ביום שהשגנו את ג'מייקה: נבחרת השליחים רוצה לשחזר את ההיסטוריה
לפני 12 שנה, בריצת 100x4 הקדימה נבחרת אצנים ישראלית את ג'מייקה, באליפות העולם. זה לא יקרה יותר אבל אם אלוף ישראל, יורי שפסאי, לא יצטרך לעבוד כמאבטח תוך כדי לימודים ולצאת לג'וגינג בחוצות ירושלים בחצות, אולי לפחות תהיה פה שוב נבחרת שליחים ראויה, הפעם ל-400-x4 מטר
סביליה ,1999 אליפות העולם באתלטיקה, הטורניר בו מייקל ג'ונסון רץ 400 מטר ב43.18- שניות, שיא עולמי ויציב עד היום. אלכס פורחומובסקי, טומי כפרי, גדעון יבלונקה ורפי יער מתייצבים למוקדמות, ותוך כדי העברה מושלמת של המקל (הקרדיט למאמנת מירה דוידוביץ,(' מסיימים במקום השלישי במקצה בו מנצחת בריטניה של דוויין צ'יימברס, שתסיים שנייה בגמר אחרי ארה"ב.
קובה מסיימת במקצה לפני ישראל, שמקדימה על קו הגמר את גרמניה עם שיא לאומי שמחזיק עד היום, 38.81 שניות. למקצה הבא עולה ג'מייקה, אמנם עוד לא בעידן בולט, פאוול ושות,' אבל כבר אחרי אלוף אולימפי ל200- מטר (דון קוורי, מונטריאול.( הקאריבייאנים בצהוב מסיימים במקום הרביעי אחרי 38.86 שניות ונשארים מחוץ לגמר, במקום ה11- הכללי.
ישראל לא עולה לגמר בגלל חמש מאיות, הפער בו דרום אפריקה מקדימה אותה, ומסיימת תשיעית, מקום אחד אחרי שמיניית הגמר, שני מקומות לפני נבחרת הרגאיי. מתסכל, אבל לפחות השליחים מבטיחים בכך את מקומם באולימפיאדת סידני .2000
האמת, צריך גם להגיד תודה לנבחרות רוסיה, צרפת, קנדה, אוסטרליה ועוד, שפסלו במוקדמות, אבל ככה זה בשליחים, צריך גם לדעת להעביר מקל.
נעים להיזכר? נכון, אבל לא במה שקרה אחר כך. העולה החדש פורחומובסקי נפצע ולא הצליח להסתדר כאן עם התמיכה הכספית הדלה, יבלונקה קיבל הצעה לעבוד בהיי-טק ולא נענה להצעות הכסהצנועות של ההתאחדות הישראלית, וגם יער וכפרי שקעו בבעיות שגרת האתלטיקה הישראלית עד שכפרי חזר לבסוף אל הונגריה מולדתו ושינה את שמו.
אז מה יהיה עכשיו, כשמדברים על הקמת נבחרת
השניים האלה, סנפורד ומג'ולה, אמורים להוות בסיס לנבחרת אצני ,400 שאמורה לשפר תוצאותיה בריצה האינדיבידואלית, אבל בעיקר, ועל זה חולמים בוועד האולימפי, משרד הספורט וההתאחדות, להגיע כנבחרת שליחים למשחקים האולימפיים.
האמת היא שכבר לפני שנתיים, פתאום משום מקום, לאחר שאצני סביליה 1999 התפוגגו ונעלמו מהשטח בגלל הכישלון להחזיק אותם על המסלול, קרה נס.
חבורה ישראלית אלמונית, הכוללת את יורי שפסאי, גרא פלורנץ, גיל שלג וטרס שרנקו, שיפרה במהלך גביע אירופה לאומות את השיא הלאומי ל400X4- מטר והעמידה אותו על 3.10.34 דקות. כבר אז החלו הדיבורים על נבחרת, מה גם שבאותם ימים נרקם פרויקט הקפיצות באתלטיקה, שהקפיץ לצמרת את דניאל פרנקל, יוחאי הלוי, דימה קרויטר ועוד, אלא ששוב, הכל התמוסס.
שרנקו, לאחר שסיים שישי בגמר אליפות העולם לנוער ב400- משוכות, נפצע ולא חזר עד היום. שלג נפצע, שפסאי חיפש פרנסה ולימודים, ונותרנו עם הדיבורים.
צירוף של מג'ולה וסנפורד יכול באמת להחיות את הספרינט הישראלי, אבל הפעם צריכים כל הגורמים להירתם ולדאוג שכל אתלטי הסגל, כולל הצעירים יותר, יתאמנו פעמיים ביום ויקבלו טיפול מקצועני, כי אחרת זה ייגמר שוב כמו שנגמר תמיד אצלנו.
אז מי מסתתר מאחורי הצל של סנפורד, מג'ולה והרעיון של נבחרת ל400- מטר? בעיקר, יורי שפסאי בן ה,25- אלוף ישראל, זאת אומרת, האצן שהגיע שלישי בשבוע שעבר בהדר-יוסף, אחרי סנפורד ומג'ולה, שעדיין לא נחשבים רשמית כישראלים. מעטים מכם שמעו עליו למרות שהוא אלוף ישראל ברציפות מאז 2006 (פרט ל,2009- טרס שרנקו) ועד היום, והוא בכלל פרש וחזר רק לאחרונה כדי לקטוף עוד תואר.
"לבוא לאיצטדיון אתלטיקה זה כמו לצחצח שיניים בבוקר. אתה לא יכול בלי זה. עזבתי, כי אתה יודע איך המצב באתלטיקה הישראלית. צריך לעבוד וללמוד. בעונה שעברה ניצחתי באליפות בלי להתאמן, לא יודע איך המצאתי את הניצחון הזה, אבל זה משך אותי שוב, והעונה כבר חזרתי לאימונים
ברצינות."
איך אתה מקבל את מתן האזרחות לסנפורד? מה זה יעשה?
"הייתי מתבייש במדינת ישראל אם לא היו נותנים לו אזרחות, עד שספורטאי כזה בא מיוזמתו מאמריקה ורוצה להיות אזרח כאן. הוא הרי יכול לרוץ בגמר אולימפי. גם דיברתי איתו וגיליתי שהוא אחלה בחור הלוואי ותהיה לי ההזדמנות להתאמן איתו כפרטנר."
שפסאי הוא הישראלי המהיר ביותר בשנים האחרונות גם מבחינת תוצאה, 47.33 שניות, אותה הוא קבע לפני כשנתיים וחצי, ואולי רמז בכך על שיא השליחים שהגיע מאוחר יותר אותה שנה, .2009 מאידך, זה לא רמז על הטבה בתנאיו כספורטאי. אם כבר, ריצת השליחים רמזה על מרדף מסוג אחר
"האגודה שלי, עירוני ירושלים, נסגרה, ורק לאחרונה נפתחה מחדש. היו חייבים לי המון כסף, ורק מלרדוף אחריהם יצא לי כל החשק."
אז יורי הלך לעבוד כמאבטח בחברת חשמל תוך כדי לימודים בייעוץ השקעות, ובחצות, לאחר שהיה מגיע הביתה, הוא היה יוצא לריצה בעיר הבירה. השנה הוא חזר בזכות עיריית ירושלים, שמינתה אותו לתפקיד רכז אתלטיקה, והוא מתאמן אצל מי שגילה אותו בבית הספר היסודי, רומן פרידמן, שמאמן כמעט בהתנדבות.
"לפני שפרשתי היתה לי מטרה לשבור את שיא ישראל )נאור גרין, 46.59 שניות, .)2004 אני מאמין שעם סנפורד זו תהיה משימה יותר קשה עכשיו, אבל העיקר זה שנגיע לריו 2016 בריצת שליחים. לא שאתנגד להגיע קודם ללונדון .2012
אם נהיה בכושר שיא עם סנפורד ומג'ולה, זה לא רחוק מהמציאות. יש כיום בארץ רצים מאוד מוכשרים, כמו יורי ביכמן למשל (הסגן של שפסאי ב400- נ.ש,(. וסנפורד הוא אבן דרך חשובה למטרה הזו. הבעיה היא שעד היום דברו יותר מדי על פרויקט, אבל לא עשו כל כך."
יורי נולד באוקראינה ועלה בגיל .3 אביו היה כדורגלן ואמו כדורסלנית. "אבא היה ממש מהיר. הטקטיקה אצלו בקבוצה היתה לבעוט את הכדור רחוק והוא פשוט יגיע אליו ראשון. כך גם היה איתי כילד, כשהייתי הכי מהיר בבית הספר.
אבא רצה שאהיה כדורגלן, אבל הוא כל כך דחף אותי לזה, עד שהתחלתי לא לאהוב כדורגל. אני זוכר שהגיעו אלינו לבית הספר אנשים מביתר ירושלים כדי לגייס ילדים וכבר אז כל כך הסתייגתי מהרעיון, אז אולי בגלל זה הגעתי לאתלטיקה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם