קול קורא: אוהדי ריאל וברצלונה
ברצלונה מול ריאל מדריד, קטאלוניה מול ספרד, כריסטיאנו רונאלדו מול ליונל מסי, והראל סלוצקי מול אסף שקד. שדר הרדיו הוותיק ודובר בית"ר ירושלים מתפנים מעיסוקיהם על מנת להכריע את הקרב על אליפות ה"לה ליגה" וגם על דעת הקהל הישראלית. בעד מי אתם?
ככה זה, כשקרית שמונה אלופה ומתעסקת בברוגז, ששאר הקבוצות משעממות, ושבית הדין מעורר את מירב העניין בליגה העונה, אוהדי הכדורגל כבר מזמן יודעים שהם לא כבולים כמו פעם רק לאהדה המקומית, ומתרווחים על הכסא בתקווה לראות משהו שמתקרב לענף הזה, שכולנו אוהבים.
ביום שבת הקרוב (21:00, שידור ישיר בערוץ חמש ודיווח חי ב-nrg מעריב), יעלו על הדשא בקאמפ נואו ריאל מדריד (המוליכה להזכירכם), וברצלונה (האלופה המכהנת), לקרב שעשוי אפילו שלא להכריע את האליפות בספרד, אבל מכיל בתוכו הרבה יותר מזה. שתי הקבוצות יעלו עם מטרה אחת דומה - לנצח, אבל עם הרבה סיבות שמבעבעות כבר תקופה ארוכה, והתפרצו עם תחילת שלטון הקטאלונים, שהשאירה את הבלאנקוס חסרי מענה.
כדי להבין את העוצמות רגע לפני המשחק, פנינו לשני אוהדים - אחד מכל קבוצה. הראל סלוצקי, שדר רדיו אשר קם בכל בוקר עם תפילה לשלמות מכבי ת"א וברצלונה, וסוחב את הקטאלונים עוד מהימים שהם קיבלו את הסטירות מריאל, ואסף שקד, דובר בית"ר ירושלים, שעבר עונה לא פשוטה עם קבוצתו, מרגיש את האליפות מגיעה לברנבאו, אבל מפחד לאבד אותה בדרך. שתי קבוצות, שתי דעות, ומנצחת אחת גדולה אחרי 90 דקות.
השבעה במאי 2008. המקדש - סנטיאגו ברנביאו במדריד. ריאל מדריד מארחת את ברצלונה. יומיים קודם לכן נחתתי בבירה הספרדית למה שהולך להיות עבורי הסופרקלאסיקו הראשון שאראה בחיי (ובהחלט לא האחרון).
עוד לפני שריקת הפתיחה, עמדו שחקני ברצלונה לצידי העלייה לכר הדשא ונתנו כבוד לאלופים, במה שמכונה "הפאסיו". לאוהד ריאל מגיל 10 הרגע הזה הוא בהחלט אחד המרגשים וההיסטוריים, והיה אות לניצחון גדול של מדריד 1:4, כשהשחקן הנערץ עלי מכולם, ראול, כובש את הראשון בדקה ה-13.
את השמחה מאותו המשחק אני לא אשכח בחיים. זאת הייתה הגאווה בלבן, זה היה ניצחון של הקבוצה הגדולה ביותר בספרד ובאירופה, על זאת שקוראת עלייה תיגר.
שנה לאחר מכן חזרתי לאותו האצטדיון. השני במאי 2009. משחק על אליפות קראו לזה. ושוב, בדקה ה-13 ראיתי את קבוצתי חוגגת יתרון ראשון, הפעם מרגליי היגוואין, אבל בניגוד לפעם הקודמת, ההמשך היה סיוט מתמשך.
90 דק', שישה כדורים ברשת של קאסיאס ודמעות היו מנת חלקי ליוו אותי אל תחנת הרכבת התחתית הסמוכה. ספגתי מכה קשה מאוד, בארץ לא הפסקתי לקבל השמצות מאוהדי ברצלונה, מאותו היום הרצון לנקמה בוער בי מבפנים.
מאז אותו משחק, הספקנו לנצח אותם בגמר גביע המלך בשנה שעברה, אבל הצלקת שנחרטה במאי 2009 טרם הגלידה. מאז אותו משחק ברצלונה (בחסות השופטים) הפכה למחסום הפסיכולוגי של ריאל מדריד, קבוצה שלא משנה איך תשחק נגדה, יהיה לך מאוד קשה לנצח אותה. לא בגלל היכולת, אולי בגלל הטראומה מאותו משחק בשנת 2009.
בתחילת השבוע התקשר
אחרי שליטה של 3 שנים, הגיע הזמן שמוריניו, רונאלדו, קסיאס וראמוס יחזירו את השליטה למדריד. הגיעו הזמן לעבור את המחסום הפסיכולוגי שנקרא ברצלונה, הגיע הזמן להשיב את האליפות למדריד ולסיים את פסטיבל הבראסה-מאניה (תופעה די מדאיגה בישראל אגב).
ביום רביעי בבוקר, כחלק מפסטיבל הבארסה-מאניה, קראתי בכל מקום אפשרי על 'שחזור ההיסטוריה בין צלסי לברצלונה משנת 2009'. בלילה, אחרי הניצחון של צ'לסי 0:1, נוכחתי לדעת שלא תמיד ההיסטוריה משחזרת את עצמה, ולפעמים אפשר להגיש את הנקמה כשהיא קרה.
במוצאי שבת, בזמן שאשב עם חבריי אוהדי ריאל מדריד לצפות במשחק, אזכר באותו יום חגיגי במדריד מאי 2008. באותו יום שבו נחלה ברצלונה הפסד כואב גם על המגרש, אך בעיקר לפני שריקת הפתיחה עם ה"פאסיו המרשים".
חמישה מחזורים לסיום העונה, הגיע הזמן להגיש את הנקמה, 0:1 בקאמפ נואו יעשה זאת בצורה מושלמת, יסיר את הצלקת שנחרטה אצלי, וייתן את האות לחגיגות האליפות. גם תיקו ישרת את האינטרסים שלנו, אך אליפות שהושגה ללא ניצחון על ברצלונה, היא לא אליפות מפוארת.
נתראה ב-12 במאי 2012 במדריד. עד אז "Halla Madrid"!
הכותב הוא דובר בית"ר ירושלים
איך אני, שכה מתנגד לריכוזייות במשק, אצל בעלי ההון, שמקלל חזור וקלל את תשובה, משפ' עופר ועוד, איך דווקא אני, מכל האנשים, מחובר לפסגת היופי הקטלונית שאלוהים חנן אותה בהכל. זאת שכולם רואים בה כהורסת המתח בכדורגל ושנראה כאילו היא לא משאירה כמעט דבר לקבוצות אחרות?
אז זהו שלא! דווקא היריבה השנואה ממדריד מרכזת אליה כמעט את הכל: רוע, ניצול, כישרון הרס עצמי, והון רונאלדו ומוריניו שמייצגים נהנתנות ושחצנות.
דווקא ממרומי ה-1.69 של צ'אבי, אינייסטה ומסי (שהם בסנטימטרים נמוכים ואולי במילימטר יפים ממני), דווקא דרכם אני יכול לחלום, וגם אם הם לנצח ינצחו את ה"בלנקוס"באל קלאסיקו, מבחינתי הם תמיד יהיו ה"אנדרדוג", דוד שהכריע את גוליית (למרות שוייה כרגע מקורקע...).
אין לי עניין להתנצל על עוד ניצחון השבת ועל זה שהתוצאה ידועה מראש כמו שלא התנצלתי כשממרומי "המטר וסיגריה" שלי, היפה של הכתה היתה תמיד אתי למגינת ליבו של הבריון של השכבה.
גם אם אני אחלוק את הניצחון במוצ"ש עם עוד מיליארד ומאתיים מיליון אוהבים.... אני לא צריך להתנצל כי אני הייתי בין הראשונים ואכלתי מרורים גם בתק' של קרוייף ורייקארד.
כמכביסט ומנוי בהיכל נוקיה אין לי שום בעיה לחיות בשלום עם 40-50 שנות שלטון. אחרי הכל כמה דברים יציבים כבר יש לנו בחיים????? לבני הבכור יהלי, שהוא אוהד קנאי של קבוצת הכדורגל של מכבי ת"א וליברפול (כמו אביו), אני אומר : כשבניי הכתה הנודניקים שלך, ברובם אדומים וירוקים ,יורדים לך לחיים וצוחקים על "הנפלים מקרית שלום" תמיד שחרר את נשק יום הדין הקטלוני וסתום להם את הפה!!!! ואמוס ברצלונה!!!!!! ואם אתם בווינר אז 1:2 סולידי הפעם! למי? הצחקתם אותי!
תוכנית הבוקר של סלוצקי ודומינגז משודרת כל בוקר ב-7:00 ב-102FM
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם