מסורת זו מסורת: ב-MLB לא לומדים
לפני שנה: טיילר מוריס שובר גולגולת. לפני חודש וחצי: רוברט סימנס צונח כשישה מטר ונהרג. שישי: שנון סטון מועד ומת לעיני בנו. אתמול: קית' קרמייקל מחליק ולמזלו, היה מי שהציל את חייו. סכנת מוות אורבת לאוהדי הבייסבול, אבל באמריקה עדיין לא תופסים
סדרת האליפות של ה-National League בליגת הבייסבול, הקאבס מול פלורידה מארלינס. הקאבס הובילו 2-3 בסדרה של הטוב מ-7, ועם יתרון של 0:3 במשחק עמדו לסגור עניין ולעלות לוורלד סיריס לראשונה מאז 1945. מרק פריור הגיש ללואיס קסטיאו, שחבט בעוצמה והטיס את הכדור לצד השני של היהלום. מויזס אלו מהקאבס עמד לתפוס את הכדור ולאפשר לקבוצתו להיות רחוקה שלוש פסילות מניצחון.

אבל אז התרחשה "תקרית סטיב ברטמן". האוהד ברטמן תפס את הכדור ובכך מנע פסילה של קסטיאו. בסופו של דבר המארלינס מחקו את הפיגור, ניצחו גם את משחק 7 וגרמו לקאבס להמשיך לחכות לאליפות ראשונה מאז 1908. פלורידה המשיכה לאליפות, הקאבס עדיין חולמים.
ברטמן לווה מהאיצטדיון בידי שוטרים, הוא ובני משפחתו קיבלו איומים, מושל אילינוי הציע לו לעבור לתוכנית להגנת עדים ומושל פלורידה הציע מקלט מדיני. כיום אף אחד לא באמת יודע איפה ברטמן, שירד למחתרת. ואולי אין סיפור טוב מזה כדי להמחיש את חלקו של הקהל בענף הזה.
אתמול, פניקס, אריזונה.
אירועי האולסטאר של העונה. קית' קרמייקל מטפס על שולחן צר בניסיון לתפוס כדור שנחבט על-ידי פרינס פילדר ממילווקי ברוארס. רק שקרמייקל לא כזה קל, והשולחן כן כזה לח, והבחור מהעיר קינגמן החל בנפילה חופשית של כשמונה מטרים לעבר האדמה האכזרית. למזלו היו שם אחיו, קרייג, וחברו ארון נלסון, שתפסו אותו ברגע האחרון.
אחרי כמה שניות של התנדנדות ופוזות מבוהלות למצלמות, האחים משכו את הבחור הכבד למעלה, הרביצו כמה צרחות וחילקו כיפים אחד לשני. "החמצתי את הכדור בפחות ממטר", אמר קרמייקל לאי.פי. "כבר תפסתי שלושה היום. כבר אמרתי לעצמי 'היו לי חיים טובים', מזל, הם ממש החזיקו אותי חזק". החובט פילדר היה פחות משועשע: "אנחנו לא צריכים דברים כאלה".
שישי האחרון, ארלינגטון, טקסס.
פילדר יודע על מה הוא מדבר בסוף השבוע, כשהריינג'רס פגשו את אוקלנד, ג'וש המילטון מטקסס זרק כדור לעבר האוהד שנון סטון. הכבאי סטון (39) מעד ונפל לעיני בנו קופר בן השש. אותו לא היה מישהו שיתפוס, והבחור צנח כשבעה מטר שהסתיימו עם הראש ברצפה. לאחר שהספיק להתפנות על אלונקה
"זה מכה בנו, בתוכנו, בשאלה של 'מה תפקידנו פה'", אמר הבוס של הריינג'רס, נולאן ריאן, חבר היכל התהילה בעצמו. "אנחנו פה בשביל לבדר משפחות, ופה קרתה טרגדיה. כשילד מבקש ממך לזרוק לו כדור אתה רוצה לשמח אותו".

המילטון היה הרוס, אך בראיונות לתקשורת הבטיח שימשיך הלאה: "אם הייתי שוב באותה הסיטואציה, ואוהד היה מבקש ממני את הכדור הייתי עושה את אותו הדבר". אגב להמשיך הלאה, יום לאחר התקרית התייצב המילטון באותו האיצטדיון, וכדור שחבט פתח לאוהד אחר את הראש. הפעם זה לא נגמר במוות.
27.5.2011, דנבר, קולורדו.
הפעם זה לא היה במאבק על כדור תועה, אבל סידורי הבטיחות כנראה ליברלים מדי באיצטדיונים האמריקאים. רוברט סימנס היה הקורבן, כשנפל כשישה מטר לאחר החלקה על מסילת המדרגות. "מחשבותינו עם משפחתו וחבריו של הצעיר", היתה ההודעה התורנית.
7.7.2010, ארלינגטון, טקסס.
שוב באיצטדיון של הריינג'רס, שוב טקסני נופל, שוב כבאי. טיילר מוריס נופל מיציע ליציע בשעה שניסה לתפוס כדור תועה. עשרת המטרים של הצניחה החופשית עשו את שלהם, ומוריס סבל משברים בגולגולתו, ידו וקרסולו. למרות הנפילה הקשה הוא עדיין חי.
16.5.1970, לוס אנג'לס, קליפורניה.
בספר "מוות באיצטדיון" מתואר סיפורו של אלן פיש, רק בן 14, שניסה לתפוס כדור של מני מוטה. רק שפיש לא תזמן נכון, והכדור פגע בראש. הילד טען שהוא בסדר וחזר הביתה. אחרי ארבעה ימים נפטר בבית החולים.
הדודג'רס שחררו התנצלות לאקונית, הוריו של פיש תבעו את המועדון, שזוכה על ידי בית-המשפט כשלוש שנים לאחר מכן.

מסקנות.
כל אדם חושב וזר לענף יגרד בפדחתו בהתלבטות כאומר "למה הם צריכים את זה?". הם אולי יגידו שהם יעשו הכל כדי להשיג את המזכרת הכי אמריקאית שיש. ידבר בשמם קצין העיתונות של הריינג'רס, ג'ון בלייק, שהתייחס לנושא במסיבת עיתונאים: "בייסבול זה ספורט ידידותי לאוהדים. העניין שאוהדים מנסים לתפוס כדורים הוא חלק בלתי נפרד מהענף, ותמיד יהיה".
יתמכו בגישה אנשים כמו מייקל קאצ'ר, חייל אמריקאי לשעבר שאיבד את ידו באפגניסטן. בחודש שעבר הגיע קאצ'ר עם אחיינו למשחק של ניו-יורק יאנקיס, תפס כדור עם ידו האחת והפך לגיבור מדינה שזז מטוק שואו לטוק שואו.
ייתכן שאחרי גל הטרגדיות האחרון ישתנה משהו בעניין מעורבותם של אוהדים במשחקי בייסבול, אבל זה אולי כבד מאוד. כי אחרי הכל, בטוב וברע, בשמחה ובבכי, אמריקה תמיד עושה את זה הכי אמריקה שיש.