מאפס שעונים: מה קרה למייקל פלפס?
הספורט הפופולרי ערב אליפויות עולם: לפקפק במייקל פלפס. הפעם, אחרי שנתיים שכללו תקופות בהן בקושי הגיע לאימונים, נראה שיש בסיס לספקנות. אלא אם תשאלו את המאמן שלו. או, נניח, את פלפס עצמו

הטורניר שנערך כל שנתיים ונחשב לתחרות הלא-אולימפית הגדולה ביותר בענף, החל אתמול בשנגחאי, ושוב, העולם לא יודע למה לצפות מפלפס.
הספורטאי האולימפי המעוטר בכל הזמנים לא ממש הזכיר את הדומיננטיות מפעם בקיץ האחרון, ולאחר שהודה כי המוטיבציה ומשטר האימונים שלו לקו בחסר בשנה האחרונה, הספקולציות שעלו דיברו על כך ששלטונו כשחיין הטוב בעולם עומד להגיע לסופו המוחלט. ריאן לוכטה, שותפו של פלפס למשלחת האמריקאית וחברו הקרוב, נראה מוכן לקחת ממנו את התואר הזה השבוע.
"לאחר השנה האחרונה, שקדמו לה שנתיים של התברברות, קשה לומר באמת היכן אני נמצא", הוא אמר לעיתונאים לפני פתיחת האליפות. אבל גם כאן אין שום חדש עבורו; גם בשלוש האליפויות הקודמות, ב-2005, ב-2007 וב-2009, הוא עמד ערב האירוע מול ספקות רציניים לגבי יכולתו.
ב-2005 התברר שיש מאחוריהם בסיס, כאשר פלפס לא הצליח להגיע לגמר ה-400 מטר חתירה וחטף מאיאן קרוקר ב-100 פרפר. פלפס הגדיר את האירוע כקריאת השכמה שגרמה לו להתפכח, ואמר שאלה היו המקצים המתסכלים ביותר בחייו.
במלבורן ב-2007, כשרוב התקשורת האוסטרלית פוסקת בנחרצות לפני האליפות שפלפס לעולם לא יעקוף את איאן ת'ורפ כשחיין הגדול בכל הזמנים, האמריקאי הדהים את העולם עם שבע מדליות זהב וארבעה שיאי עולם.
לרומא 2009 הוא הגיע עדיין חבול משערוריית התמונה בה הוא נראה, לכאורה, מעשן מריחואנה. פלפס גם קיבל את ההחלטה הקשה של להישאר עם הספונסר ספידו, וסירב ללבוש את אחד מבגדי הים החדשניים והמתקדמים טכנולוגית - החלטה שהוא ידע שתפעל לרעתו.
כאשר יריבו הסרבי, מילוראד צ'אביץ', שבר את שיאו העולמי של פלפס בחצי הגמר של ה-100 מטר פרפר נראה כאילו שלטונו של פלפס בבריכה על סף סיום. ושוב, הוא התעלה בגמר והפך לאדם הראשון שיורד מ-50 שניות במקצה, עם תוצאה של 49.82 שניות.
איזו גירסה של פלפס תופיע השבוע? קשה לומר. הוא לא נראה מדהים העונה, כאשר השתתף באירועים מינוריים יחסית, ואפילו הפסיד ב-200 פרפר לראשונה מאז 2002. לפני שהחליט לקחת את עצמו בידיים מחדש, שמונה חודשים אחורה, הוא הודה שהיה כנראה בכושר הגרוע ביותר בחייו. "הייתם צריכים לכופף לי את הזרוע כדי להביא אותי לבריכה", אמר פלפס לעיתונאים, "הרגשתי כאילו הייתי צורח ובועט, רק לא ללכת לשחות".
מאמנו, בוב באומן, סיפר כי לכמה רגעים הטיל ספק האם פלפס אי פעם יצליח לשחזר שוב את תשוקתו להתאמן באובססיביות. אבל הוא הגיע למסקנה שפלפס מבוגר מדי, מכדי שידרוש ממנו להופיע בבריכה לאימונים יום יום - וכך, באומן התיר לו לעשות ויתורים היכן שירצה.
בשבועות מסוימים, פלפס בקושי היה טורח להראות את פניו במתקן. ככל שחלף הזמן, עם זאת, פלפס חזר לעצמו. "אני לא יכול לסבול הפסדים", אמר, "אז הבנתי שאני חייב לשנות משהו".
הוא הסכים לערוך מספר נסיעות לקולורדו, כדי להתאמן לבדו בגובה רב, ובסופו של דבר
באומן אמר לאחרונה כי כעת יש לפלפס תפקיד חדש לגמרי - הוא מגיע לאירוע גדול ואפילו לא נחשב כפייבוריט - אבל מוצא בסיטואציה דווקא את הפן החיובי.
"חזרנו להיכן שהיינו 8 או 10 שנים אחורה", מעיד המאמן, "אבל ככל שהקיץ הבא הולך ומתקרב, הוא הולך ומתעורר. ובאמת, מי יכול להאשים אותו? בכמה אירועי גראנד פרי בנאדם יכול לשחות? כמה אימונים כבר אפשר לערוך?
"האם הוא יכול היה להיראות טוב יותר בשנתיים האחרונות? כן, בהחלט. אבל זה פרק זמן ארוך מאוד עבור מישהו שנמצא בקביעות בטופ של הענף שלו. אני חושב שהוא ממש נרגש לקראת שנגחאי. שמחתי לתת לו לרדת קצת לקרקע, כדי שנוכל להמריא שוב".