"אם מכבי ת"א לא תהיה בליגה, זה יעשה רק טוב"
החזרה של הפועל ת"א לליגה הבכירה מאלצת את מתן נאור להתעמת מחדש עם כל השדים של הכדורסל הישראלי. שלוש שנים הוא נגמל ממכסות הזרים, מהיעדר התחרות, מסגנון המשחק ומשינוי השיטות. בגיל 32 הוא רק רוצה להינות. מה מדליק אותו שוב? "דרבי. לא יכולתי לוותר"
בגיל 32 קפטן הפועל ת"א חוזר לליגת העל והוא לאו דווקא מאושר. "אולי זו לא הדרך לפתיחת ראיון, אבל זה משהו שיושב לי בראש. מבחינת הגשמת מטרות כיף לי, אבל גם חזרה לדברים שלא תמיד היו כיפים," הוא הפתיע כשתפסנו מקום בבית הקפה.
"לראות משחקים עם כמות הזרים שיש זה מבאס. בשלוש השנים שאני בליגות הנמוכות אפשר להתווכח אם הרמה טובה, אבל נהניתי ובקושי ראיתי משחקים בליגת העל. פחות אנשים שאני מכיר. סגנון כדורסל שאני פחות מתחבר אליו, פחות כיף לראות."
נחזור על השאלה, אתה שמח לחזור?
"השנים הכי יפות של הכדורסל הישראלי היו כשהפועל ת"א היתה בליגה. יש לה אימפקט אדיר וזו שנת מבחן גדולה. אז יש התרגשות שכבר תתחיל העונה ונקפוץ למים. אני בשלב בקריירה שאני מחפש בעיקר ליהנות. בגלל זה קיבלתי החלטה לרדת לליגה שלישית ולבוא להפועל ת"א."
נקווה שזו הפועל שתשחק תפקיד בליגה.
"אתה שואל אם אנחנו יכולים? כן. אם זה יקרה? לא יודע. יש סימני שאלה. אני לא מכיר את עצמנו מספיק טוב ובטח לא את היריבות. תקציבית אנחנו לא בצמרת, אבל אני רוצה להאמין שעם הדחיפה של הקהל נוציא מעצמנו יותר ממאה אחוז. הייתי בסיטואציות שנבנתה קבוצה שאתה בטוח שתרוץ - וזה לא קרה. והיו קבוצות שעל הנייר לא היו אמורות להיות בצמרת - ודברים התחברו. יש אופציה שנעשה עונה מוצלחת."
שעוברת דרך הדרבי.
"פערי הרמות והתקציב בינינו לבין מכבי ת"א עצומים. אמרו שעצם ההגעה שלנו לליגת העל זו כבר הצלחה. אבל בפעם שעברה שחתמתי בהפועל היו לי כמה הצעות, אבל הסיבה שבסוף הגעתי היתה שהרצתי בראש את המחשבה שהולך להיות דרבי. כבר כשאני מדבר איתך יש לי צמרמורת. לא יכולתי לוותר על זה."
מה זה דרבי, למישהו מהשחקנים יש בכלל שורשים במועדון?
"אני מסכים שזה עצוב. אני לא מאשים את השחקנים בחוסר מחשבה לטווח ארוך. זה מתחיל במינהלת הליגה. איך אתה יכול להחתים שחקן לשלוש שנים כשאתה לא יודע כמה זרים יהיו בשנה הבאה, או מה תהיה השיטה."?
הליגה הזו היא שק חבטות.
"בהרבה מובנים בצדק. אני אוהב בהפועל את ההמשכיות שיוצרים. שחקנים שנשארים שנה שנייה או רביעית כמוני וכמו גל איתן. למעט חוזה אחד בנהריה, כל החוזים שלי היו לפחות לשלוש שנים. אני מאמין בזה. לצערי אני לא מרגיש שיש יד מכוונת ששואפת להגיע לאיזה מקום עם ליגת העל. יד שמציבה מטרה 'אנחנו רוצים ליגה טובה מבחינת ישראלים' או 'לא מעניינים אותנו הישראלים.' יש תחושה שאין מעוף."
במינהלת הנוצצת?
"אין ספק שקבוצות מתנהלות יותר בקלות בשנים האחרונות, ואת זה צריך לשבח. אבל זה חייב להיות מלווה במחשבה שאני לא מרגיש אותה. כצעיר הייתי מעורב בארגון השחקנים. כילד בן 22 ישבתי במו"מים על כמויות הזרים.
