יונייטד - ארסנל: קרב במעמד צד אחד
כמו המפגשים בין צ'לסי ולמפארד לליברפול וג'רארד, גם המשחק במנצ'סטר היה אמור להיות קרב בין שני הקשרים הצעירים והמוכשרים ביותר שיש לאנגליה להציע. למרבה צערו של ונגר ייעדר ג'ק ווילשייר בגלל פציעה, גם הפעם צפויים טום קלברלי והאלופה להרוויח מכך
נוויל: אם פרגוסון רוצה, הוא יהרוס לך את הקריירה
באותם משחקים התרוצצו על כרי הדשא של סטמפורד ברידג' ואנפילד סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד, שהשילוב ביניהם הבטיח רבות לנבחרת וקיים מעט, מעט מאוד. בזה של יום ראשון היו אמורים להיפגש מי שצפויים ליטול מהם את המושכות בקרוב מאוד - טום קלברלי מהאלופה וג'ק ווילשייר של התותחנים.
למרבה צערם של ארסן ונגר, פאביו קאפלו וכל אוהד נבחרת באשר הוא, את המשחק באולד טראפורד יראה ווילשייר רק מהיציע בשל פציעה. דווקא כעת זקוקים לו השניים יותר מתמיד - הצרפתי סובל ממצוקה בקישור, שהוגברה עם מכירתם של ססק פברגאס וסמיר נאסרי; האיטלקי בנה על הקשר הצעיר לקראת הישורת האחרונה של מוקדמות יורו 2012.
מאז שהיה נער הוזכר שמו כמי שצפוי להוביל את ארסנל והנבחרת, ציפיות כבדות שרבצו על כתפיו המוכשרות. נכון, ווילשייר רק בן 19, כך שאין טעם להטיל ספק בעתיד הצפוי לו גם אם סבל מקצת חוסר מזל בכל הנוגע לפציעות בזמן האחרון.
בכל מקרה, הקשר הצעיר רגיל להתמודד עם דברים בגיל מוקדם יותר מהרגיל. מאז שהחל לשחק נהג להשתלב בקבוצת גיל הגדולה ממנו, נושא שבנבחרות אנגליה הצעירות החליטו לאמץ והפכו להחלטה אסטרטגית
כעת, כשבתחילת ינואר יחגוג 20 שנה להיוולדו, הוא כבר מתגאה במאזן של חמש הופעות בינלאומיות. יותר מכך, הוא נראה כמו השחקן שארסנל השברירית חסרה מאז עזיבתו של פטריק ויירה ב-2005. קשר קשוח, לוחם שאינו מוותר על אף עימות ולא מפחד מאף יריב - כל מה שפברגאס לא יכול היה לתת לה. או במילים אחרות, מנהיג.
מי שצפוי להרוויח באופן ישיר מפציעתו הוא קלברלי, שכבר זכה לזימון בכורה לנבחרת של קאפלו בשל היעדרות ווילשייר. בסופו של דבר בוטל משחק הידידות מול הולנד, תודות לפרעות בלונדון, אבל דעתו של מאמן הנבחרת על קשר יונייטד צפויה רק להשתפר לאחר פתיחת העונה שלו.
על אף שהוא מבוגר בווילשייר ביותר משנתיים (חגג לאחרונה 22), ההתמודדות מול הכתומים היתה אמורה להיות הבכורה של קשר יונייטד במדים הלאומיים. בכלל, נראה כי בניגוד לעמיתו בארסנל דברים באו פחות בקלות לקלברלי.
כבר בגיל 12 הצטרף תושב בראדפורד לאקדמיה של יונייטד, הרשים בכל שכבת גיל ואף נכלל בסגל הקבוצה באופן לא רציף מאז 2008. עם זאת, את הבכורה הרשמית שלו בקבוצה ערך רק במגן הקהילה האחרון, ה-2:3 על היריבה העירונית סיטי, אז נכנס כמחליף במצב של 2:0 והוביל את השינוי.
כמו שכבר כתבנו, ההשתחלות של קלברלי למרכז הקישור של יונייטד לא היתה קלה כמו זו של ווילשייר באצטדיון האמירויות. גם שערים במסע ההכנה בארה"ב לפני שנה, כשהחוליה של האלופה סבלה מאותה חולשה, לא סייעו לו והוא שוב נאלץ לכתת רגליו בהשאלה אצל וויגאן.
רבים מהאוהדים, המשוועים לעוד מחזור של שחקני בית כמו זה של תינוקות פרגי, ציפו לראות את קלברלי מבטיח לעצמו מקום בסגל כבר לפני שנה או שנתיים. עם זאת, לא נשמעו יותר מדי ביקורות על פרגי. בכלל, נראה כי הקשר הוא דוגמה מצוינת לעוד גדולה של המנג'ר הסקוטי - יכולתו לנצל עד תום את שוק ההשאלות לטובת קבוצתו (דני וולבק הוא עוד דוגמה לכך).
קלברלי אמנם לא השתלב ביונייטד כבר בגיל בו עמיתו בארסנל צבר דקות משחק קבועות, אבל הוא הגיע בשל יותר ובעל ניסיון רב לאחר שנים בלסטר, ווטפורד ו-וויגאן. מאז תחילת העונה שיחק קלברלי בכל שלושת משחקיה של יונייטד, לאור היכולת הטובה זה לא צפוי להשתנות. חבל שווילשייר לא יהיה שם בחולצה של ארסנל, בשביל לתת לו פייט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם