מגזינים online

הנני אבי לוזון. עסקן

תהליך מינויו של אלי גוטמן לנבחרת הוא הוכחה בוטה לחוסר כישרונו של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות. טיפ למאמן הנכנס: תציב גם אתה כמה תנאים, הרי בחוץ שחר וגולדהאר מוכנים, ובעיקר מזומנים

אבי רצון | 23/12/2011 8:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
את אלי גוטמן לא מינו אבי לוזון ושטרן חלובה. גוטמן מונה לתפקיד מאמן הנבחרת על ידי התאגדות גופנית בשם הפועל ת"א. הכוונה היא בעיקר לתוצאות של ההתאגדות ההיא, שבמשך שלוש שנים גוטמן העניק לה שירותים מקצועיים מתקדמים.

גוטמן סיכם לקדנציה כמאמן הנבחרת
  
אבי לוזון התגלה כאחד העסקנים הכי פחות מוצלחים שעמדו אי פעם בראש
לא מושחת. אבל בוטה וכוחני. אבי לוזון
לא מושחת. אבל בוטה וכוחני. אבי לוזון צילום: אלן שיבר
ההתאחדות לכדורגל בישראל. הוא ייבש את טיפת הכבוד האחרונה שעוד היתה לציבור כלפי המוסד האנכרוניסטי שבראשו הוא עומד כבר קרוב לחמש שנים.

אבל אפילו הוא, על עדת מקורביו ומלחכי פינכתו, לא יכול היה ללכת נגד מה שנראה כמינוי הנכון והמקצועי ביותר. ואף שהוא עשה ועושה בהתאחדות ככל העולה על רוחו, הוא לא יכול היה להעביר עוד מהלך שבסופו אחיינו, למשל, היה מקבל את התפקיד. זה היה מעבר לכוחותיו.
  
במקרה כזה, או במקרה של מינוי אחד מאלה שמעניקים לו שירותי ליווי בכלי התקשורת השונים, אבי לוזון היה נבעט בחזרה לתפקיד בכיר שהיה מעניק לו אחיו עמוס במכבי פ"ת.
  
נכון, לקח לאבי לוזון כמעט חמש שנים להבין את גבולות הכוח שמעניק לו התפקיד, אבל מוטב מאוחר.  
  
מה שמעניין בכל ההתנהלות של ההתאחדות היא העובדה שאבי לוזון הוא לא אדם מושחת. ממש לא. כאן זה בטוח החינוך מהבית, העבודה המחייבת בבנק והאישיות הבסיסית הנוחה והנעימה.
  
המקרה של אבי לוזון הוא בעייתי משום שאין לו מושג מינימלי בניהול ספורטיבי. הוא גם חסר תרבות ספורט בסיסית. הוא כוחני ודי אלים מילולית כלפי דמויות ספורטיביות שונות וחלשות כמו שופטים ועסקנים מדרג נמוך.
  
לעומתם, מול יעקב שחר ואיזי שירצקי למשל, שניים שאינם זקוקים לחסדיו ולסתר אוהלו, הוא פודל מנומס וג'נטלמן אנגלי. במקרה של שחר, שירצקי, וכמובן של מישל פלאטיני (הו, מישל), לוזון הוא שמחפש את קרבתם עד כדי הטרדה מביכה.  
  
מינויו של גוטמן לתפקיד המאמן הלאומי הוא ההוכחה לחוסר כישרונו ולעליבותו של יו"ר ההתאחדות. לגוטמן הרי אין ולא היו יריבים רציניים בהתמודדות, אז מה היה יותר פשוט מאשר למנותו כבר בסוף הקמפיין הכושל של לואיס פרננדס? לקבוע כי שכרו יהיה, פלוס מינוס, חצי משכר קודמו, לתאם את ה-1.1.2012 כתחילת עבודה, לקבוע קדנציה אחת שתוארך אך ורק במקרה של הצלחה וקדימה להכנות מול אוקראינה בואכה פורטוגל ורוסיה.
  
אבל לא, אבי לוזון רצה להראות מי כאן בעל הבית. כאילו שלא ידענו ולא קלטנו את כוחו ועוצם עסקנותו. כן, הוא יחזיר את ועדת האיתור. וזה היה כל כך מייאש ודביק ומתיש, עד שרצית לומר לו שיימנה כבר את גיא לוזון לתפקיד. שגיא ימנה את אלי אוחנה לתפקיד העוזר, עופר פביאן יהיה מאמן שוערים, איציק לוזון ימונה למנהל הנבחרת, ייטב לוזון ימונה לתפקיד הסקאוט והמרגל במשחקי הנבחרות היריבות ושלום על ישראל. רק שכבר יוציא את כולנו מזוהמת העסקנות הנחותה שלו.  
צילום: דני מרון
אבי לוזון. הבנו, אתה בעל הבית צילום: דני מרון

למזלנו, גוטמן שמר על פאסון ושקט תעשייתי בשבועות האחרונים. כל משפט מיותר מצדו עלול היה להוות סיבה טובה לדלג מעליו לטובת מישהו מהפמיליה. לאו דווקא הגנטית. אבל עכשיו ככל הנראה הכול מאחורינו והגיע זמן הגוטמן.

אם מותר לנו להציע למאמן הנכנס: היענה לפניית ההתאחדות להיפגש, ורק תוסיף שגם לך יש כמה תנאים לפני שאתה מקבל את התפקיד. למשל: שכר הולם יחסית לקודמך, חוזה לקמפיין אחד אבל לשנתיים כפי שמקובל בעולם וכפי שפונק גיא האחיין.
  
ואתה, רק אתה תקבע את הצוות המקצועי, כולל עוזר המאמן, שיעבוד אתך ולצדך - ללא הכתבות מצד גורם כלשהו בהתאחדות. יערימו קשיים? הנה שחר וגולדהאר מוכנים ובעיקר מזומנים. ואם הפועל ת"א תמשיך את תצוגות הנפל שלה, גם חודורוב זו אופציה. אמנם אלי טביב לא מהליגה של שחר, אבל הפועל ת"א דווקא כן.  
  
לכל מאן דבעי

והריני להכריז בזאת: למרות שהבית הישראלי במוקדמות המונדיאל איננו קל כפי שהיה בקמפיין של פרננדס עם יוון וקרואטיה, צריך לזכור שגם רוסיה ופורטוגל אינן מעצמות מהסוגה של ספרד,   גרמניה, איטליה, אנגליה, הולנד וצרפת. ולכן, המטרה חייבת להיות אחד משני המקומות הראשונים בבית. מבחן התוצאה חי וקיים, גם אם המבחן הזה קצת יותר קשה ומסובך.  
  
יוסי אבוקסיס נראה מועמד סביר והגיוני לתפקיד העוזר של גוטמן. גם ניר קלינגר. זאביק זלצר הוא המועמד האולטימטיבי להכין דוחות על היריבות. צנוע אבל מקצועי. בטח לא חתרן. אבי לוזון אמנם עלול לקבל חרארה, אבל המטרה אמורה לקדש את האמצעים.
  
בכלל, כדאי לגוטמן להימנע ממפגשים עם מאמנים פעילים על בסיס קבוע. מרבית המאמנים של היום הם נחשים. שיסתפק בעדכונים טלפוניים או שייבזר סמכויות. יותר בריא לו.  

צילום: דני מרון
אלי גוטמן. שומר על פאסון צילום: דני מרון

לא מבין איך מכבי חיפה ואלישע לוי אינם מצליחים להפיק ממוחמד גדיר הרבה יותר. אז מוחמד קצת בעייתי וחושב שמתנכלים לו. לא נורא, מותר לו. ובינינו? הוא צודק. הוא כישרון גדול. הפוטנציאל בשמיים. בגלל המהירות ולא רק.
  
את חלון ההעברות שנפתח בינואר, חיפה ואלישע חייבים לנצל לא רק כדי לארגן הגנה נורמלית, אלא גם כדי להתארגן על גדיר ולהחזירו למסגרת. אם אינני טועה, פתיחת העונה של גדיר היתה מצוינת. לא בטוח שרק החלוץ אשם במה שקרה בהמשך. סביר יותר שאלישע לא קולט את הפוטנציאל, ושחר סתם נרדם בהגנה על נכסיו.  
  
וכמעט אותם הדברים אמורים לגבי עלי עותמאן. פספוס של מאמן ומועדון. מזהים פוטנציאל ואחר-כך מאבדים את הטאצ'.  

צילום: אלן שיבר
אפשר להפיק ממנו הרבה יותר. מוחמד גדיר צילום: אלן שיבר

בשביל אחד שגזר על עצמו שתיקה, אלירן עטר מדבר יותר מדי. הכישרון נדיר והפוטנציאל עצום, אז שישתוק כבר ויתחיל להבקיע. ודי לכדרורים השכונתיים באיזורי בולשיט. תשמור כוחות ותגביר ריכוז ברחבה. שיחזיר לנו את החשק לכבד ולהעריך אותו.

ובעניין גילי לנדאו. אלירן, ההתנצלות מכובדת ובמקומה, רק תמיד תזכור שדרך ארץ קדמה לתורה, שכוללת גם את תורת המשחקים. ולא צריך להיות פרופסור אומן כדי להבין זאת.  
  
מכבי ת"א מסתפקת בניר לוין ולא מינתה מאמן קבוע במקום איוניר, כי אנגלידיס עדיין מחפש מנהל ספורטיבי שימנה את המאמן הנראה לו. שהקפריסאי לא ישכח בסוף את הסיבה לעיכוב. כמו זה שהלך לרופא והתלונן שהוא סובל ממחלת השכחה. כאשר שאל אותו הרופא כמה זמן הוא כבר סובל, שאל הפציינט: ממה?  

צילום: דני מרון
אלירן עטר. דרך ארץ קדמה לתורה צילום: דני מרון

אתם בוודאי מכירים את השיח ההיתולי של מרבית פרשני הכדורסל, שבונים על כך שאף אחד לא מקשיב להם או שלא מתעמק בלהטוטיהם כי נמאס לנו מהקידוחים במוח ובכלל, למי אכפת.
  
זה מתחיל בכך שאם אתה רוצה להגיע למשהו, אתה חייב פוינט גארד עם פיור שוטינג. ואז הפוינט גארד לא מספק את הפודינג והפרשנים נזכרים שאם אתה רוצה להגיע למשהו אתה בכלל חייב סנטר מסיבי שמשחק עם הגב לסל.

ואז גם הסנטר עלה במשקל, כי הוא משחק עם הפנים למפגש הסטייק ואז אתה חייב, אבל חייב, פורוורד עם קליעה נקייה. והפורוורד סתם מלכלך, ואין לך ברירה אז מי שיושיע אותך הוא הפאוור פורוורד, שזה סוג של פאוור ריינג'ר.
  
וככה הם עושים לדייויד בלאט. משחק אחד הוא מנצח את מילאנו והוא בדרך להיות מייק דאנטוני. השאלה היא רק אם הוא יתחיל בקליפרס או שמא בקליבלנד. כי דייויד נולד לאמן ב-NBA. ואז מפסידים לריאל כי ריאל חזקה ומותר. ואז דייויד כבר לא מבין, לא קורא, לא מחליף ולא בנה סגל עם רוטציה לכל סיטואציה. עד שאתה מקבל את החלסטרה.
  
והאמת פשוטה. דייויד הוא מאמן כדורסל טוב ויסודי. נכון, לא מבריק ולא גאון גדול כמו צביקה שרף, אבל עדיין, אלוף אירופה עם רוסיה, אלוף איטליה עם טרוויזו ועל הדרך גם אלוף ישראל שהגיע לגמר היורוליג האחרון. אפשר קצת שקט בגזרת הפטפטת.
  
ומה נסגר עם סופו? צריך להוריד במשקל או שטוב לנו ככה. טנקיסט או טרקטוריסט באיזור הצבע. אפשר טיים אאוט? ככה סתם כדי לנשום אוויר צח, נקי משטויות ובעיקר מהמצאות.

צילום: דני מרון
דייויד בלאט. מאמן כדורסל טוב ויסודי צילום: דני מרון
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

אבי רצון

צילום: דעות

פרשן וכתב ספורט, ממייסדי עיתון חדשות. שימש כעורך מדורי הספורט של חדשות, הארץ ומעריב והגיש את תכנית הטלוויזיה בטריבונה

לכל הטורים של אבי רצון

עוד ב''דעות''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים