הדינוזאורים: סיום עידן הסנטרים ב-NBA
הפרישה של שאקיל אוניל ויאו מינג סיימה, לפחות זמנית, את עידן סנטרי העל ב.NBA- הליגה היום פשוט לא בנויה לכאלה. ואנחנו מדברים גם עליך דווייט הווארד
שניים מהסנטרים האימתניים והמרתקים ביותר שלה בשני העשורים האחרונים - שאקיל אוניל ויאו מינג - לא יהיו שם.
שאק הפך לפרשן ברשת ,TNT ואפילו כבר הספיק להגדיר את מיאמי היט כ"ביג "2 (ללא כריס בוש,( יאו עשוי להפוך לג'נרל מנג'ר בשנגחאי שארקס, ושניהם יתבקשו פעמים רבות להביע דעה על מה שמתרחש היום בליגה. נושא אחד שוודאי יהיה קרוב ללבם הוא "הסנטר הדומיננטי - עולם הולך ונעלם."
2. שאק הגדיר את עצמו בעבר כ , LCL הסנטר האחרון שנשאר. במובן מסוים הוא צודק, מכיוון שגם אצל יאו, למרות שהיה שחקן נהדר, תרומתו לגלובליזציה ולשיווק עלתה עשרות מונים על נוכחותו במאבקי האליפות.
העידן שהחל סטיב נאש עם שובו לפניקס, ומספר
הפכו את הNBA- לליגת גארדים ופורוורדים מעופפים, לעולם בו אתלטיות וקפיציות זוכים לעדיפות על פני גודל ומאסה. דבר ראוי לציון, אחרי שעד הגעתו של מייקל ג'ורדן, סנטר איכותי היה כמעט דרישת סף כדי לגעת בגביע.
3. כשמסתכלים על היום לעומת תור הזהב האחרון של הסנטרים - הימים בהם שאק ואלונזו מורנינג נכנסו אל הליגה והלכו מכות עם האקים אולאג'ואן, פטריק יואינג, דייויד רובינסון, דיקמבה מוטומבו וריק סמיתס - אין ספק שהיום הכדורסל אטרקטיבי, תזזיתי ושייך יותר לשחקני החוץ, ופחות לדינוזאורים.
רק תציצו על רשימת מלכי הסלים של עונת ,1994/5 למשל: שאק ראשון עם 29.3 נקודות, האקים שני עם ,27.8 רובינסון שלישי עם .27.6 הנה שלושת הסנטרים המובילים בנקודות בעונה האחרונה: דווייט הווארד מדורג 11 בליגה עם ,22.9 ברוק לופס מהנטס שני עם ,20.4 ואל ג'פרסון, שלישי עם 18.6 נקודות, סוגר את 25 הראשונים. לופס וג'פרסון אפילו לא התקרבו לפלייאוף, וסביב שניהם כנראה לא הייתם בונים קבוצה.
4. כאן, בניגוד לדינוזאורים, לא היה מטאור אחד שעשה סוף לעידן. אבל המהירות המטאורית בה נאלצים סנטרים לרוץ את המגרש כיום בהחלט פוגעת בשחקנים מהז'אנר הזה.
אם פעם היה מספיק לתת כדור למישהו מתחת לסל ולזוז הצידה, היום ביג-מן מובילים צריכים להיות הרבה יותר מוביליים ומגוונים. אמארי סטודמאייר מתחיל את רוב התנועות שלו מאיזור קו העונשין. קווין לאב הוא איום לגיטימי על קו השלוש לא פחות מאשר ממרחק אפס.
פאו גאסול טוב יותר בעמדה ,4 כרכז על ההיי-פוסט, מאשר בעמדה .5 טייסון צ'נדלר, ג'ואקים נואה ואנדרו בוגוט תורמים בעיקר בצד ההגנתי. הטנק מארק גאסול מצטיין בעיקר כפרטנר משלים לזאק רנדולף המתוחכם, שמושך שחקנים גבוהים החוצה. לרוב, סנטרים הם פשוט רול פליירס. שחקני משנה.
5. ומה עם הווארד, הסנטר הטוב בליגה כיום, תשאלו? קודם כל, בהווארד השתמשו העונה ב27.2- אחוז מהתקפות המג יק. הוא דורג 17 בליגה בקטגוריה, כששחקנים כמו מייקל ביזלי וסטיבן ג'קסון באים לפניו (חמשת מובילי הליגה ב:1994/5- שאק ,31.9 האקים ,31.7 יואינג ,30.7 קרל מאלון ,30.3 האדמירל .(29.9
יתרה מזאת: כדי להקל את חייו, ניסה סטן ואן גאנדי בשנים האחרונות להקיף את הווארד בגלריה יקרה של קלעי שלשות מטורפים, שימנעו מהגנות לצופף את הצבע ויסדרו לו בעיקר בידודים של אחד על אחד.
התוצאה? הווארד ממשיך להסתמך על אתלטיות וקפיצים ברגליים, לצד מעט מאוד מהלכי לואו-פוסט קטלניים. נכון, אין ספק שבהגנה הוא כוח משמעותי. זה עזר לו להיבחר לשחקן ההגנה של הליגה - אבל לא לעבור את הסיבוב הראשון מול יריבה סבירה מאטלנטה.
6. והווארד הוא עוד הסנטר האולטימטיבי לעידן החדש, עידן הבידור להמונים והמדיה החברתית. את יואינג, מורנינג ומוטומבו בשיאם לא הייתם רוצים לפגוש בסמטה אפלה.
הווארד, לעומתם, השתתף בתחרות הטבעות כשהוא לבוש גלימה של סופרמן, אבל כפי שהצהיר שאק: "עם פרישתי פורשים גם כל הכינויים שלי, כולל הכינוי הבלתי ניתן לשחזור או לשכפול, סופרמן." שאק בשיאו באמת היה סופר. הווארד יותר מזכיר במשחקו את וינס קרטר עם עוד 15 סנטימטר מאשר, אפילו, את ריק סמיתס.
7. הווארד כן חריג מבחינה אחת: עמידות פיזית (טפו טפו טפו). נואה החמיץ בשתי העונות האחרונות 50 משחקים. צ נדלר ובוגוט, כל אחד, נעדרו מ76- משחקים בשלוש שנים. יאו לא עלה ל168- משחקים בחמש העונות שלפני פרישתו.
גרג אודן, שנבחר על ידי פורטלנד ב2007- מכיוון שהיה אמור להיות הביג-מן הגדול הבא, שיחק ב82- משחקים בארבע עונות יחד. ואנדרו ביינום, אולי היחיד כיום בעל פוטנציאל להיות באמת מפלצת, הספיק בארבע השנים האחרונות להחמיץ 124 משחקים,
להתפנפן עם שפנפנות פלייבוי בעת החלמה, ושלושה הזיכרונות הטריים ממנו הם הטחתו הברוטלית בקרקע של ג'ייג'יי בריאה מדאלאס, העזיבה ללא גופיה כאחרון הבריונים, ותפיסת שתי חניות נכים. פלא שהלייקרס יסכימו לזרוק אותו עבור הווארד?
8. ואולי רק הלייקרס יכולים להפוך את הווארד למה שהוא צריך להיות. שם יש מסורת עמוקה, 60 שנה אחורה, של ענקים אמיתיים.
ג'ורג' מיקאן, ווילט, קארים, שאק. למרות שעבדול-ג'באר לקח אותו כפרויקט אישי, ביינום הוא עדיין סימן השאלה הגדול ביותר באשר ליכולתה של הלייקרס ללכת קדימה.
מצד שני, גם קובי בראיינט עצמו כבר הודיע: אם הווארד מגיע לכאן, הכדור קודם כל אצלי - ואתה, קח מספר. ואם הסנטר הדומיננטי ביותר בליגה לא יכול לקבל קדימות אצל סופרסטאר בן ,33 שיודע שימיו הגדולים מאחוריו, אולי זו הדרך הטובה ביותר לסכם את הסיפור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם