הטבעת השישית: לקראת משחקי אילת
"מה פחות בריקודים סלוניים לעומת שחייה צורנית?" אריק קפלן, יו"ר התאחדות אילת - הענפים הלא אולימפיים - לא מבין מה מותר האולימפי מהלא אולימפי. משחקי אילת נפתחים היום באילת, כולל הענפים שישברו לקפלן את הלב ויהיו אולימפיים יום אחד
ראשי התיבות הן: איגוד ישראלי לספורט תחרותי, אבל זה עוד משנות התשעים, אחרי הגלגול הקדום יותר, שנקרא איל: איגוד ישראלי לספורט. אפילו אריק קפלן, יו"ר אילת בשמונה השנים האחרונות, לא יודע בדיוק למה יש שמות שלא קשורים לארגון הגג של כל מה שלא משתייך למשחקים האולימפיים, אבל מה שבטוח, הוא יודע להלחם על הענפים האלה, על תקציבם ועל כבודם. קפלן מתגאה בתקציב שנתי של חמישה מיליון שקלים, ותחשבו בעצמכם פי כמה זה יותר מהתקציב בעת כניסתו לתפקיד, 75 אלף שקלים.
קפלן: "הענפים שלנו אוהבים אותנו, את אילת, כי אנחנו מסייעים לכולם, גם אם אתה בענף קטן. הוועד האולימפי מתמקד בספורטאים ובענפים שמגיעים לאולימפיאדה, ואנחנו, בשביל כולם".
14 אלף ספורטאים ב-30 ענפים רשומים כיום באילת, שיצרה חיקוי למבנה הוועד האולימפי בישראל עם יחידה לספורט הישגי, שבראשה עומד דוקטור איציק בן מלך, לשעבר מנהל היחידה לספורט הישגי אולימפי. גם באילת יש קריטריונים, בונוסים ומילגות חודשיות מקרן מילגות. הספורטאים מקבלים ליווי מקצועי, החל מאימונים ועד מילוי טפסים מול משרד הספורט והטוטו.
ובקשר לכבודם של הענפים. למקטרגים הרבים אולי אין בעיה עם קריקט, סקי מים, קראטה, ראגבי וגולף, מה גם ששני האחרונים שברו את המחסום וייכנסו לאולימפיאדת ריו 2016. הביקורות והזלזול נוגעות בעיקר למשיכת חבל, ריקודים סלוניים, פטאנק, ברידג', טיסנים ועוד ענפים. בערך אחת לרבעון מתפרסמים הסכומים המועברים מהמדינה לענפים אלה, ובתקשורת שואלים למה אנחנו צריכים את זה ולמה לשלם על דברים "מצחיקים" כאלה.
"כמו שחיה צורנית אתה מתכוון?", עונה-תוקף קפלן, המורגל בשאלות אלה ומחכה לרגע בו מישהו ייגע לו בבייבי. "בלי לפגוע, יש ענפים אולימפיים שהם פחות פופולאריים ותקשורתיים מאשר באילת. מה פחות בריקודים סלוניים לעומת שחיה צורנית? שיעשו מבחני כושר לרקדן שלנו מול כדורגלן בליגת העל, ואתה תראה שהרקדנים לוקחים אותם".
"המדינה שלנו וארגוני הספורט הבינלאומיים החליטו כי מדובר בספורט. ברידג' כמו שחמט כמו טיסנים. למה רכיבת סוסים היא ספורט כשבעצם הסוס הוא זה שעושה את העבודה? האם, אוטומטית, זה שספורט הוא אולימפי, זה אומר שהוא יותר לגיטימי? גם על ראגבי וגולף, שהפכו בינתיים להיות אולימפיים, שאלו פעם למה צריך לתקצב אותם. ואם הטקווואנדו ינופה מהמשחקים האולימפיים, אז ישאלו פתאום מה זה הענף הזה?".
ומה קורה כשענף זוכה פתאום להיות אולימפי? אחרי הכל, כל הענפים רוצים להכנס למשחקים ומנסים למכור את עצמם לוועד האולימפי הבינלאומי, שמצדו, אינו שש להעמיס על המתכונת הנוכחית. אז
קפלן מודה: "אנחנו באמת חצויים ברגשות. אין ספק שעדיין, האולימפיאדה היא ההצגה הגדולה והיפה ביותר. מצד שני, אנחנו מטפחים ומשקיעים בענפים, שהם כמו משפחה עבורנו, וכשענף עוזב אותך ועובר למשחקים האולימפיים, זה כאילו שאתה מאבד חלק מהמשפחה שלך. למשל הראגבי. נתנו להם המון, והם עזבו אותנו. אבל אנחנו מפרגנים להם. אתה פשוט כועס כי אתה מאבד מישהו קרוב".
מי שמסמל קרע עתידי הוא הסגן של קפלן, מעוז טל, המשמש גם כמנכל התאחדות סקי המים בכבלים. בדומה לסנובורד שנכנס כענף אולימפי במשחקי החורף, כך גם הוויקבורד של סקי המים נמצא חזק בתמונה למשחקי הקיץ של 2020, כי זה מה שהוועד האולימפי הבינלאומי מחפש, מקצועות עם נגיעה באקסטרים, שמדברים לצעירים ומצטלמים טוב. טל עוזר לקפלן להרים את ענפי אילת, אבל במקביל ולא בחשאי, פוזל אל חמש הטבעות תוך כדי שהוא חבר בוועדה הבינלאומית של סקי המים, זו שתציג את הענף בפני ראשי הוועד האולימפי הבינלאומי בלוזאן, בשנה הבאה.
טל: "לבי חצוי. אצטרך להחליף כובע אולי, אבל אין מה לעשות. בשביל הענף, החשיבות היא להיות ספורט אולימפי למרות שאנחנו נהנים באילת. יש לדעתי 50 אחוז סיכוי שנצליח, ואם לא הפעם, נשכח מזה".
אחת הבעיות של סקי המים בדרך אל האושר האולימפי היא כי לוועד האולימפי הבינלאומי יש גם שיקולים נוספים פרט לכיבוש לבבות צעירי האקסטרים, כמו למשל, איכות הסביבה ומידור ענפים הפועלים באמצעות מנוע, כמו מכוניות הפורמולה למשל. לכן גם סקי המים בסירות לא בא בחשבון, והבעיה של סקי המים בכבלים, בו מתמחים בפארק בגין, היא בכך שהמערכת ממונעת. טל מעריך כי ניתן יהיה להתגבר על הקושי: "הכבלים שלנו מתאימים לירוקים. הם ידידותיים לסביבה".
כרגע מסתמנים סיכויים טובים לקריקט ולקראטה. האחרון עשוי להחליף את הטקוואנדו, ואילו בקריקט, הוועד האולימפי הבינלאומי חושק כבר זמן רב כדי לחדור סוף סוף אל השוק בהודו, שם יש ליגה מקצוענית המגלגלת 600 מיליון דולר בשנה. בינתיים, ההודים לא משלמים הרבה עבור זכויות השידור מהאולימפיאדה כי העסק פשוט לא מעניין אותם.
ייתכן גם שהקרב 5 ייפלט החוצה, ולא מסתמן כי הסופטבול והבייסבול יחזרו כל כך מהר. בטח לא כל עוד האמריקאים לא מוכנים להשבית אפילו לשמונה ימים את ליגת הבייסבול ולשחרר את השחקנים לאולימפיאדה, בניגוד לליגת ההוקי קרח, שמתואמת עם משחקי החורף האולימפיים, המארחים את טורניר השיא של הענף.
בסוף השבוע בעיר אילת יופיעו צעירים המשתייכים לאילת וחולמים אולימפיאדה, כמו למשל, דניאל פולישצ'וק בסקווש, המדורג שני לנוער באירופה, וגיא פירר בן ה-15, שסיים שני באליפות אירופה לסקי מים עד גיל 17 בוויקבורד, שזה כמו סקייטבורד על המים. טל: "מאמנים מאיטליה ואנגליה, שראו את גיא, אמרו למאמן שלו, ליאור אליהו, שהם לא ראו טאלנט כזה בגילו כבר הרבה זמן".
מקרית אתא מגיעה משפחת קראטה שלמה הכוללת את האב, יואל בן הרוש, עוזר מאמן נבחרת ישראל, ושלוש בנותיו, שלושתן אלופות ישראל: ליאור בת ה-17, טל בת ה-15, מאיה בת ה-9.
יואל: "הבית שלנו מתנהל במכון הקראטה כל היום. אנחנו שואפים לכך שהקראטה יהיה אולימפי, אבל לא בחרנו בספורט בשביל כסף או תהילה מלכתחילה, אלא פשוט הלכנו אחרי הלב. לפני כל אולימפיאדה אומרים לנו שבאולימפיאדה הבאה אנחנו בפנים, וזה לא קורה".
למשחקים באילת יגיעו בסוף השבוע כ-1,500 ספורטאים למפגן כוח עצום, כולל יותר מ-200 אורחים מחו"ל. כולם נאמנים לקפלן ולאילת, אבל כל זה, כמובן, עד שמישהו יציע להם טבעת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם