ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל עולמי

מרכז העצבים: מבחן האופי של קריסטיץ'

מבחינת NBA, הסנטר כנראה מיצה את עצמו. מבחינת נבחרת סרביה, עכשיו תורו להוביל. האיש של איבקוביץ' מתחת לסלים יצטרך להפגין מנהיגות ולשמור על קור רוח, אפילו כשהוא רואה לידו כסא

הדבר הראשון שעולה לראש כשחושבים על סרביה, במונחים ספורטיביים, הוא כדורסל. הדבר הראשון שעולה לראש בשנים האחרונות כשחושבים על כדורסל סרבי, הוא עצבים. כישרונות לא חסרים שם, גם לא מקרים של אובדן עשתונות מוחלט, ברמה האישית והקבוצתית.

את אליפות אירופה של בלגרד 2005, למשל, אף אחד לא ישכח. איך מול הקהל הביתי וכפייבוריטים ברורים, הצליחו יאריץ', רדמאנוביץ', בודירוגה, רבראצ'ה וחבריהם לנפק כישלון מפואר וסכסוכי חדר הלבשה שיכולים לספק עונה שלמה של תוכנית ריאליטי. השחקן השני הצעיר ביותר באותו סגל היה ננאד קריסטיץ', והצעיר ביותר - דארקו מיליצ'יץ'.

רוצו שנתיים קדימה, ואתם מקבלים את אחד המונולוגים הגדולים של המאה עד עכשיו: מיליצ'יץ' נעמד מול מיקרופון בתום משחק באליפות אירופה ומספק תיאורים פיזיים למה שיעשה לשופט ולבנות משפחתו, קללות מתובלות במילות קישור פה ושם.

בקיץ 2010 הגיע תור קריסטיץ' להדגים איך נראה פיוז שקופץ: במהלך קטטה במשחק נגד נבחרת יוון בטורניר אקרופוליס, השליך קריסטיץ' כיסא על שחקנים יווניים שסבבו אותו. הוא העביר את הלילה במשטרה, שוחרר, הגיע לאליפות העולם, הושעה ממספר משחקים, חזר ועזר לסרביה לזכות במקום הרביעי.

חלק מהשמות הגדולים שהוזכרו בפיסקה הראשונה כבר מכהנים בתפקידים

ניהוליים. בנבחרת הנוכחית אין אף שחקן שנולד לפני 1983. רוב הצעירים כבר מאיישים תפקידי מפתח בקבוצות הגדולות באירופה ומגיעים ל-NBA. באוניברסיאדה שנערכה בסין, למשל, זכתה סרביה בזהב. רק שריד אחד נשאר מהנבחרת ההיא של בלגרד 05'. היום, בגיל 28 וחודש, הוא זקן השבט בסגל הצעיר של השועל דושאן איבקוביץ'. קוראים לו ננאד קריסטיץ'.

גם כשלא מדברים על כסאות מעופפים, הקריירה של קריסטיץ' (2.13 מ') לא מאופיינת ביותר מדי סדר, היגיון או רציפות. היא התחילה דווקא בשלוש שנים בפרטיזן בלגרד ובעוד ארבע שנים בניו ג'רזי, אבל לאחר שהנטס הלכו והתפרקו מנכסיהם, החליט קריסטיץ' שמיצה את הקטע האמריקאי.

הוא חתם בדינמו מוסקבה איזורית (טריומף ליברצי), רק כדי לברוח ממנה לאחר חודשיים של עונה ו-13 משחקים. שני הצדדים לא היו מרוצים מהשידוך, ובאוקלהומה סיטי, שקירטעה עם מאזן 29-3 עד אז, בדיוק חיפשו סנטר עם כישורים התקפיים. קריסטיץ', בעל יד טובה מחצי מרחק ופנימה, והגנה סבירה, התאים להם. "לפני שבועיים הייתי ברוסיה", תיאר זאת, "ופתאום אני כאן באמצע העונה".

יחד עם קווין דוראנט וראסל ווסטברוק, לחוכמת המשחק וליכולת הקליעה מבחוץ של קריסטיץ' היה חלק חשוב בהתפתחות המטאורית של הת'אנדר, שהגיעו בתוך שנתיים לגמר המערב. רק שכאשר חבריו ניסו לשווא למצוא דרך למנוע מדירק נוביצקי לקלוע, קריסטיץ' כבר לא היה שם.

בטרייד שהגיע בערך שתי דקות לפני תום מועד ההעברות בשלהי פברואר, הת'אנדר החליטו שקריסטיץ' כבר לא מתאים להם יותר והביאו שחקן הגנה חזק ומוכח יותר ממנו: את קנדריק פרקינס מבוסטון. בסלטיקס קריסטיץ' דווקא נהנה מחופש יחסי בהתקפה - להגנות ממול היו כאבי ראש גדולים יותר - אבל לא סיפק את ההגנה והריבאונד הנחוצים.

לקיץ 2011 מגיע קריסטיץ' בצומת דרכים מוזרה משהו. מבחינת ה-NBA כנראה שמיצה את הפוטנציאל שלו לתרום לקבוצה ברמה גבוהה, והאכזבה בה סיים את דרכו של בוסטון תעיד על כך יותר מכל. בהחלט ייתכן שהחתימה בצסק"א היתה המעבר האחרון שלו מעל האוקיאנוס האטלנטי. מצד שני, בנבחרת, הוא הגו-טו גאי של הקו הקדמי, הכוכב המנוסה שאמור לספק את הסחורה ולהוביל.

לקריסטיץ' עצמו יש דרך אחרת לומר את אותו הדבר. "אני אוהב את הלחץ, לכן חזרתי לאירופה", אמר עם חתימתו בצסק"א, "ב-NBA אתה משחק 82 פעמים בעונה רגילה ולא מרגיש לחץ ובאירופה, כל משחק חשוב, כל משחק הוא מבחן אופי". גם האליפות הזו היא מבחן אופי עבורו. רק שהיא לא תיגמר עם עוד כסא מתעופף.

מקום באליפויות אירופה האחרונות (רק מ-2007 מתחרה עצמאית, ב-2005 היתה עם מונטנגרו ועד אז נקראה יוגוסלביה): 2001 - אלופה; 2003 - שישית; 2005 - תשיעית; 2007 - מקום 13; 2009 - שנייה.

הישג שיא באליפות אירופה: כמדינה עצמאית - סגנית ב-2009.

פוגשת את ישראל: 2 בספטמבר
מאזן נגד ישראל באליפויות אירופה, כמדינה עצמאית: 1-0
מפגש יחיד: 5.9.2007 (83:87 לישראל).

מאמן: לא באמת צריכים לספר לכם מי זה דושאן איבקוביץ', נכון? רק נזכיר שבמילון יש תמונה שלו ליד הערך "שועל ותיק". בן 67, אלוף עולם ושלוש פעמים אלוף אירופה עם יוגוסלביה, אלוף יורוליג עם אולימפיאקוס. בשנתיים האחרונות מחזיר עטרה ליושנה עם סרביה, אם כי הסגל הנוכחי נראה, לפחות בהכנה, קצת פחות דומיננטי.

בטח הכרתם: למילוש תאודוסיץ' לקח קצת זמן לפרוץ לתודעה הבינלאומית, למרות שזכה עם סרביה במדליית זהב בכל טורניר לנבחרות צעירות (2003, 2005 ו-2007). אבל ב-2009 הוא הוביל את הסרבים לגמר, שם הובסו נגד ספרד, וכעבור שנה באליפות העולם הוא קלע שלשה פסיכית, שני מטר מאחורי הקשת, ובעט החוצה את אותה ספרד ממש. בשנה בה נבחר גם ל-MVP של היורוליג, אף אוהד כדורסל אירופי כבר לא שאל מיהו מילוש תאודוסיץ'. גם מבחינת איבקוביץ', הכדור אצלו.

שימו לב: מכיוון שצעיר השחקנים, מילאן מצ'באן ממכבי ת"א, די מוכר, נלך על איוון פאוניץ' (24), שהושאר על חשבון גארדים מוכחים יותר כמו אורוש טריפקוביץ'. איבקוביץ' עשה זאת לאו דווקא בזכות ה-15.6 נק' ו-6.1 ריב' שהיו לו ביורוצ'לנג' במדי ניז'ני נובוגרד הרוסית, אלא בשל תכונות אחרות שחשובות יותר מכישרון התקפי. למשל, היותו בחור צנוע וחובב עבודה קשה, שמסוגל לקחת ריבאונד מכל מצב ולנעול יריבים בהגנה. עוד לבנה בחומת הדור הצעיר הפנטסטי שצומח בסרביה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...