העומק, המתודיות והרצינות כדי להישאר בצמרת המזרח לאורך כל העונה. גם המקום השני מהווה יעד בר השגה – אפילו אם כולם יודעים שבסוף זה ייגמר בהפסד, כנראה מול מיאמי או בוסטון, ושאליפות עדיין נמצאת מחוץ לטווח.
אופטימי: בתחילת אפריל, אינדיאנה עדיין נאבקת על המקום הראשון במזרח. בסופו היא עוברת סיבוב ראשון בקלות, ומנצחת 3:4 בחצי הגמר אחרי מאבק עיקש. בגמר הכוחות אוזלים, אבל החבר'ה יודעים שהם עשו את קפיצת המדרגה שלהם.
פסימי: אינדיאנה מבטיחה את המקום הרביעי במזרח בחודש מארס, בלי יכולת להתקדם. עוברת סיבוב ראשון בקלילות ונותנת קצת פייט, לפני שהיא עפה בחצי הגמר.
מה יזכרו מאיתנו אחרי שהעולם יגיע לקצו בדצמבר
את סרט ההדרכה האולטימטיבי לקליעת 8 נקודות ב-9 שניות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם