
יח"צ קר: סרינה וויליאמס חוזרת לווימבלדון
אפשר היה לצפות שיפרשו את השטיח האדום לכבוד סרינה וויליאמס • המלכה חוזרת אחרי היעדרות של שנה ונראה שכלום לא השתנה: היא שוב הפייבוריטית לנצח בווימבלדון והיא עדיין הדמות הכי שנויה במחלוקת בעולם האנמי של טניס הנשים

הטניסאית הטובה ביותר מאז מרטינה נברטילובה נמצאת במצב ייחודי. היא חוזרת למגרשים אחרי שנה בחוץ )ובעיות רפואיות שיכולות להעסיק מחלקה שלמה בבית חולים,) ובכל זאת היא נחשבת למועמדת הבכירה לזכות בתואר גראנד-סלאם מספר .14 זה המצב העגום של טניס הנשים כיום.
אך עבור כל אחד שיגיע השבוע לדרום בריטניה כדי לחזות בגדולתה, יהיה מישהו אחר שילחש שהיא קוץ בתחת. המבקרים מעולם לא עצבנו את סרינה. למעשה, היא התייצבה מולם. מי שביקר את רמת המחויבות שלה לעבודה ואת האובססיה שלה כלפי אלוהים, אופנה ומגוון רחב של תחומי עניין נוספים נענה במשיכת כתף סרקסטית, בצחקוק של שביעות רצון או בטישירט מתחכם שהראה שיש לה מטרה גדולה יותר, או שצחק למבקרים בפנים. זכורה במיוחד החולצה שהיא לבשה בווימבלדון ,2009 ששאלה "אתם מסתכלים לי בתארים (נשמע כמו בחזה."?( היא הניחה שהתשובה היא לא, יש בזה משהו.
לפני כמה שנים יצאה וויליאמס במחאה נגד שיטת הדירוג העולמי, שתגמלה מחויבות לסבב ברמת עבדות בעוד שלא היתה הכרה מספיקה למצוינות ברגעים הנכונים, כמו בארבעת טורנירי הגראנד-סלאם. באותו הזמן, דינארה סאפינה דורגה כטניסאית הטובה מכולן. מאז הרוסייה המופנמת והמורכבת נפלה ורק לאחרונה חזרה לטופ.100- כרגע סרינה מדורגת 25 בעולם, מיקום סביר בהתחשב בכך שהיא לא שיחקה הרבה זמן, אבל אם לוקחים צעד אחורה, יודעים שהדירוג שלה מגוחך. היא עדיין המלכה.
כאשר עיתונאי ניגש אליה בהפתעה באיסטבורן ביום שישי האחרון, היא סילקה אותו. סרינה נזהרת מכל מגע עם התקשורת שלא תוכנן מראש. "התאכזבתי מגסות הרוח שלה," אמר העיתונאי. "הייתי מנומס ואפילו החמאתי לה. אך למרות העובדה שלא היה אף אחד אחר בסביבה, היא לא התייחסה אליי והיתה חצופה כשביקשתי שתקדיש לי דקה מזמנה. אנשים נרגשים שהיא חזרה, וכדאי שהיא תפגין מעט יותר חן בעתיד. הגנתי על סרינה בעבר מעכשיו זה כבר לא יקרה."

זהו אוהד ממורמר נוסף שיצטרף לרשימה ארוכה של אנשים היושבים בתא העיתונאים. חלק מהכעס מוצדק: וויליאמס לא עוזרת לעצמה עם היחס שלה.
הזווית האחרת של הטיעון הוא שסרינה נאבקה לקבל הכרה כאשה שחורה ולוחמנית בענף לבן
היחס לסרינה ולאחותה ונוס, שגם היא חוזרת אחרי היעדרות ארוכה, שונה לא רק בגלל הכישרון הייחודי שלהן אלא גם בגלל צבע עורן. מי שמנסה להכחיש את זה, עיוור למציאות. סרינה אמרה זאת בעצמה פעם: "אני טניסאית שחורה ב100- אחוז. אני משחקת עבור אותן ילדות קטנות שלא צפו מעולם בטניס, שלעולם לא קיבלו הזדמנות לשחק טניס."

מצד שני, יש מיתוס הנקשר לסיפור של הוויליאמסיות. הן אכן חיו בשכונת קומפטון בלוס-אנג'לס, ואחות שלהן באמת נהרגה מירי כשנקלעה באמצע מלחמת כנופיות, אך אביהן ריצ'רד גם ידע להשתמש בתדמית הסינדרלה של הגטו ככלי שיווקי. לכן מערכת היחסים בין סרינה לתקשורת מלאה ביחס ציני הדדי.
עכשיו, כשהיא חזרה, היא רואה מולה נוף עקר בצמרת. קרולין ווזניאקי היא שחקנית טובה ואדם נעים, אך אפשר לסמוך עליה שתשלוט בסבב בערך כמו שסומכים על ילד בחנות ממתקים. קים קלייסטרס, שחקנית השנה של הWTA- ב,2010- שוב נראית פגיעה והודחה כבר בסיבוב השני ברולאן גארוס על-ידי ארנצ'ה רוס שקפצה למקום ה101- בדירוג העולמי.
אליפות צרפת האחרונה תיזכר בכך שאף אחד מארבעת המדורגות הבכירות בה לא הצליחה להעפיל לחצי הגמר, ואת נקודת האור היחידה סיפקה נה לי, שניצחה בגמר את אלופת אשתקד פרנצ'סקה סקיאבונה. אם התגובה בסין לזכייה של לי תהיה בהתאם לתחזיות האופטימיות, מצפה לטניס התפוצצות שיווקית.

בינתיים מריה שראפובה, האלילה הנערצת, נאבקת בפציעות ובאכזבות ולמרות סימנים מעודדים לא סיפקה עדות מוצקה לכך שהיא בדרך להחזיר לעצמה את השלטון. הנין עשתה קאמבק, רשמה מעט הצלחות, ואחרי שהפסידה בסיבוב השלישי באליפות אוסטרליה השנה למדורגת 23 סבטלנה קוזנצובה, פרשה בפעם השנייה בגיל .29
הממלכה מחכה שסרינה תכבוש אותה מחדש. האם היא מסוגלת לעשות את זה? חברתה זינה גאריסון הזהירה אותה אחרי הפעם הקודמת שנעדרה לתקופה ממושכת שאסור לה לקחת שום דבר כמובן מאליו. "את חייבת להבין שאת לא מתחילה מחדש מאיפה שהפסקת וכך גם היריבות שלך," היא אמרה. "הן התקדמו הלאה, המשחק המשיך בלעדייך."
רק שהן לא התקדמו והמשחק לא השתנה. הפרדוקס הוא שטניס נשים הוא משחק עייף וצפוי מראש, ורוב השחקניות נראות כמו שיבוט של טניסאית שנדבקת לקו האחורי וחסרה כל אסטרטגיה מלבד מלחמת התשה.
בנוסף, הענף סובל מאותן בעיות של יחסי ציבור ומתדמית נחותה נושאים שסרינה הציבה בראש סדר העדיפויות שלה. זה מתבטא בכרכור סביב שראפובה ובשביעות הרצון המגוחכת שהפגינה אחותה לקלות הדעת, בת'אני מאטק-סאנדס, שאחרי שזכתה בארבעה משחקונים בלבד מול ילנה יאנקוביץ' באליפות צרפת הפתוחה אמרה לנו ש"טניס הנשים מאוד עמוק כרגע." יש מי שיגידו שהוא כל-כך שטחי שזה מדכא.
מה שהענף צריך הוא כמו חבטות פורהאנד חזקות של סרינה. כדי להזכיר לנו מה אנחנו מפספסים.