זה שארפ: בורשטיין הקפטן החדש של מכבי
ההופעה באליפות אירופה סיפקה הוכחה נוספת: גם טל בורשטיין בדרך הבטוחה להיהפך לקפטן/מעודדת במכבי תל אביב
ספק גדול אם טל בורשטיין אכן היה המנהיג של מכבי ת"א בעונה שעברה. הגארד/פורוורד שגדל בהרצליה ושב בקיץ שעבר לעונה תשיעית אצל הצהובים בתום עונה בפואנלבראדה הספרדית, לא היווה גורם משמעותי מדי בקבוצה של בלאט בעונה החולפת.
בורשטיין היה התשיעי במכבי מבין מקבלי הדקות ביורוליג (13.2 דקות למשחק, לא פתח באף משחק בחמישייה), כשהוא רושם ממוצעים חלשים של 3.6 נקודות ו-1.8 ריבאונדים בלבד למשחק.
אריק שיבק, מאמן הנבחרת, לא ממש התלהב ממיעוט הדקות של הקפטן שלו במהלך העונה, ולא אחת הגדיר את בורשטיין כאחד מעמודי התווך של הנבחרת הלאומית. באליפות אירופה האחרונה, ממנה שבו הכחולים לבנים השבוע, הגארד/פורוורד של מכבי אמנם לא פתח בחמישייה, אך בשלושת המשחקים הראשונים בטורניר הוא אכן היה על המגרש כ-20 דקות לערב.
לאחר שסיכויי הנבחרת לעלות שלב ירדו לטמיון, מעמדו של בורשטיין הדרדר, ובנצחון האחרון על איטליה, הוא שותף למשך 6 דקות בלבד, במהלכן כלל לא זרק לסל. בסך הכל, בורשטיין סבל מטורניר חלש ביותר, עם 11 נקודות בלבד בחמשת המשחקים גם יחד, באחוזים מביכים מטווח שתי הנקודות (11.1).
בימים הקרובים יחזרו בורשטיין ויתר נציגי האלופה בסגל הלאומי לאימונים עם מכבי. בורשטיין, לראשונה, ישמש כקפטן
עם כל הכבוד למינוי המכובד, שאין ספק כי בורשטיין ראוי לו, רשימת שחקני החוץ הנוצצת של הצהובים העונה - ג'ורדן פארמר, תיאו פאפאלוקאס, ג'ון שאייר, דווין סמית', גיא פניני, דייויד בלו ויוגב אוחיון (ולכך יש להוסיף את המחליף המיועד של ג'רמי פארגו) - מעלה את החשש כי מינויו ביום חמישי שעבר לתפקיד הקפטן, מהווה את הבשורה החיובית האחרונה עבור בורשטיין לעונת 2011/12.
הטלפון של בלאט לבורשטיין בקיץ שעבר הגיע על רקע הביקורות הרבות בגין איבוד הזהות הישראלית של "הקבוצה של המדינה". באותם ימים, ליאור אליהו עוד היה רחוק מלחזור ללבוש צהוב, לגיא פניני נותרה רק עוד עונה בחוזה והמצב הרפואי של יניב גרין העלה ספקות תמידיות בנוגע לכשירות שלו לעונה הקרובה.
במכבי הבינו כי הם חייבים להשיב לקבוצה סמל כלשהו, ולכן הזעיקו את הגארד שגלה לספרד. אגב, בסביבתו של בורשטיין טוענים כי לא המאמן דייויד בלאט היה זה שדחף להחזרתו של בורשטיין למכבי, אלא דווקא אחד מבעלי הקבוצה, דייויד פדרמן. גם הרעיון למנות את הגארד הותיק לקפטן, לדעת לא מעט ממקורביו של השחקן, מקורו בפדרמן.
במחזור היורוליג הראשון בעונה שעברה, בורשטיין, בהתאם להבטחותיו של בלאט, אכן זכה לאשראי נרחב ושיחק 24 דקות במשחק החוץ מול קאחה לבוראל. ההמשך היה פחות אופטימי, ובטופ-16 הוא הדרדר לממוצע של 6 דקות וחצי בלבד לערב.
במשחק הראשון בסדרת ההצלבה מול קאחה לבוראל בורשטיין לא שותף, ובמשחק השני הוא בילה על הפרקט רק קצת יותר מ-3 דקות, אך הפציעה הקשה של פרקינס במשחק השלישי החזירה אותו לתמונה, עם כ-16 דקות למשחק.
האשראי הנרחב יחסית שהוענק לבורשטיין לא ממש הוכיח עצמו, ובשני המשחקים הנותרים בסדרה, כמו במשחקי פיינל פור היורוליג מאוחר יותר, הגארד בן ה-31 לא מצא את הטבעת.
חוסר היכולת של בורשטיין להוכיח עצמו, גם במכבי וגם בנבחרת, עלול להקשות עליו לזכות בדקות משחק מרובות בעונה הקרובה.
שחקן ששיתף פעולה בעבר עם בורשטיין במכבי ת"א, אמר השבוע ל"זמן תל אביב": "אין מישהו ראוי יותר מטל לתפקיד הקפטן, אבל לאור כמות הדקות שצפויה לו, נראה שהוא קיבל את הסרט בעיקר על מה שהוא נתן למכבי ופחות על מה שהוא ייתן".
פרשן הכדורסל של מעריב, עפר שלח, מסכים: "כמו שדרק שארפ אמר, זה מתבקש שטל יהיה קפטן מכבי. הוא השחקן הוותיק ביותר בקבוצה, וגם מבחינת האופי שלו והדוגמא האישית שהוא נותן, אין ספק שמגיע לו. אם הוא ישחק או לא זה סיפור אחר.
אני יוצא מנקודת הנחה שבהרכב הנוכחי מצבו של טל יהיה דומה אם לא גרוע יותר ממצבו לפני הפציעה של פרקינס, עם או בלי פרמאר. מצד שני, רק פעם אחת ראינו את מכבי כשהיא משחקת בשלוש מסגרות, ואי אפשר באמת לדעת כמה טל ישחק".
מצד שני, שארפ היווה נקודת חיבור בין האמריקאים והישראלים, והעובדה שבורשטיין הוא צבר תקשה עליו, באספקט הזה, להיכנס לנעליים של שארפ".
לא בכדי שארפ מוזכר כאן. מבט לאחור בשני הקפטנים הקודמים של מכבי – דרק שארפ וגור שלף – לא מספק הוכחה חד משמעית לטענה כי מינוי לקפטן משמעו שדרוג היכולת המקצועית. שלף, שבגיל 28 מונה לקפטן במקום נדב הנפלד בתחילת עונת 02/03, פתח בעונת הבכורה שלו בתפקיד ב-10 מתוך 20 המשחקים של מכבי ביורוליג, ורשם ממוצעים של 5 נקודות, 1.9 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים ב-13 דקות לערב.
בשתי העונות לאחר מכן סבל שלף ממספר פציעות וירד מתחת ל-10 דקות למשחק, אך המסירה הזכורה שלו לשארפ בשניות הסיום של המשחק מול ז'לגריס קובנה ב-2004, הספיקה לבדה כדי להכניס אותו, וגם את שארפ כמובן, לפנתאון הצהוב.
לאחר שהניף שני גביעי אירופה רצופים, עזב שלף את מכבי בקיץ 2005, ובמקומו מונה שארפ לקפטן האלופה. בשתי העונות הראשונות של המתאזרח בתפקיד, הוא בהחלט היווה גורם משמעותי גם ברמה המקצועית, כששיחק למעלה מ-20 דקות לערב.
ב-2008 החלה נסיגה במעמדו המקצועי של הקפטן דאז, עד שבשתי העונות האחרונות הוא תפקד בעיקר על תקן אחראי מוטיבציה.
בורשטיין, שרק לאחרונה הצטרפו לשתי בנותיו גם בן שלישי, יודע היטב כי בעקבות הצטרפותה של מכבי לליגה האדריאטית, הוא לא יראה הרבה את הבית. מצד שני, מעבר לקבוצה אחרת בארץ, כמו הפועל ירושלים, היה מאלץ אותו לוותר לפחות על מחצית מכ-350 אלף הדולרים אותם ירוויח בעונה הקרובה אצל הצהובים.
מלבד זאת, כלל לא בטוח שמכבי, עימה יש לגארד חוזה לשנתיים הקרובות, היתה משחררת את בורשטיין לקבוצה בכירה אחרת בארץ.
דבר אחד בטוח - העומס החריג שצפוי העונה לשחקני האלופה בכללם, ולקפטן שלה בפרט, מביא עימו מחשבות כי אליפות אירופה האחרונה צריכה להיות הטורניר האחרון של הקפטן בן ה-31 במדים הלאומיים. "אני אייעץ לו לכנס מסיבת עתונאים ולהודיע על פרישה מהנבחרת", אמר לנו השבוע אבי אשתו של הגארד, משה סגל, והוסיף, "בנבחרת, הוא כבר עשה את שלו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם