
הלכו הפיצויים: ק"ש נשארת עם המחמאות
אופ"א מעניקה 70 אלף יורו עבור תוצאת תיקו בליגה האירופית, סכום שהיה יכול לסדר לאיזי שירצקי את השכר של לנדאו עד סוף העונה. ברק בכר המתין יותר מדי עם החילוף של גזל. אם היה משאיר אייפון פתוח - הוא כבר היה מקבל תזכורת מהבוס
אבו חצירה בדיוק עשה 0-1 על ליון אחרי התקפה מסחררת של גבאי ורוצ'ט. שמעון, בלי לעצור, הביך את הצרפתים, ואמרתי לעצמי שהנה רואים סוף סוף טביעת אצבע של מאמן.
בכניסה לקרית אליעזר אני פוגש את דודו ממן, הכבאי מהקריה ונביא הזעם הנוכחי. לפני שש שנים הוא כתב שיר לכבוד העלייה לליגת העל, ובית שלם הקדיש לאיזי. אי אפשר לראות שם שהוא באמת הושפע ממרים ילן שטקליס, אבל הבן אדם בכל זאת השקיע. שאלתי אותו מה יהיה, וממן נראה לי כמו אחד שאלף כבאים כבר כיבו מזמן.
בכר העדיף בכל זאת להישאר על הקווים, מה שנראה תוך חצי שעה כטעות הכי גדולה שלו בקריירה כמאמן. אלעד גבאי ושיר צדק נכנסו לסוג של משולש ברמודה, ביצעו שרשרת טעויות שחרצו את השוויון, חסארמה סידר עצמי ואחרי השלישי זה נראה ששווה להתקשר למוקד 100.
חסארמה שילם את המחיר במחצית, ואיציק כהן נקרא לתפור את הרשתות שנפרמו. אבל כאן הופיע הפלא הקרית שמונאי שחוזר על עצמו לא פעם במחצית השנייה. כושר עמידה נאה, כושר גופני מצוין וניצול של שאננות צרפתית, אפשרו קאמבק מרשים עד 3-3. אם היו גדולי אמונה, יכלו גם לנצח את ליון של אתמול.
המומנטום היה מקומי, ותיקו
(70 אלף יורו) היה מסדר לאיזי גם את השכר של גילי לנדאו עד סוף העונה. חבל שבכר חיכה עם גזל עד לדקה האחרונה ולא ריענן קודם. אם היה משאיר את האייפון פתוח - איזי היה מזכיר לו לעשות את זה כבר בדקה ה-65.
את הכסף יצטרך שירצקי לחפש במשחק הבא בפראג, אבל נראה לי שהראש של כולם בב"ש, קוטלת הענקים התורנית.

ברק בכר על הקווים מול ליון. כמעט
דני מרון