סיפור כיסוי: עלילות איה מדאני והחיג'אב
באתונה היה יותר מדי אוכל. בבייג'ינג הכל היה באשמת הסוס. בלונדון יהיו החיג'אב, בגד הים והתקציב. איה מדאני, התקווה המצרית למדליה נשית בקרב,5- תמיד מוצאת את התירוץ המנצח
המחזה בהחלט יעורר כבוד כלפי אותם מתחרים. אמונה חסרת פשרות. אך אין ספק שזה מגביל. ההתעסקות התמידית בתשמישי הקדושה, והרצון לא לחרוג מכללי הדת, עלולים לעלות להם בהישגים, עליהם אנחנו והם חולמים לפני המשחקים האולימפיים.
לאיה מדאני המצרייה אין ספק שהתוצאות שלה בלונדון 2012 היו יכולות להיות טובות יותר. התקווה הגדולה של מצרים למדליה אולימפית היא מוסלמית אדוקה, וכשיתחילו תחרויות קרב ה5- המודרני בו היא משתתפת, החיג'אב (כיסוי גוף) יסודר טיפ-טופ, והגוף יוצנע עד כמה שאפשר. ולא תמיד אפשר.
כשהיא עוד לא בת ,24 תהיה זאת האולימפיאדה השלישית בה מדאני לוקחת חלק. באתונה 2004 היתה לצעירה במשלחת המצרית למשחקים ובתחרות קרב ה5- המודרני - מקצוע שדורש בגרות, כוח פיזי ומנטלי ובעיקר ניסיון.
באתונה הסטטוס של מדאני עוד היה "מסורתית." לא היה זכר לקיצוניות, וגם התוצאות היו לא משהו. "הייתי צעירה מדי. זה היה שוק אדיר עבורי," סיפרה המצרייה. "כל מה שזכור לי מאתונה זה האוכל. אמרתי לעצמי 'תאכלי כמה שיותר, הפינוק הזה נגמר בעוד שבועיים.' עליתי ארבעה ק"ג."
זה נגמר במקום 28 ובדיאטה רצחנית, כפי שמתארת מדאני. מכובד מאוד לילדה בת ,15 שבתחרויות הנוער פשוט נפנפנה את כל היריבות בדרך לארבע אליפויות
"תמיד הייתי קרובה לדת," מתארת מדאני את ההחלטה להתחזק. "עוד לפני המשחקים בבייג'ינג 2008 ידעתי שאני כבר בתוך זה. רוצה לדעת כמה שיותר, להתקרב עד כמה שאפשר. אבל החלטתי לחכות עם זה אחרי המשחקים."
אם היתה זוכה במדליה בסין, ייתכן שהיתה פורשת. בניגוד להופעה הראשונה, בבייג'ינג מדאני היתה מועמדת ודאית לפודיום. הכל הלך כשורה, הציפיות בארץ הפרעונים היו בשמיים. האישה הראשונה עם מדליה אולימפית, מעמד עילאי מובטח. אבל הסוס בגד בה.
"עשיתי קצת פאדיחות בקפיצות הראווה," סיפרה מדאני. "אבל זו באמת לא אשמתי. זה לא הסוס האישי שלי. בתחרות אתה מקבל סוס באופן אקראי, ולא ממש הסתדרנו." המדליה לא הושגה, והשבחים טרם האולימפיאדה הפכו לביקורות קשות. מדאני לא נשברה והמשיכה להתחרות, הפעם בלבוש קצת שונה. החיג'אב שמעטר את ראשה והלבוש הפחות ספורטיבי הצליחו לרצות את המבקרים הרבים שלאט לאט ירדו ממנה.
אבל אז התעוררו מספר בעיות שכמעט ומנעו ממנה להשתתף במשחקים האולימפיים הקרובים. בפן המדיני, היתה זאת המהפכה שהתחוללה במצרים אשתקד, שפגעה קשות גם בספורט הלא ממש פופולרי בו היא מתחרה. מימון רציני לא הגיע, וגם לא היה עם מי לדבר.
"עד שאתה חושב שהגעת לאיש הנכון, הוא מפנה אותך למישהו אחר," תיארה מדאני את הבלאגן במצרים. "נכון לעכשיו, מצאו דרך להטיס אותנו ללונדון. אבל אחרי כל מה שקורה פה אין לדעת." בפן האישי, זהו בגד הים אותו אמורה מדאני ללבוש במקצה השחייה. המצרייה הגישה בקשה להתאחדות העולמית לקרב ה5- שתאשר לה לשחות בבגד ים שיכסה את גופה לחלוטין. "החליפה לא תהיה מעל גובה הצוואר, מעבר לכתפיים ומתחת לברכיים," השיבה ההתאחדות, והובילה את הספורטאית ללבטים קשים.
"כל עוד זה לא למטרות בידור זה בסדר," הסביר טאריק אל-נובייחי, מאמן השחייה שלה, מדוע יסלחו לה במצרים. לבסוף, החליטה מדאני להתחרות לפי הכללים. "זה לא נוח להתחרות עם החיג'אב, אבל אסתדר עם זה," אמרה לאחרונה. "קשה יותר יהיה לי עם בגד הים. יש סיכוי גבוה שאחרי המשחקים האולימפיים כבר לא אתפשר יותר. יכול להיות שבגיל 24 אצטרך לפרוש כדי להתרכז בדת, ואני רוצה לעשות את זה עם מדליה אולימפית."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם