דרוש רובין הוד: איך להציל את הכדורסל הישראלי
כל עוד מכבי ת"א בולעת את הליגה עם התקציב, לא יהיה כאן סיכוי לתחרות. כמו בכלכלה שלנו, כך גם בכדורסל: הבעיה האמיתית היא הפערים הכלכליים, והפיתרון הוא לקחת מהעשירים ולתת לעניים. לקראת החלטת המנהלת, הנה עוד הצעה

אני מעדיף לצפות בישראלים בינוניים על פני זרים בינוניים. ובאשר לבעיה שזה ייצור לקבוצות שמשחקות באירופה, עם כל הכבוד, הליגה היא הלחם והחמאה, וחשובה יותר מכל מפעל בינלאומי ומספר הקבוצות בליגה (כאן אני קרוע: המספר המתאים לליגה הוא ,10 אבל קשה לוותר על הפועל ת"א ואשקלון.(
יש רק בעיה אחת שנוגעת לכל השאלות הללו, ולא, אני לא מתכוון לעובדה שההמלצות שלי לא עומדות להתקבל. הבעיה היא שאף לא אחד מהשינויים שעומדים על הפרק מתחיל אפילו להתמודד עם בעיית היסוד של הכדורסל הישראלי, בעיה שהענף מעולם לא העז להתעמת איתה ברצינות: אני מתכוון לחוסר השוויוניות שממית את הליגה הזו מחזור אחרי מחזור שנה אחרי שנה.
כבר היינו בסרט הזה לפני כמה שנים. כבר אז ניסיתי, אני ומתי מעט מעמיתיי, לשכנע שמכיוון שלב הבעיה של הכדורסל הישראלי נמצא בכסף, צריך לפתור אותה דרך הכסף: כל עוד התקציב של מכבי ת"א בולע את תקציבי כל שאר קבוצות הליגה ביחד ועוד משאיר עודף, אין לענף תוחלת, אין סיכוי לתחרות אמיתית לאורך זמן.

אבנר קופל - שיש לו הרבה רצון טוב וגם לא מעט כישורים - ידע את זה, אבל במקום לתקוף את הבעיה הוא חיפש דרכים לעקוף אותה, לטשטש אותה, וגם מצא אחת: הפיינל-פור ההמצאה של קופל עשתה עבודת טשטוש לא רעה איזה זמן, גם הודות לשנים כושלות של מכבי, אבל הקסם פג, האשליה נגמרה וסינדרלה - כמו שראינו בעונה הנוראית שהסתיימה זה עתה - חזרה להיות לכלוכית.
עכשיו חזרנו לנקודת ההתחלה. רק שעכשיו כבר ברור שתעלולי שיטה ופעלולי שיווק
כל השאר הוא רק התחמקות מהעיקר, קוסמטיקה. אבל על זה בדיוק ידברו היום בישיבת המינהלת: קוסמטיקה. ועם יד על הלב, המחלקה הזו בסופרפארם אף פעם לא עשתה לי את זה.







נא להמתין לטעינת התגובות