"ניסיתי לחשוב אז על טיעונים, מה להגיד, אבל בסופו של דבר
קצת הגזמת?
"מי שהצליח, כמו עמרי כספי או ליאור אליהו, הם אלה שיצאו החוצה. כמעט לא צמחו פה כוכבים ברמה הזו. אני לא קונה את הטענה שאומרת שלא עובדים, אבל דווקא מורן רוט הרס לי את התיאוריה. הוא הצליח להגיע למשקל סגולי גדול בקבוצה שלו. אתה רואה את זה בשפת הגוף ובהנאה מהמשחק. אבל לאורך זמן אתה מסתכל על שחקנים בדור שלי. קשה לסחוב קריירה עם אנרגיות כרול פלייר, וזה מה שאנחנו."
תסביר קצת.
"אני משווה את עצמי לחברים שלי. לא אכנס לשמות. שחקנים לא פחות מוכשרים ויותר אתלטים, ועל הנייר עשיתי קריירה יותר טובה מהם. למה? בהרבה מובנים קראתי את המפה ונכנסתי לנישה."
ההגנתית.
"הגנתית, או אחד שלא אכפת לו מהזריקות שלו ולא אכפת לו מעצמו אלא יותר חשוב הניצחון."
אמרו שאין לך מספיק מוטיבציה, שאיפות.
"אני מסכים במובנים מסוימים, אבל זה לא שאין לי שאיפות אלא שהשלמתי עם סיטואציה. במצב שיש לך ארבעה זרים, ידעתי שאני נכנס לנישה. בשביל לעשות את מה שמאיר טפירו עושה אתה לא צריך להיות בדרגה ולא בשתיים יותר ממי שאתה נלחם איתו, אלא יותר. זה לגיטימי כי מאמן שמותר לו להביא איקס זרים מביא ומאמין בהם. ככה זה עובד.
"כדורסל זה לא רק יכולת, זה הרבה ביטחון ומה שאתה מקבל, לא רק מה שאתה נותן. קצת קשה לי עם זה. מבחינת סיפוק אני חושב שהייתי יכול להיות שחקן הרבה יותר טוב. בלי ספק. אבל בשביל לעשות קריירה מוצלחת, השלמתי עם המצב."
נשמע די מדכא.
"תעבור על הישראלים בליגה, הרוב המכריע בתוך הנישה הזו, ולא ככה גדלנו. רובנו היינו שחקני נוער מובילים ונהנינו מכדורסל אחרת. בשלוש השנים האחרונות זו היתה הנאה, גם אם הרמה לא הכי גבוהה. אבל היה לחץ לעלות ליגה, וציפיות, ומבחינת מה שהונח על הכתפיים זה המשקל שאיתו גדלתי. ככה שיחקתי בנוער, ככה אני מכיר את הכדורסל, אחרת מאשר להיות רול פלייר."
יש מונופול
עכשיו אתה חוזר לאותו מעמד.
"אז קודם כל אתה רואה את טפירו שהוא כבר לא רול פלייר, למרות כל הזרים שלידו. כשאתה נחשף למעמד אז גם אם אתה חוזר לנישה, אתה מרגיש אחרת. נחשפת ברמה של בוגרים ולא נוער. היית שם."
כמויות הזרים זו לא המצאה ישראלית.
"מהניסיון שלי, אנחנו מתייחסים אחרת לזרים שבאים לפה לעומת מה שאני שומע מחברים שיצאו לאירופה. הכבוד שנותנים. שיטות האימון. זה בסדר בתוך דינמיקה של קבוצה. זו לא דמוקרטיה ולא כולם שווים, אבל אתה רואה סגנון משחק. יצאנו עכשיו למחנה אימונים בגרמניה. הכדורסל שם מרגיש אחרת. כצופה הוא יותר מעניין. למה? הכדור זז, לא תלוי בשחקן זה או אחר. משהו יותר קבוצתי. אצלנו ארז אדלשטיין מנסה ללכת בכיוון."
למה זה קורה?
"מתבססים על הזרים. זו התחושה שלי. יכול להיות שיגידו שאני בכיין, ולא אכפת לי. היו לי הרבה סיטואציות בקריירה ששחקנים שהיו יותר טובים מהזרים, חבר'ה ישראלים, וזה לא בא לידי ביטוי. בהרבה מובנים זה לגיטימי. מאמן מביא שחקן, בונה עליו, אבל צריך להיות איזון."
מה אכפת למכבי ת"א מהצרות שלך, היא רוצה להצליח.
"אני מכבד את האינטרסים שלה, אבל מינהלת הליגה, או היו"רים של הקבוצות, צריכים לדאוג לליגה הישראלית. השאלה מה חשוב, מכבי או הליגה? אם חשובה הליגה אז חייבים לעשות דברים מחוץ לקופסה. יכול להיות שיכעסו עליי, אבל לדעתי אם מכבי ת"א לא תהיה בליגה כמה שנים זה יעשה רק טוב. למשל, סדרת גמר בין הפועל ת"א להפועל ירושלים."
מכבי ת"א לא מחזיקה פה את העניין?
"לי נראה שהיא מורידה. אין ספק שהיא תרמה הרבה. זה כמו שמיקרוסופט הרימה את עסקי המחשבים בעולם, אבל אחר כך היא הגיעה לטכנולוגיה מסוימת והוציאה דברים לאט-לאט. זה מונופול. בסופו של דבר אתה שולט ברמה כזו שאתה גורם נזק לאחרות. צריך התרעננות של כמה שנים, סדרות גמר אמיתיות עם תחרות אמיתית."
מה גורם היום חוסר התחרות?
"אין תחרות ולא היו יורדות, שזה לא פחות גרוע. ראו את זה בעונה האחרונה. קבוצות שנכנסו לבטן של המרכז הפכו לעונה פיננסית. יש הרבה ביקורת על הפיינל פור. אני חושב שזה עלה תאנה, אבל מוצדק. בסופו של דבר נוצרו עניין ומוטיבציה לקבוצות שבנו סגל כמה שיותר חזק בשביל לנסות לעקוץ. נכון שזו לא הדרך הכי ספורטיבית, אבל גם מכבי ת"א זכתה בפיינל פור ביורוליג והיא לא היתה הקבוצה הכי טובה. שם זה לא הפריע."
נאור מדהים. מעט מאוד מרואיינים שפגשתי היו כל-כך מוכנים. הוא שלף נתונים מהשרוול, בדק את הידע האישי שלי. אם בטעות קטעתי את קו המחשבה שלו, הוא ביקש שנחזור בהקלטה לאחור ואז ניכנס בטיימינג הנכון.
עושה רושם שהוא מאוד אוהב כדורסל, אבל אני לא מכיר שחקן שבשיא הקריירה בחר לקחת פסק זמן, לצאת לטיול ארוך בחו"ל, ואז חזר כדי להתחיל אי שם מחדש, בשולי השוליים.
"לפני הטיול לא הערכתי מספיק את הכדורסל," הוא מסביר. "היו דברים שהגעילו אותי ולא עשו לי טוב, אבל מה שגרם לי לשינוי גדול בראש אלה דווקא הלימודים. אני מסיים לימודי תזונה בפקולטה לחקלאות ברחובות. אנשים יותר צעירים ממני, ואתה רואה כמה קשה שם בחוץ. איזו זכות זה לעשות משהו שאתה מחובר אליו. אני לא רוצה את עצמי היום בלי כדורסל. אז אולי לא להיות מסודר ולשבת רגל על רגל אחרי הפרישה, אבל לעשות סכומים שרבים היו יכולים רק לחלום עליהם."
תסכים שהטיול היה החלטה מטורפת.
"זה היה החלום. התחתנתי באותו קיץ, יש לי היום אישה וילד, ואתה רואה את החיוך על הפנים כשאני מדבר עליהם. לעשות טיול כזה עם ילד זה כבר לא אותו דבר. זה היה הצ'אנס האחרון וזו היתה ההחלטה הכי מדהימה שקיבלתי."
אף אחד לא עשה את זה.
"אין זמן לטיול. אנשים שמסיימים צבא ולא הולכים ללמוד אין להם זמן באמת. הם יכולים ללמוד או לעבוד ולהתחיל את החיים. אם אתה לא מפנה זמן, אתה לא תעשה."
איך עושים את זה?
"אמרתי לסוכן שלי גיא הראל 'אם קבוצות יתקשרו, אני אפילו לא רוצה לשמוע מספר. אם תגיד מספר, לא אדבר איתך.' אמרו שהשתגעתי, התחרפנתי, ולא היתה לי בעיה. ידעתי שאני רוצה את הטיול."
כמה שנים אתה עוד נותן לעצמך על הפרקט?
"כל זמן שאהנה, אהיה בהפועל. לא רואה מקום יותר טוב, ואני לא בא מבית של ספורט. יש לי אח מתמטיקאי, אח צייר. אמא פסיכיאטרית, אבא מהנדס וסבא רופא. אני הכבשה השחורה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם