חלף עם לה רוחה: ספרד תיפול ביורו?
כשטורס כבש את אירופה ב,2008- כל ספרד התיישרה עם הבלונד. גביעים הונפו בכל במה, הבנקים פיזרו הלוואות והחופים נראו כמו פלורידה. אבל מאז, ממוצע הכיבושים של אל ניניו נראה כמו הבורסה במדריד, הגירעון ענק והחופים חזרו להיות חול. הבועה כבר התפוצצה. לפחות לפי הסטטיסטיקה, הכדורגל יילך יחד איתה

"תנו למעלית להתרסק 14 קומות ולמעוך אותי מתחת. תנו לי התקף לב, תנו לי ליפול לכלוב האריות בגן חיות. לא אכפת לי: ראיתי את ספרד זוכה ביורו. אני יכול למות מאושר." מאז ספרד הוסיפה עוד גביע זניח בדרום אפריקה, וסראנו עדיין חי.
זה באמת נשמע לא הגיוני. האדומה הרי לא זכתה בכלום אף פעם, אפילו לא היתה קרובה (אם אתם רוצים להחשיב את אליפות אירופה '64 בהשתתפות ברה"מ, הונגריה ודנמרק - כשפרנקו מעודד מיציע הכבוד בברנבאו - זכותכם). "אנחנו רגילים לראות את הגמרים האלה בטלוויזיה," הודה טורס בסיום.
קארה בלונדיני, קשת בשיערו, סומק בלחייו, פסל מדרידאי עשוי בשר ודם וקרם טיפוח. לא עוד קלישאה חיוורת של מטאדור, אלא הספרדי החדש: ספורטאלגנט. ווינר ששם סטמפה על מפנה היסטורי. כדורסל וקטרגל. גביע דייויס. אלופי פורמולה 1 ואופניים וטניס וגייסות ב- .NBA בתוך 5-4 שנים הספרדים הפכו את הטיפוס לראש הפודיום לענף אולימפי.
בכלל, זו היתה תקופה לא רעה להיות ספרדי. אפילו המחתרת הבאסקית הפסיקה להרים מכוניות תופת, ואם כן, מחלקת הטלמרקטינג התקשרה לפני כן להודיע. הבנקים חילקו משכנתאות והלוואות לכל מי שמסוגל לחתום בראשי תיבות, ועל החופים נבנה החזון הספרדי: קומפלקסים עבור אירופאים שחיפשו מקום לפנסיה להניח בו כרס אדומה, מלאה בבירה ונקניקיות. פלורידה של אירופה.

הבריטי פיל בול הוא סופר, עיתונאי, דוקטור לאנגלית ופרופסור לענייני כדורגל ספרדי. ב20- השנים האחרונות הוא חי בסן סבסטיאן, ויכול להיות שהוא מבין את הספרדים יותר טוב ממה שהספרדים מבינים את עצמם.
אפשר אפילו לטעון ששלוש המהדורות של ספרו "מורבו," העוסק בהיבטים התרבותיים והחברתיים של המשחק, מספרות את הסיפור של הכדורגל הספרדי. על עטיפת הראשונה מופיעה ריאל של שנות הדיקטטורה. בשנייה לואיס פיגו מרים קרן בקמפ נואו אגב התחמקות מראש חזיר. ובשלישית, הקטאלוני קרלס פויול מניף את גביע העולם בחולצה האדומה.
מר בול, איך נבחרת שתמיד היתה הכי לוזרית והכי מתוסבכת הפכה פתאום למכונה של תארים?
"אמממ, אני צריך לחשוב על זה".
בול, כעבור שבוע: "אולי זה קשור לתיאוריה שאומרת שברגע שיש אינדיבידואל שהופך לאייקון, הוא מייצר גל הישגיות. רפאל נדאל הוא לא רק טניסאי. הדמות שלו עשתה משהו לדימוי העצמי של הספרדים, שתמיד היה די נמוך.
הרי לא היתה סיבה לחוסר ההישגיות שלהם בספורט, במיוחד בכדורגל. פתאום צץ דור חדש, מלא בביטחון עצמי, שגם מנוטרל יחסית מהמתחים הפנימיים של ספרד הישנה. ויכול להיות שזה סתם צירוף מקרים," הוא מוסיף.
לצרפתים, כרגיל, היה הסבר אחר. שמונה זכיות ספרדיות ברולאן גארוס בעשור, בזמן שאף צרפתי לא חוגג על החימר מאז ימי לואי ה,14- ו-4 זכיות בטור דה פראנס ,2009-2006) בכיכובו של אלברטו "אני-רק-אכלתי-פרה-שהזריקו-לה-הורמונים" קונטאדור,( סוכמו מעבר לגבול במערכון של "קנאל פלוס:" חרצוף מפוצץ בסטרואידים של נדאל משתין לתוך מיכל הדלק של הג'יפ שלו ונעצר על-ידי שוטרי תנועה במהירות של 300 קמ"ש. הצרפתים בעצם אמרו: הנה, זה מקור ההשראה שלכם.
ועכשיו הספרדים מתמודדים עם בעיה יותר מעיקה אפילו מהצרפתים. ממוצע השערים של טורס מאז 2008 נראה בערך כמו הבורסה במדריד: גרף אדום שנגח בקו הרוחב של הסקאלה.
גירעון ענק, חובות, עיקולים, תספורות, קיצוצים, הפגנות, שביתות. כל ספרדי רביעי מובטל, לכל ספרדי שני מתחת לגיל 30 אין עבודה. הרחובות זועמים, הפרויקטים שנבנו על החופים הפכו לערי רפאים. הבועה התפוצצה. מלבד הספורט. בול לא מאמין שגם שהנחמה הזו תקרוס: "הספרדים פשוט טובים בספורט כרגע, וזה לא קשור לכסף.
אם כבר, המשבר יהפוך אותם ליותר נחושים. אבל הוא בהחלט משפיע לרעה על התדמית הציבורית שלהם, משהו שתמיד העסיק את הספרדים. והכדורגל בהקשר הזה חשוב מאוד." גם מקצועית לא חסרות בעיות. פויול גמר, פיקה שחוק כמו ברקס של משאית.
אינייסטה חיוור מהרגיל בחברתו של מסי. דויד וייה הוקרב עבור גזברי פיפ"א וגביע העולם למועדונים, וטורס בשפיץ זה בינגו כמו כל הימור אחר על סוס עם קארה בלונדיני ושלוש רגליים. הרבה יהיה תלוי בדויד סילבה, שביום טוב עולה בכל הרכב של נבחרת העולם, ובשאלת השפיץ.
דל בוסקה לא התרשם מרקורד של 35 שערי ליגה בשנתיים והותיר את רוברטו סולדאדו מוולנסיה מחוץ לסגל, כמו גם את אדריאן לופס מאתלטיקו. למערכה הוא לוקח את פדרו, יורנטה, נגרדו והבלונדינית מסטמפורד ברידג.' אם זה יעבוד אפשר יהיה לחשוד שדל בוסקה הוא גאון.

בכל מקרה, זה הולך להיות מעניין מאוד. אפשר להתווכח על מסירות הרוחב הקצרות הבלתי נגמרות, שיכולות לגרום ליריב להתאבד או למות משיעמום - אבל בפרספקטיבה של זמן, בול מאמין שספרד הנוכחית תיכנס לספרים כאחת הנבחרות הטובות בהיסטוריה. בטח שב30- השנים האחרונות.
"היא פשוט הביאה סגנון חדש. מהפכה סגנונית. ממשחק פיזי להחזקת כדור. מכדורגל שנשען על סקוררים לקישור שמורכב משחקנים קטנים ויצירתיים. הם יצרו תבנית חדשה של כדורגל והם ייזכרו בשל כך.
יכול להיות שהם יצטרכו להמשיך לנצח כדי שכולם ישתכנעו בזה, אבל אני לא חושב שספרד תזכה ביורו. הם יכולים להסתדר בלי וייה ובלי טורס, אבל הפציעה של פויול והנפילה היחסית בכושר של צ'אבי משמעותיות מאוד.
אני לא יודע מי תזכה - לא אנגליה, זה בטוח - אבל יש לי הרגשה שנבחרת אחרת תגיח. צרפת אולי תתעלה על הציפיות, הולנד, גרמניה. גם ההילה סביב ברסה קצת בדעיכה. אני מהמר שהם יעופו בחצי הגמר."
הסטטיסטיקה, בכל אופן, אנטי-ספרדית. אף נבחרת לא השלימה בק-טו-בק-טו-בק בשלושה טורנירים. צרפת עשתה מונדיאל-יורו, וב2002- עפה מגביע העולם בלי לפגוע במסגרת. הדוגמה הקרובה יותר היא מערב גרמניה, שזכתה ביורו-מונדיאל ב'72- וב'74- והפסידה בפנדלים לצ'כוסלובקיה ב.'76-
בעוד הטריקולור הורכבה מלגיונרים, הנבחרת של הלמוט שן נבנתה סביב המנוע של הקבוצה הטובה באירופה באותן שנים: באיירן מינכן. הציר של ספרד, או מה שנותר ממנו, מתבסס על ברסה, והרגליים באמצע יוני, אחרי כל-כך הרבה שנים בטופ ובסיום עונה קשה, עלולות להיות כבדות מאוד.
מצד שני, אם יש משהו ש200- אלף הדחות רצופות ברבעי גמר הוכיחו, זה שחוקי הסטטיסטיקה לא בהכרח חלים על הספרדים





נא להמתין לטעינת התגובות

