על דבאלשווילי ותרבות הכדורגל בישראל
חלוץ רחבה מהרמות הגבוהות באירופה נמצא במכבי חיפה, אבל פרשנים גזעניים ובורים לא מצליחים לקרוא בין השורות ולתת את הכבוד הראוי לוולדימיר דבאלישווילי. וגם: האם מישהו מוכן ללמד את בית"ר ירושלים חלוקת כוחות אינטליגנטית לאורך משחק שלם?
הסתה חסרת אחריות. דבאלשווילי מוכיח (שוב), אתמול צילום: דני מרון
ואז חוברים להם כאן פרשנים שאף פעם לא היו מאמנים, ומאמנים שאף פעם לא יהיו פרשנים כי הם בורים ועמי ארצות, ובעיקר גזענים, וקורעים את החלוץ הנפלא הזה לגזרים. בלי הבנה מינימלית וללא כבוד מינימלי לספורטאי שהוא מקצוען אמיתי, שהמתין למשחק אתמול כדי לסתום פיות של אלו שהמשחק הפשוט הזה גדול עליהם בכל פרמטר.
איני מאמין שיש כאן הרבה ספורטאים שהיו עומדים, כמו דבאלישוילי, בהסתה ובביקורות המנותקות מכל אמת מידה מקצועיות מבלי להישבר. שני השערים של החלוץ הגיאורגי הם עדות חותכת לכך שמדובר בחלוץ לקבוצות בינוניות ואף גדולות באירופה.
הנגיחה המופלאה שלו, שהעלתה את חיפה ליתרון, ומיד אחר כך הסיבוב המדהים ברחבה בדרך לשער השני האישי והשלישי של חיפה, הם סיפורו של ספורטאי שחלה עליו החובה להתביית על סוכן מוצלח וממולח בדרך לכיכר גדולה ביותר ביבשת.
02. זה היה המשחק החשוב ביותר של חיפה העונה. הפסד ואפילו תיקו, ואפשר היה להגיד יפה שלום לאליפות שנייה רצופה. אבל אל דבאלישוילי חברו אתמול גם יניב קטן וטאלב טואטחה, וסידרו לנו עונה מעניינת, לא רק עם קרית-שמונה ועכו אלא עם מועדון הכדורגל שהיה ונותר מספר אחת בישראל.
כי גם בימים של עיסוק בשטויות של סולחות בין שחקנים או מאמן
שמתחיל לאבד עשתונות, עדיין שומרים בחיפה על פאסון. ומה שנגרר במכבי ת"א, למשל, לסיפורי אלף לילה ולילה בין מאמן לשחקניו, בחיפה איכשהו נראה יחסית שפוי.
עכשיו אם באמת יחזרו במועדון האלגנטי הזה להתעסק אך ורק בכדורגל, כפי שהורגלנו, אז כדאי לרן בן-שמעון ולאלי כהן, ובעיקר לקשטן, לקחת בחשבון גם את אלישע לוי במרוץ לאליפות.
03. בית"ר ירושלים? קבוצה היסטרית. כזו שמבזבזת כוחות בריצת אמוק במשך 20 דקות הפתיחה, כאילו כלחץ על היריב, תקרוס בהמשך. כל-כך פשוט ומאכזב. שמישהו ילמד את בית"ר את המושג המקצועי הבסיסי הנקרא חלוקת כוחות אינטליגנטית.
אחרי 20 דקות נגמר האוויר. אבי ריקן נכשל מול מכבי חיפה, אתמול
צילום: דני מרון
אקו"ם