מעורב פורטוגלי: בגדי צ'לסי החדשים
אנדרה וילאש-בואש מנסה להפוך את צ'לסי ללטינית ומהירת מחשבה. האם הוא יצליח לשלב בין כדורגל אסתטי לווינריות, מה שאברמוביץ' לא קיבל מקודמיו?
בניחוח ספרדי. דויד לואיס חוגג עם פרננדו טורס צילום: אי-פי
גם אחרי כל ההצלחות, נשארת הרגשה שאף מנג'ר לא סיפק לאברמוביץ' את השילוב הנעים לעין והקורץ למדליות. אנדרה וילאש-בואש כבר דיבר על הדברים שירצה לשנות בסגנון של צ'לסי. בניצחון בצ'מפיונס על לברקוזן נראתה התקדמות. הוא הגדיר אותה כ"מהירות החזקת הכדור", ולאחר הביקורת של פרננדו טורס על המהירות בה משחקת הקבוצה לפני שבוע, זו התפתחות מעניינת.
וילאש-בואש עובד קשה כדי לשפר את מהירות אחזקת הכדור, התנועה והמחשבה בצ'לסי. אז למה חשוב לשחק מהר יותר? "בגלל טבעו של הכדורגל הבריטי, המאופיין במהירות גבוהה והמון אמוציות", הוא מסביר. "אולי זה מה שאנחנו מנסים לשנות".
מה שמדהים זו הדרך בה הדברים מתממשים. צ'לסי חיפשה השפעה לטינית. אוסף הכישרונות שגויסו בשנה האחרונה הגיעו כולם מדרום אירופה ומהאמריקות - הטכניקה של חואן מאטה, אוריול רומאו וטורס (אם יחזור לעצמו) מספרד, הטיסות של דויד לואיס ורמירס מברזיל, העדינות של ראול מיירלש הפורטוגלי והפוטנציאל הגלום ביוליסס דאווילה ממכסיקו.
השוו את השמות הללו ליבול מלפני חמישה קיצים: באלאק, שבצ'נקו, אשלי קול, וויין ברידג', חאליד בולארוז, ג'ון אובי מיקל וסלומון קאלו. שישה שחקנים גבוהים וחסונים שחונכו בצפון אירופה.
תפיסה חדשה של זמן ומרחב
הביטו אל האנגליות באלופות ונראה שברצלונה ונבחרת ספרד יצרו טרנד. לדברי המנג'ר מפורטוגל, העניין הוא לא מהירות המגע אלא המחשבה. "בארסה הגדירה מחדש את תפיסת הזמן והמרחב. היא הגבירה את מהירות הנעת הכדור על-ידי האטת המשחק במחשבה. בבריטניה השחקנים חושבים מהר מדי".
האם אפשר ליישם זאת בצ'לסי? "אפשר לנסות," הוא אומר. עמוק בפנים הוא לא חושב שמישהו יכול לחקות את ברסה. "הכישרון שיש להם הוא לא מהעולם הזה. אינייסטה, צ'אבי, מסי, פיקה. רבים כל-כך צמחו באותה שיטה, וכולם מראים את מלוא הפוטנציאל שלהם".
כן, משתלם לחפש את האיזון בין הכדורגל הצפוני והדרומי. אולי נדמה שזו מראית עין, כשסטוק מתחמשת בפיטר קראוץ', אבל נראה שהפרמייר-ליג ממגנטת אליה שחקנים קטני קומה יותר מאי פעם.
אם בעבר עליונות אתלטית ושרירים היו דרישות הקבלה, לאחרונה יותר שחקנים
מהירי מחשבה הצטרפו לריצה. מנצ'סטר סיטי היא הדוגמה הבולטת, עם שחקני התקפה שמקבלים חופש תנועה. הדרך בה דויד סילבה, אגוארו, נאסרי וטבס מתרוצצים גורמת להם להיראות כשייכים יותר ללה ליגה מאשר לאנגליה.
ארסנל היתה הראשונה ששאפה לאידיאל הזה, אבל קצרה רגלה. ליונייטד יש ניחוח לטיני מוגבר עם נאני, אנדרסון, צ'יצ'ריטו והתאומים דה סילבה, שעוזר למכונה לעבוד - ובאופן מעניין, הם הוחתמו בגיל צעיר וחונכו באולד טראפורד, כדי להאיץ את הערבוב שוילאש-בואש מנסה לעודד כעת.
יהיה מעניין לראות איזה הרכב יעלה המנג'ר למבחנו הגדול הראשון היום באולד טראפורד. לאחר שהראה שרירים והשאיר מחוץ להרכב את ג'ון טרי, למפארד וטורס, האם הוא יאמין הפעם בצ'לסי האולד-סקולית, או בחדשה והלטינית, ואולי יערבב בין שתיהן? הדבר היחיד שאינו בציפיות שלו, הוא תוצאה בסגנון 2:8.
2:8 לא יהיה כאן. יונייטד לפני שלושה שבועות
צילום: אי-אף-פי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם