הארטיסט: ג'ו הארט יציל את אנגליה?
טורניר אחרי טורניר שנבחרת אנגליה מגיעה בלי פיגורה רצינית בין הקורות. הפעם, נראה שדווקא ג'ו הארט הוא הבשורה הרצינית מהחלטורה של רוי הודג'סון

אלא שהקיץ האנגלים מגיעים ליורו כשהאיש עם הכפפות הוא אולי היתרון הכי בולט בסגל החבול של רוי הודג'סון, ומי שאמור לשמש עמוד תווך לשנים רבות. בכל זאת, יש שוער בשער. צ'רלס ג'וזף ג'ון הארט, ג'ו הארט בשבילכם. אלוף אנגליה הטרי עם מנצ'סטר סיטי, שספג רק 29 שערי חובה בפרמייר ליג וזכה שנתיים ברצף בפרס "כפפת הזהב."
"אם תשאלו אותי מי השוער הכי טוב בעולם כרגע, אבחר בהארט," פרגן החודש הקולגה מארסנל, וויצ'ך שצ'סני, "אני יודע שאלו מילים גדולות, אבל היציבות שלו העונה היא משהו בלתי נתפס. להיות עקבי כל-כך במשך 60 משחקים? זה משהו מיוחד, הוא עשה את ההבדל עבור סיטי ולאנגליה יש על מי לסמוך ביורו." מורשת פיטר בונטי
וכדי להבין למה אנגליה כל כך טרודה בנושא השוער, צריך לחזור לרבע גמר מכסיקו ,'70 אז נולדה הטראומה. במצב של 0:2 לאנגלים, פיטר בונטי, שהחליף את גורדון בנקס שסבל מהרעלת קיבה, אפשר לכדור של פרנץ בקנבאואר לחמוק מתחת לבטנו וסלל את הדרך למהפך של המאנשפט.
המיתוס תחזק את עצמו לאורך השנים, אבל רק בשנות האלפיים הפך לפוביה של ממש: האות הראשון התקבל ברבע גמר מונדיאל ,2002 אז כדור חופשי די סתמי של רונאלדיניו עלה בקשת גבוהה וצלל לרשת של דיוויד סימן. השוער והקוקו טען להגנתו כי הסתנוור מהשמש היפנית.
הטעות הזו פתחה את השער לשרשרת פדיחות, ביניהן החור בבטן של דייויד ג'יימס במוקדמות מונדיאל 2006 מול אוסטריה (2:2), וצמד המפגשים המביך מול קרואטיה בבית מוקדמות יורו .2008 בזאגרב היה זה פול רובינסון, שניסה להרחיק מסירה פשוטה של גארי נוויל, אבל ראה את הכדור קופץ על גבשושית ונכנס לספרי ההיסטוריה. במשחק השני בוומבלי, האנגלים היו זקוקים לתיקו כדי להעפיל, אבל בעיטה פשוטה של ניקו קראנצ'ר חמקה בין הידיים של סקוט קארסון, בבכורה שלו במדים הלאומיים ובפינאלה של סטיב מקלארן.
לפני מונדיאל ,2010 סיפרו במחנה האנגלי שהארט, שבכלל הגיע על תקן שוער שלישי, הצטיין באימונים. אלא שפאביו קאפלו הלך עם האינסטינקט האיטלקי והימר על רוברט גרין המנוסה יותר. התשלום הגיע במזומן, כשכבר במשחק הראשון מול ארה"ב בעיטה סתמית של קלינט דמפסי הפכה לשער מביך. האנגלים הסתבכו עם ,1:1 שהזניק דווקא את ג'יימס להרכב.
"הרגשתי מוכן בדרום-אפריקה ורציתי לשחק באופן כמעט נואש," גילה הארט בן ה25- למגזין "ארבע-ארבע-שתיים," "אין מה לבכות על חלב שנשפך ואני לוקח את הצדדים החיוביים. בכל זאת, זו היתה חוויה בונה שלימדה אותי להתמודד עם אכזבה של להיות בטורניר גדול ולא לקחת בו חלק. אלה החיים. אני מוכן כבר הרבה זמן, וכנראה שלא עשיתי מספיק רעש לפני המונדיאל כדי לקבל את הג'וב."

הארט, שבגיל צעיר היה במסלול להפוך לשחקן קריקט מקצועני, עבר הרבה מאז החל את הקריירה בשרוסברי ועד שהאריך לאחרונה את חוזהו באלופת אנגליה בחמש עונות. ב,2006- אחרי שלוש עונות במועדון מעיר ילדותו, בהן התברג לנבחרות הצעירות, סיטי שמה על השולחן 600 אלף ליש"ט, שבהמשך הפכו ל1.5- מיליון ליש"ט.
חצי עונת התחשלות בטרנמיר רוברס ובבלקפול הספיקו לסוון גורן אריקסון כדי להחזיר את הארט לסיטי. אלא שאחרי עונה מוצלחת, בסיומה רשם את הופעת הבכורה בנבחרת מול טרינידד וטובאגו, השבדי פוטר, מארק יוז מונה ועידן הכסף הקטארי הנחית בחלון ההעברות של חורף 2009 את שוער נבחרת אירלנד שיי גיוון.
הארט הפסיק לראות דשא ויצא להשאלה בברמינגהאם. הספתח היה צולע עם טעויות קלאסיות של שוער אנגלי, אבל המנג'ר אלכס מקליש נתן בהארט אמון וקיבל בתמורה 12 משחקים רצופים ללא הפסד. הארט סיים את העונה כשחקן השנה של האוהדים, נכנס ל11- המצטיינים
בראיון ב"סאן" סיפר הארט כי דווקא בתקופה כמשנה של גיוון הוא למד המון, ואף גילה כי המודל שלו לחיקוי הוא איקר קסיאס, קפטן ספרד וריאל מדריד. "עדיף להשתמש ברפלקסים שלך מאשר לחכות למה שהיריב עומד לעשות," טען הארט, "אני אף פעם לא לומד את החלוץ שמולי, כי אם הוא טוב, תמיד יהיו לו מגוון אפשרויות לכיבוש. זה חסר טעם."
"הוא מרשים," החמיא סן איקר למעריץ אחרי שהפסיד עם הלה-רוחה לאנגלים בנובמבר אשתקד, "היה להם קשה למצוא את השוער המתאים, אבל ג'ו בחור רציני, שופע ביטחון ועם רצון ללמוד וגישה חיובית." וגישה זה באמת הסיפור של הארט, שמסכם את הכל במשפט: "אני בסך הכל אוהד של נבחרת אנגליה, ששיחק לו המזל לשחק עבורה. עכשיו רק צריך לעשות היסטוריה."
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום כדורגל-
