ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל עולמי

תרופת קסם: מג'יק ג'ונסון ניצח את האיידס. חלק א'

העולם עצר את נשימתו כשכוכב ה-NBA מג'יק ג'ונסון הודיע שהוא נושא את נגיף האיידס. בזכותו, זו כבר לא הייתה המחלה של ההומוסקסואלים והמכורים לסמים. כעת, 30 שנה אחרי שהווירוס התגלה ו-20 שנה מאז אותה הכרזה דרמטית, מסתובבת בינינו הוכחה בגובה של 2.06 מטר שאפשר לחיות עם האיידס ואפילו להביס אותו

"אל תדאג, בי. אני אהיה בסדר גמור. אני עומד לנצח את זה". "אני יודע, ארוו. אם מישהו יכול לנצח את זה, זה אתה". "אמרתי את זה, אך לא האמנתי לדבריי", מודה ביירון סקוט. "מהמעט שידעתי על המחלה, מג'יק ג‘ונסון נידון למוות. (“When the game was ours", האוטוביוגרפיה של מג‘יק ג‘ונסון ולארי בירד, יחד עם ג‘קי מקמאלן).

אף אחד לא האמין.

ה-7 בנובמבר 1991 נחרת עמוק בזיכרון של כל אוהד כדורסל שחי באותם ימים. זו הייתה אחת ההפתעות המדהימות והמצמררות בתולדות הספורט העולמי, ולא היה לה שום קשר לכדרור, לקליעת ניתור או למסירה מאחורי הגב. ארווין "מג‘יק“ ג‘ונסון, כוכב לוס אנג‘לס לייקרס, האיש שהעביר את 12 השנים האחרונות בחדירה לכל סל ולכל סלון בארצות הברית ובמדינות רבות בעולם, עמד על דוכן באולם הביתי, "הפורום“, לבוש טוקסידו ועניבה. הוא אפילו העז לנפק חיוך, עוד אחד מחיוכי מיליון הדולר שלו, בשעה בה הוא הודיע לכל העולם מדוע נאלץ לפרוש מכדורסל מקצועני.
  
"אחר צהריים טובים“, הוא פתח את דבריו, שבאו בתום שעות סוערות ומלאות דיווחים סותרים ושגויים. "בשל וירוס ה-HIV שאובחן אצלי, עליי לפרוש מהלייקרס היום. ראשית לכל, רק רציתי להבהיר כי איני חולה במחלת האיידס. אני יודע שרבים מכם רוצים לדעת זאת. יש לי את וירוס ה-HIV. אשתי בסדר גמור. הבדיקות שלה שליליות, אז אין איתה שום בעיות. אני מתכנן להמשיך לחיות עוד זמן רב, ולהציק לכם כמו שתמיד עשיתי. אז נתראה“, הבטיח.
  
"הוא סיפר לנו איזה משקה קל הוא מעדיף, אילו נעליים הוא נועל, אילו סמים עלולים להרוג ומדוע חשוב להישאר בבית הספר“, כתב כעבור שבועיים עיתונאי הספורט המוערך לי מונטוויל, בכתבה "כמו בן משפחה“ שהופיעה במגזין "ספורטס אילוסטרייטד“. "הכרנו את הרקע שלו. את דאגותיו בהווה ותוכניותיו לעתיד. את צחוקו, הצליל של קולו, חיוכו. הוא כנראה בילה איתנו יותר זמן - ואנחנו איתו - מאשר רוב קרובי המשפחה שלנו.
  
"ועכשיו, הוא חולה? המחלה בה צפינו בחרדה, פסיביים, הפכה לפתע אמיתית. מיידית. למג‘יק יש את הווירוס? הוא כנראה יחטוף איידס? הוא כנראה... ימות? אפילו חמשת הספורטאים הידועים כנשאי איידס - שחקן הפוטבול ג‘רי סמית, אתלט קרב העשרה טום וודל, שחקן הבייסבול אלן וויגינס, המתאגרף אסטבן דה-ג‘יזס ונהג המכוניות טים ריצ‘מונד - תמיד נראו שקטים. אנשים אחרים. זרים. הבעיות של מג‘יק היו הבעיות שלנו. הוא ישב איתנו בשולחן.
  
"הוא היה חלק מהאוויר שנשמנו. הוא חי בביתנו עשר, 12 שנים, לעתים מאז שילדינו זוכרים את עצמם. המחשבה הייתה כי הסיכוי שמחלה כלשהי תיגע בבן ה-32 הזה, פשוט מגוחך. איך זה יכול להיות? הוא תמיד בורך, היה סימן למזל טוב. נראה כאילו ציפור כחולה ישבה על כתפו בכל יום. הוא היה הנאה, ממתק, הוא היה יותר מכדורסלן. רוח שמחה וחיובית. אם הוא יכול להיות פגיע, מה זה אומר עלינו?“.

"הרופאים האלה אומרים לי שאני חתיכת מלכה חולה“
  
סביר להניח שב-5 ביוני 1981, ארווין ג‘ונסון התרכז רק בשיפור יכולותיו ככדורסלן. אחרי עונת המשחקים השנייה שלו בליגת הכדורסל הטובה בעולם, האן-בי-איי, שהסתיימה בכישלון להגן על תואר האליפות בו זכה שנה קודם במדי הלייקרס, לג‘ונסון המוכשר והמבטיח, 2.06 מטר, עדיין היה הרבה מה לשפר. יותר מכל, צרמה לו העובדה שיריבו הגדול, לארי בירד מבוסטון סלטיקס, השלים זה מכבר זכייה באליפות ראשונה משלו. כעת הם תיקו.
  
המשפט המוזר שלעיל, שיצא בלחישה, בשיחת טלפון, מבין שפתיו של דוגמן הומוסקסואל העונה לשם מייקל, הטריד את מנוחתו של ד“ר מייקל גוטליב. בגיל 33, בשנתו הראשונה כעוזר פרופסור באוניברסיטת UCLA שבלוס אנג‘לס, הוא חזה באדם שנראה כאילו חלה בסרטן ועבר טיפולי כימותרפיה - אך למעשה, מעולם לא חלה בסרטן או

עבר טיפולים שכאלו.

מדידת תאי הדם הלבנים, שהזמין גוטליב משותף למעבדתו - כך שחזר באוזני ה“וושינגטון פוסט“ 20 שנה מאוחר יותר - העלתה כי בדמו של אותו פציינט ישנם יותר תאים "מדכאים“ מאשר תאים "מועילים“, מצב הפוך לנורמה. במקביל, בבית חולים אחר בעיר, נרשמו שני מקרים נוספים אצל הומוסקסואלים, שהשאירו את הרופאים המטפלים בעננה של חוסר ודאות, מחפשים אחר תשובות והגדרות. הקשר בין החוקרים נוצר, והנקודות החלו להתחבר.
  
ביוני 1981 הודפס ב“דוח השבועי לענייני דיכאון ותמותה“ (MMWR) פרסום של המרכז האמריקאי לשליטה במחלות, מחקר שבוצע על אותו מייקל ועל ארבעה פציינטים נוספים. לאחר טיפול שנמשך כשמונה חודשים, אובחנו חמשת הגברים ההומוסקסואלים, בשלושה בתי חולים שונים בלוס אנג‘לס, כסובלים ממחלה דומה.

מתוך החמישה - בגילים 29 עד 36, שלושה מהם היו בריאים לחלוטין עד אז - מתו שניים. אחד במרס ואחד במאי. תוך כשנה יכיר העולם את המחלה כ“תסמונת הכשל החיסוני הנרכש“. ובמילה אחת: AIDS. מחלה הנגרמת על ידי וירוס המוכר כ-HIV.

"כדי להיות מדויק יותר, קראו לה ’המחלה של ההומוסקסואלים ושל המכורים לסמים'", מעיד פרופ‘ צבי בנטואיץ', ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן-גוריון. "ב-1983 הייתי בכינוס שעסק במחלה, והיה די ברור שזו מחלה של מערכת החיסון בה התאים הלבנים נמצאים בשפל.

"בכל השנים הללו, אמצע שנות השמונים עד סופן, עלו נבואות זעם שדיברו על יום הדין, על מחלה שעומדת להתפשט ולהיות מחלה מידבקת נפוצה, בגדר מגפה שמאיימת על העולם. מצד שני, היו גם לא מעט אנשים שסברו אחרת, ובמקרה הייתי ביניהם. בעולם המערבי כבר היה די ברור שהמחלה אינה מתפשטת".
  
מג‘יק ג‘ונסון, מכל מה שידעו עליו ערב הודעתו הדרמטית, לא היה הומוסקסואל וודאי שלא נגע בסמים. הכדורסלן הפלאי שגדל במישיגן אמור היה להתחיל באותה עת את עונתו ה-13 כשחקן הלייקרס. קבוצה שג‘ונסון היה סימן ההיכר המובקה ביותר שלה, ששינתה את חוקי המשחק, שיחד עם לארי בירד ובוסטון יצרה את היריבות הגדולה והמדוברת ביותר אי פעם בין קבוצות כדורסל.

באותם ימים היית חייב לתפוס צד. או שאתה עם מג‘יק וה“שואוטיים“ שלו, הקבוצה המהפנטת את הצופה והיריבה במהלכי כדורסל מרהיבים ובלתי אפשריים, חבורת הלהטוטנים האפרו-אמריקאים מהחוף המערבי - או שאתה עם לארי לג‘נד והסלטיקס, הקבוצה האולטרה-אינטליגנטית והלבנה בחלקה הנכבד, שנבנית על עבודה קשה ו“צווארון כחול". 

הניגודים הללו הובלטו בנדיבות על ידי מחלקת השיווק המתפתחת של ליגת האן-בי-איי, שבראשה עמד קומישנר יהודי בשנות הארבעים לחייו, עורך דין העונה לשם דיוויד סטרן. סטרן לקח ליגה שמעמדה היה בשפל, ושבשנות השבעים התאפיינה בפחות מדי קבוצות גדולות וכוכבים אטרקטיביים וביותר מדי סיפורי סמים ואלכוהול, באחוזי צפייה נמוכים ובאולמות חצי ריקים.

"עד אז", סיפר סטרן בספרם של מג‘יק ובירד, "התפיסה המקובלת הייתה ’השחקנים הם שחורים ומרוויחים יותר מדי כסף, ומכיוון שהם שחורים ומרוויחים יותר מדי כסף, הם מוציאים אותו על סמים'“. עם מג‘יק ובירד, הליגה רשמה זינוק עצום בפופולריות, והשניים הפכו לפרצופים מוכרים בכל בית. ולפתע, עבור אחד מהם, כל התהילה שצבר עמדה לרדת לטמיון.  

"כשאובחנתי כנשא של וירוס HIV, לא היה דבר כזה ’שיחה פתוחה על איידס‘. אנשים לא רצו לדבר על זה. המשימה שלי הייתה, ’או-קיי, בואו נראה אם אפשר לשנות כמה תפיסות עולם'".
(מג‘יק ג‘ונסון, “When the game was ours").

  
כשהוא עונה לטלפון מתל אביב, סוכן השחקנים לון רוזן יושב במשרדו שבבוורלי הילס. ב-1991, שבוע וחצי לאחר שהבין שנדבק בווירוס (והסתיר זאת מחבריו לקבוצה ומהתקשורת תחת התירוץ        "שפעת“), וכאשר הבין שפרטי המחלה מתחילים לדלוף החוצה, ביקש כוכב הלייקרס מסוכנו מאז 1987 כי יתקשר מיד לבירד ולמייקל ג‘ורדן.

המטרה הייתה לבשר לשני הכדורסלנים הגדולים האחרים של הדור את החדשות הפתאומיות, באופן אישי, לפני שישמעו עליהן מהתקשורת. "אעשה זאת מיד“, ענה רוזן, חייג לביתו של בירד, הגיע לאשתו והשאיר מסר דחוף. בירד התקשר בחזרה, וסיפר על הדברים ששמע מאוחר יותר בספר: "הרגשתי כאילו האוויר נשאב מריאותיי. חוויתי הרגשת ריקנות נוראית. כמו ביום בו אבי התאבד“.
  
ג‘ונסון התוודע לכך שנדבק בווירוס לאחר שביצע בדיקת דם שגרתית עבור חברת ביטוח. ב-25 באוקטובר הוא הוזעק בחזרה מיוטה, אליה הגיע לצורך משחק ראווה לפני פתיחת העונה. הוא היה המום לשמוע על כך ממייקל מלמן, רופאו האישי.

התזמון היה אכזרי במיוחד מבחינת חייו האישיים של השחקן, שרק כחודש וחצי קודם לכן נשא לאישה את ארלית‘ה קלי, הידועה בעיקר כ“קוקי,“ בת זוגו זה 14 שנה, לאחר שתי חתונות שבוטלו והרבה פרידות וחזרות. קוקי הייתה בשלבים מוקדמים של הריון. "עמוק בראשי, חששתי שהוא הולך לומר לי שיש לו איידס“, שחזרה האישה, "זה היה הפחד הנורא ביותר שלי“.

כמעט 20 שנה אחרי, רוזן משחזר עבור "סופשבוע“ את מה שעבר על מג‘יק באותם ימים. "זו הייתה תקופה קשה מאוד עבורו. לא היה ידוע הרבה על המחלה הנוראית, ופתאום כל המחשבות לא היו על הקריירה ככדורסלן, אלא על כך שכפי שכולם חשבו - הידבקות בנגיף משמעותה מוות. לא פחות מכך, הוא דאג בגלל האספקט הציבורי של הפרשה“.

  
לומר כי חייו של ג‘ונסון השתנו לנצח יהיה, מן הסתם, אנדרסטייטמנט פראי. גם הטבעת החדשה על אצבעו לא מנעה מהתעשייה בהוליווד להפיץ שמועות על כך שהוא נדבק בנגיף באמצעות מגע הומוסקסואלי, או עם גבר ואישה נוספים בשלישייה.

"מאז ומתמיד הייתי סטרייט“, אמר ג‘ונסון בספרו, "מעולם לא הכחשתי כי באתי במגע עם הווירוס, ומעולם לא שיקרתי בנוגע לעובדה שהייתי עם הרבה נשים לאורך הקריירה שלי, אף על פי שידעתי שאפגע בכך בקוקי ובמוניטין שלי“.
  
"הבן שלו נולד כעבור מספר חודשים“, ממשיך רוזן, "ומג‘יק בילה הרבה יותר זמן עם המשפחה. הוא וקוקי החליטו להישאר יחד למרות הקשיים, עם מערכת יחסים חזקה, ועם הרבה אמונה באלוהים“.

לחצו כאן לחלק השני של הכתבה

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...