העם החליט: מתנערים מנבחרת ישראל
גם אחרי 20 שנה באירופה, הנבחרת הלאומית עדיין לא גיבשה לעצמה סגנון שיתאים לאופי שלה. עכשיו, אחרי עוד כישלון, העם הפנים את הבלוף שמאכילים אותו כבר שנים, ויותר לא יהיה מוכן לקנות את הסחורה
הנזק מול יוון סיים קשר ארוך בין מוסד הנבחרת לרבבות אוהדי כדורגל, שיישארו בבית או יתרכזו בקבוצות שלהם בליגה. אי האמון בין הצדדים הרסני, וכדי שיקרה יום אחד הנס והקהל יחזור בהמוניו לראות את הנבחרת שלו, ולא רק כדי לחזות בכריסטיאנו רונאלדו נוחת בארץ, צריכה להתרחש מהפיכה.
וכיוון שעם המנהיגות הנוכחית בכדורגל הישראלי, ועם האנשים שיושבים במזכירות ובהנהלת ההתאחדות, רובם עייפים, נטולי כישרון אבל מצטיינים ברדיפת כבוד ובנסיעות שימון כראשי
כמו בהפגנות הגדולות, הוא יודע שהכל יכול להיות אחרת אם היתה שיטה והיו אנשים אחרים. הקהל כבר לא יבוא, וגם חלקים בתקשורת, חוץ ממלקקי העכוזים אצלה, קיבלו כבר החלטה אסטרטגית להתייחס בעתיד למשחקי הנבחרת כסוג של קוריוז, מהתלה או סתם בדיחה לא מוצלחת.
האתוס והפאתוס נכנסו עמוק למגירה, וכבר לא יימצא מקום להרמת הציפיות לשמיים. את מקומה של הממלכתיות תתפוס הציפייה השואפת לאפס. לא נצפה, לא נקווה ולא נתאכזב. מקסימום, יום אחד, הם יפתיעו אותנו ויתפסו אותנו לא מוכנים.
הלילה במקסימיר קיבלנו את נבחרת ישראל על קליפת אגוז. משוחררת מאיומים של עלייה ליורו, היא עלתה נטולת לחץ ומתח, שיחקה סביר, לא עשתה טעויות חמורות ואפילו כבשה ברגע אסטרטגי, ממש לפני המחצית. עשר דקות בתוך המחצית השנייה, קרואטיה כבר הובילה 1:3.
עם 4.5 מיליון תושבים, אבל עם חינוך ספורטיבי מגיל אפס שמאפשר לה להיות אימפריית ספורט בכל ענף, כמעט ברמה של ספרד עם 50 מיליון תושבים, המארחת השתחררה ממצוקת המחצית הראשונה של המשחק המכריע עבורה, ופירקה את ישראל לגורמים.
חוסר התרבות הספורטיבי נוגע אצלנו גם אצל השחקנים הנחשבים הכי טובים אצלנו. ביום שישי תוקל ערן זהבי בדקות הראשונות ע"י יריב יווני. זהבי קם ובמקום להתעסק בעצמו ובמשימות של הנבחרת, סימן לשופט הסקוטי להוציא כרטיס צהוב למתקל היווני. הסקוטי בתגובה, הציב את זהבי על חוצפתו. טל בן חיים, מי שנחשב מבוגר ואחראי, מוטט את הנבחרת בהרחקה הטפשית שלו, כתוצאה מהתיקול האכזרי שביצע. וגם הוא עוד סימן לשופט שלא קרה כלום.
זו
מה עכשיו? לא ברור. גרנט לא מעוניין לחזור לאמן כאן, ולא בליגה ולא בנבחרת. אי אפשר לדעת אם הפרסומים השבוע כאילו אמר שיהיה מוכן לבוא להיות מנג'ר עם גיא לוזון תחתיו, הם לא ניסוי של המשפחה כדי לבדוק את השטח.
אלי גוטמן, אם הוא רוצה, צריך לקבל את הנבחרת. אני חושב שהיום הוא היחיד שיכול לייצר אמון בגווייה הרובצת לה עכשיו על הדשא בזאגרב. גוטמן משוכנע שיוכל לעשות בה מה שעשה בהפועל ת"א. אם יצליח, זו תהיה הפעם הראשונה שיגיע למישהו כאן שיעשו לו פסל ומסיכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם