משוגעים ב': הכירו את MK דונס
תשע שנים אחרי שחבורת תומכים של ווימבלדון הקימה מחדש את ה"קרייזי גאנג" והחלטה משונה של ההתאחדות האנגלית הגלתה את המועדון למילטון קיינס, הקבוצה תחל בשבת לשחק בליגה הרביעית המקצוענית. הסיפור המטורף של קבוצת האוהדים של אנגליה
הסיכויים להצלחה היו זעירים, אבל הנחישות של הגרעין הקשה של אוהדי הדונס לא נשברה, וגם אלוהי הספורט היו במצב רוח חיובי. עליית הליגה של ווימבלדון הובטחה ב-21 במאי, כשהקפטן דני קדוול הבקיע את השער המכריע בניצחון 3:4 על לוטון טאון בפנדלים אחרי 0:0 בתום הזמן החוקי בפלייאוף על העלייה.
בבוקר אחד לפני תשע שנים התקבלה החלטה של ההתאחדות האנגלית בהצבעה של שניים מול אחד לעקור את האוהדים שהקימה לתחיה את ווימבלדון - המועדון של ה"קרייזי גאנג" ומחזיקת הגביע האנגלי מ-1988 - מדרום לונדון, היכן שהיא התמקמה מאז 1889, למילטון קיינס תחת השם MK דונס.
המרירות שליוותה את ההצבעה של הפרקליט ראג' פרקר ושל סטיב סטרייד, בעבר המנהל של אסטון וילה, עדיין קיימת (חבר מועצת ההתאחדות, אלאן טורבי, הצביע נגד). אדם קרוייזר, אז מנכ"ל ההתאחדות, תיאר את ההחלטה להעביר את הקבוצה מהשכונה הלונדונית כ"מזעזעת".
אך מעבר לגועל שעולה על ההחלטה, קיים הזוהר שמתלווה לתחושת הסיפוק הנוכחית של האוהדים. מנכ"ל המועדון אריק סמואלסון אומר: "במבט לאחור אני מרגיש גאווה עצומה בשביל כל המעורבים. וגם פליאה: שעשינו את זה, איכשהו. רק תחשבו על איפה התחלנו, במסעדה בווימבלדון, ולאן הגענו: אנחנו מתקרבים למשחק הבכורה שלנו בליגה מקצוענית".
המשחק הראשון של ווימבלדון החדשה היה ב-10 ביולי 2002, נגד סוטון יונייטד מול 4,654 צופים בגרדנר גרין ליין. בין השאר שותף בו גלן מאלקייר, שלאחרונה נודע לשמצה בגלל מעורבותו בפרשת האזנות הסתר ב"ניוז אוף דה וורלד", ובאותה עונה התכבד בהבקעת שער הבכורה של קבוצת האוהדים החדשה.
11 שחקני ההרכב נשלחו על-ידי המנג'ר טרי אימס במערך 4-3-3 וכללו את: אנדי האנט; דרו ווטקינס, סיימון ג'ונסטון, קווין טילי, דייב טאוס; ניל נורת'קוט, ממט ממט, דייויד פריי; ג'ו שירין, דין מרטין ומאלקייר.
ווימבלדון הפסידה 4:0 במשחק הבכורה, אבל לתוצאה לא היתה משמעות. טילי, אז בן ,43 נזכר: "בשנות ה-70 שיחקתי בווימבלדון בקבוצה שבעטה, חבטה ונשכה כדי להגיע לליגה הרביעית. טרי התקשר אליי ושאל אם אני מוכן לעזור. השתתפתי קצת באימונים בקדם-עונה ואז שיחקתי מול סוטון. זה היה רק כדי להריץ את הקבוצה, להוכיח שהשם לא מת".
זה היה בבסיס הפירמידה, תשעה שלבים מתחת לפרמייר-ליג ובמרחק חמש ליגות
"בשנים המוקדמות היינו אחת מהקבוצות החזקות בליגות הנמוכות ביותר", אומר סמואלסון. "היתה לנו עוצמה כלכלית והיינו יכולים לבנות קבוצה מאוד חזקה. בעונה הראשונה התקציב המקורי היה 700 ליש"ט בשבוע. במשחק ממוצע הגיעו 3,000 צופים ומחיר כרטיס לאוהד מבוגר היה 9 ליש"ט. לא קשה להבין שהיה לנו לא מעט כסף לבזבוזים. זכינו ב-111 נקודות באותה עונה ולא הצלחנו לעלות ליגה כי שתי קבוצות הוציאו יותר מאיתנו.
"בעונה השנייה לא שפכנו כסף, אבל הגענו להחלטה: 'לא נסכים לכך'. אז דאגנו לכך שנזכה בליגה. כשהתחלנו להיתקע במקום (בין 2005 ל-2007) הפתרון היה בצירוף של הבאת המנג'ר הנכון (בראון), להיות בטוחים שאנחנו זוכים לתמיכה מוחלטת ושהאוהדים הבינו מה אנחנו מנסים לעשות. אחד הדברים שאמרנו לכל אורך הדרך היה שאנחנו רוצים לעשות דברים בצורה הנכונה. בין אם זו עלייה לליגה המקצוענית דרך המגרש או התנהלות כמו שצריך מול הקהל".
בראון הוביל את ווימבלדון לשלוש עליות ליגה מאז מונה לתפקיד במאי 2007, כשקבוצתו עדיין משחקת במגרש הישן בקינגסטון "קינגסמדו", שבסופו של דבר היא קנתה אחרי שחלקה אותו עם קבוצות נוספות. סמאולסן: "היה ברור שנוכל להצליח רק אם המגרש שלנו יהיה שייך לנו. שילמנו 2.4 מיליון ליש"ט עבור איצטדיון קיים שניתן לשדרג לפי דרישות הליגה".
כריס סטיוארט, היו"ר המייסד של המועדון, מזכיר את האווירה ה"מוזרה" וה"עצובה" ב"פוקס אנד גרייפס" באותו הערב לפני תשע שנים. יש כעת 2,500 חברי מועדון שמחזיקים במניות של ווימבלדון החדשה, אז עולה השאלה האם מועדון אחר יכול לקום ולעקור למקום אחר בצורה מזוויעה כמו ווימבלדון?
"כנראה שלא", אומר סטיוארט. "אבל כנראה זה לא היה קורה מלכתחילה אלמלא שורת נסיבות מוזרה שגרמה לכך. עדיין קיימת בהתאחדות תרבות שאומרת: 'יש לפנינו החלטה חשובה הקשורה בכדורגל. בואו ניקח אנשים שלא באמת יודעים על מה הם מדברים ונעביר את הסמכויות אליהם'. אחד הדברים המעצבנים ביותר הוא שהאנשים שקיבלו את ההחלטה לא יצטרכו לשלם על מעשיהם. אנשי ההתאחדות צריכים להיות עם מספיק ביצים כדי לנהל את הכדורגל במדינה הזאת".
כעת כבר אפשר ליהנות מהמסע בזמן שבראון משלב לתוך הסגל את הרכש החדש מהקיץ - מקס פורטר מרושדן ודיימונדס, ג'ק מידסון (אוקספורד יונייטד), מאט מיטשל-קינג (קרו אלכסנדרה) וצ'ארלס אדמנו מגרימסבי טאון.
שירין, שהיה אחד מאותם 11 שחקנים בהרכב המקורי של AFC ווימבלדון ונחשב עד היום לשחקן הטוב בתולדות המועדון הצעיר, רומז שהמורשת של ה"קרייזי גאנג" נשארה: "האווירה המשוגעת היא מה שהחזיקה אותי במועדון שלוש עונות. כנראה הצלחנו להתחמק מהרבה בעיות בגלל שלא היינו בליגה מקצוענית.
"אני מנסה לחשוב על דוגמה שמתאימה לילדים. פעם אחת הפגנו ערומים על גבי אוטובוס משום שהנהג לא הורשה לעצור בדרך אחרי משחק. אני לא חושב שחברת הנסיעות הסכימה לעבוד איתנו אחרי זה, וגם יו"ר המועדון שישב בחזית האוטובוס לא היה ממש מרוצה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם